אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2732/07

פסק-דין בתיק עפ 2732/07

תאריך פרסום : 09/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2732-07,3009-08
17/02/2008
בפני השופט:
ס. הנשיא ש. ברלינר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל/ הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון
הנתבע:
שפיק חמזה
פסק-דין

1.         המשיב הורשע על ידי בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סאלח, ת"פ 1331/07) לפי הודייתו, בעבירה של ביצוע עבודות בניה בלא היתר ובשימוש בקרקע חקלאית בניגוד לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, על כך שבנה בית מגורים בשטח של כ 205 מ"ר בקרקע חקלאית הנמצאת בתוך תחום שמורת הטבע בהר מירון.  

בגזר הדין מיום 23.10.07 הוטלו על המשיב עונשים אלה: קנס בסך 12,000 ש"ח או 240 ימי מאסר תחתיו, לשלמו ב - 24 תשלומים חודשיים; כפל אגרת בניה בסך 11,070 ש"ח; צו הריסה ואיסור שימוש למבנה המתואר בכתב האישום שביצועם נדחה למשך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין, וכן חתימה על התחייבות להימנע מלעבור עבירות על חוק התכנון והבניה משך 3 שנים.

            בע"פ 2732/07 מערערת המדינה על קולת העונש שבגזר הדין. בע"פ 3009/08 מערער המשיב על חומרתו. הדיון בשני הערעורים, אוחד.

2.         בכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא ביום 4.2.07 תואר כי הבניה בוצעה ללא היתר ביום 16.11.06 וכי ממועד זה ואילך משתמש המשיב בבניין שנבנה ללא היתר בקרקע חקלאית בתוך שמורת הטבע הר מירון, שימוש חורג. לאחר הקראת כתב האישום הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום והורשע בביצוע העבירות הנ"ל. לאחר ההרשעה טען המשיב כי "המאשימה פעלה בצורה רשלנית" לאחר שביצעה עמו עיסקת חליפין. הוא הוטעה לחשוב כי יקבל קרקע לבניה, אך לא כך היה, ובודק של משרד הפנים בירר ומצא כי הוא נפל קורבן לרשויות. כששמע טענות אלה, ציין כב' השופט סאלח בהחלטה מיום 11.9.07 כי  "במסגרת הטיעונים לעונש שמעתי בליל של דברים, הן מצד המאשימה והן מצד הנאשם, כאשר בחלקם הם סותרים האחד את השני" ולכן "בטרם גזירת דינו של הנאשם, יש מקום שהמאשימה תבדוק את הדברים לעומקם ותיתן את תשובתה בישיבה נדחית."

            הדיון נדחה ליום 23.10.07. ב"כ המאשימה הודיע כי "בדקנו את טענות הנאשם, כפי שביהמ"ש הורה, ומצאנו כי אין להם יסוד" וכי "אין תוכנית מפורטת המתירה בנייה במקום", ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים ניתן גזר הדין.

            בגזר הדין  איזכרה הערכאה הראשונה את טענות הנאשם כי הוא "הולך שולל על ידי הרשויות, לרבות רשויות התכנון והבנייה ... החל משנת 1992 ועד הלום", ובהמשך נקבע, בעיקר על סמך דו"ח הבודק מיום 23.10.94 כי "הנאשם עבר דרך חתחתים ואף דרך קפקאית, לאור כל ההתנהלות" בעניינו לאחר שבשנת 1992 העביר למינהל 16 דונם וקיבל תמורתם 7 דונם. עיסקה זו בוצעה "לשם קבלת קרקע לבנייה" על סמך מסמכים שהראו כי "הוא יהיה זכאי, בבוא העת, לבנות על אותן מקרקעין בית למגורים. בהמשך התברר כי אותן תוכניות הורדו מהפרק, כך שנמנע מהנאשם לקבל היתר לבנייה שהוא עתיד לבנות."

            לאור נסיבות אלה, החליטה הערכאה הראשונה להקל בעונשו של המשיב, והסתפקה בהטלת הקנס בשיעור דלעיל, וכן נתנה ארכה של 3 שנים לביצוע ההריסה על מנת "לתת לנאשם שהות ארוכה וסבירה על מנת שיעלה בידו להכשיר את הבנייה ולו בדיעבד."

3.         לטענת המערערת, לא היה מקום לקבל במהלך שמיעת הטיעונים לעונש את דו"ח הבודק הנ"ל אשר קבע, בין היתר, כי "הועדה המקומית מעלה נפתלי טפלה בנושא ברשלנות ובצורה מופקרת". העונש שהוטל על המשיב חורג לקולא במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור: הקנס נמוך; לא היה מוצדק לאפשר את תשלומו ב - 24 תשלומים; אין הצדקה לדחיית ביצוע ההריסה ל 3 שנים; יש לאסור את השימוש במבנה מיד, וכן מוצדק להעלות את סכום ההתחייבות.

            לטענת המשיב, בנסיבות המיוחדות של המקרה, העונש חמור מדי, ונוכח מחדלי רשויות התכנון יש לדחות לתקופה ארוכה עוד יותר את מועד ביצועו של צו ההריסה.

4.         עולה כי בעיסקת החליפין מסר המשיב למינהל שטח המצוי הרחק בתוך השמורה, וקיבל שטח קטן יותר בשטחו המצוי בשולי הישוב בית ג'אן. למשיב היו ציפיות לכך שייעוד הקרקע שקיבל ישונה, אך במציאות, עד היום, מטרה זו לא הושגה. בכך אין להצדיק את העבירה אותה ביצע המשיב, וברור כי את ערעורו יש לדחות, שכן הבניה נעשתה גם תוך הפרה של שני צוים שיפוטיים שהוצאו עוד בתחילת הבניה.

5.         ככל שיש בסיס לטענות המשיב נגד רשויות התכנון, טענות אלה מצדיקות כי הדברים יילקחו בחשבון תוך הקלה בעונשו. אולם, ההקלה כאן, כך אני סבור, היתה מפליגה יתר על המידה נוכח הפרת הצוים השיפוטיים ולאור ההיקף הנרחב של הבניה כמשתקף מן התמונות שהוגשו.

6.         נראה לי מוצדק, לאור האמור, לקבל את הערעור בחלקו, כך שהקנס יעמוד על 24,000 ש"ח במקום 12,000 ש"ח. מספר התשלומים יעמוד בעינו ומועד תחילתם יהא 10.3.08. ההתחייבות תועמד ע"ס 30,000 ש"ח. צו איסור השימוש ייכנס לתוקפו באופן מיידי, אך התקופה שנקבעה לביצוע צו ההריסה (3 שנים), תישאר בעינה.

            שאר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

            ניתן היום יא באדר א' תשס"ח, 17.2.08, בהעדר הצדדים.

            מזכירות: נא להמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר.

                                                                                                ש' ברלינר, שופט           

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ