אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 3010/08

פסק-דין בתיק עפ 3010/08

תאריך פרסום : 31/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
3010-08,3020-08
14/02/2008
בפני השופט:
1. ר. שפירא [אב"ד]
2. ע. גרשון
3. צ. קינן


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוסף מרייחי
פסק-דין

השופט ר. שפירא [אב"ד]:

מאחר ומדובר בשני ערעורים שהדיון בהם אוחד יכונה המערער "הנאשם" והמערערת "המאשימה".

בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, כב' השופט מ. אלטר (להלן: "בית משפט קמא"), אשר הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, דהיינו בעבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447(א) ועבירה של גניבה לפי סעיף 384, הכל לפי חוק העונשין, וגזר עליו בגין עבירה לפי סעיף 447(א) עונש של 7 חודשי מאסר מיום מעצרו וכן ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ובגין עבירה לפי סעיף 384 קנס כספי וכן הארכה של שני מאסרים מותנים ברי הפעלה, ובנוסף  חתימה על התחייבות כספית להימנע מעבירה.

הנאשם הגיש את ערעורו על הכרעת הדין וכן על גזר הדין. לטענתו, היה מקום לזכותו מחמת הספק ולחילופין לא היה מקום לגזור עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל.  המאשימה הגישה את ערעורה על קולת העונש. לטענתה לא היה מקום לפצל בין רכיבי הענישה ולגזור על הנאשם עונש נפרד בגין עבירת הגניבה בדרך של הארכת המאסרים המותנים בני ההפעלה אשר היו תלויים כנגדו.

סבור אני כי יש ממש בשני הערעורים. אציע לחבריי לקבל חלקית את ערעורו של הנאשם במובן זה שתבוטל הרשעתו בעבירה של הסגת גבול באופן שבו תישאר בעינה הרשעתו בעבירה של גניבה. עם זאת אציע גם לגזור את עונשו באופן שבו בגין עבירת הגניבה יופעלו המאסרים המותנים אשר היו בני הפעלה במועד ביצוע העבירה.

בכל הנוגע לעבירה של הסגת גבול, סבור אני כי טעה בית משפט קמא כאשר קבע כי העבירה הוכחה כנדרש וזאת מהטעם שלא מצא הגיון בטענה כי הסירים שנגנבו היו מחוץ למבנה המחסן. אבהיר להלן.

כתב האישום מיחס לנאשם השגת גבול למחסן של מטבח השיך למשפחת נפאע המתגוררת בשפרעם. על פי הנטען נכנס המשיב למחסן הנ"ל וגנב משם שני סירים.

בליל האירוע הבחינה הגב' נפאע באדם המתרחק מהמחסן הנ"ל כאשר שק גדול על גבו. היא העירה את מר נפאע שראה את הדמות הנ"ל מתרחקת לכיוון חורשה סמוכה. מר נפאע יצא את הבית במהירות אחר אותה דמות, שהייתה הנאשם. הוא קרא לעבר הנאשם לעצור. הנאשם לא ברח ועצר. בשק נמצאו שני סירים וכן מכשיר לצליית בשר ("מנגל").

הנאשם נחקר במשטרה וגרסתו הייתה כי הוא אוסף פריטי מתכת כדי למכור אותם. לטענתו מצא את מכשיר המנגל ליד בית עירית שפרעם, זרוק בערימת אשפה, ובהמשך כאשר צעד על הכביש מצא את הסירים. בחלק מעדויותיו אמר שהיו על הכביש ובחלק שהיו ליד הכביש, כמטר וחצי מהכביש. הנאשם לקח את הסירים הנ"ל כדי למוכרם, כך לטענתו. 

אין חולק כי הסירים הם רכושם של ה"ה נפאע הנ"ל. אין חולק כי איש מהעדים לא ראה את המשיב נכנס למחסן ולוקח את הסירים משטח המחסן. מר וגב' נפאע העידו וטענו כי מקומם של הסירים בתוך אותו מחסן ואולם איש מהם לא יכול היה להעיד כי במהלך השבוע שקדם לאירוע נשוא כתב האישום ראה את הסירים בתוך המחסן. אין חולק כי המחסן עצמו היה פתוח, ללא דלת סגורה. אין גם חולק כי המחסן סמוך לכביש, במרחק של 2-3 מטר מהכביש, אם כי במפלס הנמוך מהכביש, על מגרש ביתם של נפאע הנ"ל. המגרש אינו מגודר. עוד מוסכם כי בעת שנראה הנאשם ע"י מר נפאע הוא לא ברח ולא עשה כל פעולה להעלים את הרכוש שהיה בשק שעל גבו. גרסתו הייתה אז בפני מר נפאע, בהמשך בפני המשטרה וגם בפני בית המשפט כי מצא את הסירים על הכביש או בסמוך לו.

בית משפט קמא קבע כי אין כל הגיון כי הסירים היו מונחים באמצע הכביש (סעיף 2 להכרעת הדין), זאת כאשר מקומם הטבעי במחסן. מכאן גם קבע כי הנאשם השיג גבול ונכנס למחסן כדי לגנוב את הסירים. 

ואולם בעדות הנאשם עולה כי לדבריו ראה את הסירים "זרוקים ליד הכביש" (עמ' 10 ש' 17 לפרוטוקול בית משפט קמא) או בהמשך "זרוק על הכביש" (עמ' 11 ש' 1). בחקירה הנגדית בפני בית משפט קמא הבהיר כי הסירים היו ליד המבנה כ- 1 - 1.5 מטר מהכביש (עמ' 12 ש' 8-10 ) בעדויותיו במשטרה מיום 24/9/07 ומיום 25/9/07 ציין כי הסירים היו "ליד הכביש".

בנסיבות אלו הקביעה כי הסירים נמצאו באמצע הכביש אינה נתמכת בראיות. לא ניתן לשלול את האפשרות כי הסירים היו בסמוך לקיר המחסן הפתוח, או היו ליד הכביש במרחק קטן מפתח המחסן, כפי שמתישב עם עדותו של הנאשם, שלא נסתרה בכל עדות אחרת.

אמנם הגעה אל איזור המחסן מהווה חדירה למגרש משפחת נפאע ואולם המגרש אינו מגודר וכאמור מדובר במבנה שבמרחק קטן מהכביש, אם כי במפלס נמוך ממנו. מכאן שעצם ההגעה למקום בלא שהוכח על ידיעה כי מדובר במקרקעין בבבעלות או בחזקה פרטית אינה יכולה להחשב כהשגת גבול ומתישבת עם גרסת הנאשם.

בית משפט קמא קבע כי אין סבירות בטענה כי הסירים היו מחוץ למחסן. אלא שלא על הנאשם הנטל להוכיח את מיקומם של הסירים. איש מהעדים לא יכול היה להעיד כי ראה את הסירים במקומם בתוך המחסן בשבעת הימים שקדמו לאירוע. אמנם מקומם הקבוע בתוך המחסן ואולם אין עדות כי היו שם בתכוף לפני המקרה. כאמור המחסן עצמו פתוח. יתרה מזאת, כאשר העירה הגב' נפאע את מר נפאע היא אמרה לו " הנה הגנב שגונב לנו מאחרי הבית" (עמ' 8 ש' 17-18). מכאן שאין זו הפעם הראשונה שמאן דהוא חודר למחסן ולא ניתן לשלול את האפשרות שאחר הוציא את הסירים מהמחסן והשאיר אותם בפתחו, בסמוך למחסן ובסמוך לכביש, במקום שהיו כפי שהעיד הנאשם.

כאמור, עדויות הנאשם היו עיקביות. הוא לא ניסה להימלט מהזירה. נמצא בחזקתו מכשיר מנגל ויש בכך תמיכה לטענתו כי אסף מתכות לשם מכירתם. יצוין עוד כי בחקירתו במשטרה מיום 25/9/07 אף ציין כי בכספי מכירת המתכות הוא מממן את צריכת הסמים שלהם הוא נזקק בהיותו מכור ולא ניסה להסתיר עובדות אלו. נסיבות אלו מחזקות את אמינותו.

אוסיף עוד כי הנאשם ציין את האופן בו הוא מוכר את המתכות. לא נעשה כל נסיון של ממש לאתר סוחרי מתכות כדי לברר האם הנאשם מוכר להם כמי שמוכר להם מתכות, כפי שתאר. בהעדר חקירה זו לא ניתן לשלול את גרסתו בעניין מטרת איסוף פרטי המתכת. 

לכן סבור אני כי גרסת הנאשם, שלא נסתרה בכל גרסה אחרת, אינה בלתי אפשרית ויש בה כדי לעורר ספק סביר שדי בו כדי לזכותו מהאשמה בדבר השגת גבול בדרך של כניסה אל תוך המחסן של נפאע הנ"ל.    

עם זאת צדק בית משפט קמא שהרשיעו בעבירת הגניבה. כפי שציין בית משפט קמא - אדם הרואה בשולי הכביש ובסמוך לקיר בית סירים הנראים כחדשים ובמצב מצוין צריך היה להניח כי הם שיכים לבעל הבית לידו נמצאו הסירים ובנסיבות כפי שהעיד עליהם הנאשם עצמו מתקימים יסודות עבירת הגניבה, ולו בדרך של מציאה, כמפורט בסעיף 383 לחוק העונשין וכפי שפורט בפסק דינו של בית משפט קמא.

אשר על כן, וגם אם יש לזכות את הנאשם מחמת הספק בעבירה של השגת גבול הרי שהיה על בית משפט קמא להרשיעו בעבירת הגניבה, וזאת על פי גרסתו של הנאשם עצמו, שלא נסתרה.

ובאשר לעונש - כאמור, בגין עבירת הגניבה הורה בית משפט קמא להאריך שני מאסרים מותנים בני הפעלה, האחד בת"פ 3154/05 של בית משפט השלום בעכו, בפני אותו מותב, שמשכו 12 חודשים ועניינו, בין היתר, עבירה של גניבה. המאסר המותנה השני שהוארך היה בת"פ 2965/05 של בית משפט השלום בעכו שמשכו 6 חודשים ועניינו, גם כן, בעבירות רכוש ובהן עבירת הגניבה.  סבור אני כי לא הייתה כל עילה או צידוק להאריך את המאסרים המותנים הנ"ל.

לנאשם עבר פלילי עשיר הכולל 10 הרשעות קודמות במספר רב יותר של עבירות סמים ורכוש. לא היה כל צידוק או עילה שלא לפעול בהתאם לכלל שבסעיף 55 לחוק העונשין ולהורות על הפעלת המאסרים המותנים. לא נרשמו בפסק דינו של בית משפט קמא כל טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המאסרים המותנים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ