אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 295/05

פסק-דין בתיק עפ 295/05

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
295-05
03/07/2005
בפני השופט:
1. ש' ברלינר - סגן נשיא
2. י' גריל
3. ר' סוקול


- נגד -
התובע:
הועדה המחוזית לתכנון- מחוז חיפה
הנתבע:
1. אלשייך זאכי
2. סונול ישראל בע"מ
3. ארז משה

פסק-דין

השופט רון סוקול

מבוא

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, כב' השופט כ. סעב, בת.פ. 3338/03, שניתן ביום 7.2.05, ושבמסגרתו זיכה בית המשפט את המשיבים מהעבירות שיוחסו להם, עבירות על פי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

2.         המשיב 1 (להלן: "אלשייך") הינו אחד הבעלים הרשומים של המקרקעין הידועים כגוש 17158, חלקה 4, המצויה בסמוך לעוספיה (להלן: "החלקה") (ת/5). המשיבה 2 (להלן: "סונול"), הינה חברה העוסקת בשיווק ומכירת מוצרי דלק ובין היתר מחזיקה ומפעילה תחנות תדלוק. המשיב 3 (להלן: "ארז") שימש כנושא משרה בסונול בתפקיד מנכ"ל. על פי נסח הרישום (ת/5) עולה כי לטובת סונול נרשמה ביום 24.9.00 הערת אזהרה בהתאם לסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. לא הוצג ההסכם על פיו נרשמה ההערה.

3.         בשנת 1998 הגישו הנאשמים 1-2 (סונול חתומה כמבקשת ואלשייך כבעל החלקה) בקשה לקבלת היתר לבניית תחנת תדלוק יבילה בתחומי החלקה. הבקשה הוגשה לועדה המקומית "רכס הכרמל" (להלן: "הועדה").

4.         ביום 13.1.99 החליטה הועדה לאשר את הבקשה להיתר בכפוף למספר דרישות כפי שפורטו בגוף ההחלטה עצמה (ת/16) (להלן: "ההחלטה"). ביום 21.6.99 נמסר לנאשמים היתר בנייה חתום על ידי יו"ר הועדה, מר ווהבה ווהבה, ומהנדס הועדה, מר סאלח סלאח (נ/1) (להלן: "כתב ההיתר"). בהתאם לכתב ההיתר החלו הנאשמים בחודש 10/00 או בסמוך לכך, לבצע עבודות לבניית התחנה.

            ביום 11.10.00 הוצא צו מינהלי להפסקת העבודות בחלקה (ת/20).

5.         בכתב האישום נשוא התיק בבית משפט השלום, נטען על ידי המערערת כי כתב ההיתר שנמסר למשיבים ביום 21.6.99 (נ/4) ניתן שלא כדין ולכן הינו בטל. לפיכך הואשמו המשיבים בשני אישומים: האחד, עבירה של בנייה ללא היתר ובניגד להוראות התוספת הראשונה לחוק, עבירה לפי סעיפים 145, 156(א), 204(א)(ג), 205, 208, 218, 219 ו-221 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965; באישום השני נטען כי המשיבים משתמשים בתחנת התדלוק שנבנתה ללא היתר כדין ולכן הואשמו בעבירה של שימוש ללא היתר, בניגוד לתוספת הראשונה ובסטייה מהתוכנית, עבירות לפי סעיפים 145, 156(א)+20(א) ו-(ג), 205, 208, 218, 219 ו-221 לחוק התכנון והבנייה.

6.         בפני בית משפט קמא כפרו המשיבים באישומים שיוחסו להם והתיק נקבע לשמיעת ראיות. הצדדים הסכימו על הגשת מסמכים רבים והעדויות שנשמעו היו קצרות ביותר.

            השאלה העיקרית שנדונה בפני בית משפט קמא היתה האם כתב ההיתר שניתן למבקשים היה בטל מעיקרו הואיל וניתן שלא כדין.

7.         בפני בית משפט קמא נטען כי כתב ההיתר בטל מכמה טעמים:

            א.         ייעוד הקרקע אינו מתאים לתחנות תדלוק.

ב.         התחנה אינה עומדת בהוראות תוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק, תמ"א 18.

ג.          לא מולאו תנאים מהותיים שנקבעו בהחלטת הועדה; לא הומצאו אישורים של מע"צ ושל המשרד לאיכות הסביבה.

כן נטען כי הנאשמים ידעו על בטלותו של ההיתר עוד בטרם החלו בבניית התחנה.

8.         בהכרעת הדין קבע בית משפט קמא כי לא הוכח בפניו שההיתר ניתן בניגוד לתוכניות מתאר מאושרת.

כן קבע כי העדרו של אישור המשרד לאיכות הסביבה "אין בו כדי להוות פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי להביא לבטלות ההיתר באופן אוטומטי" (עמ' 21 לפסק הדין). בית המשפט קמא סבר כי כאשר הועדה הנפיקה את כתב ההיתר ולא המתינה לקבלת אישור המשרד לאיכות הסביבה, היא הביעה בכך עמדתה כי האישור אינו מהותי והעדרו אינו פגם שיכול לאיין את ההיתר כולו.

בשים לב לכך זיכה בית המשפט את הנאשמים.

9.         באי כח הצדדים חזרו בפנינו על עיקרי הטענות בבית משפט קמא. בא כח המערערת הדגיש בפנינו כי המסמך נ/1 הנחזה להיות היתר כדין, הינו מסמך שנחתם רק על ידי מזכיר ויו"ר הועדה והפנה את בית המשפט לפסק הדין בעת"מ 338/01, איברהים אלשייך ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רכס הכרמל, פדאור מחוזי (לא פורסם), 01 (3), 455, שם התייחס בית המשפט לאופן הלקוי של עבודת הועדה בנוגע להוצאת היתרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ