אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2713/07

פסק-דין בתיק עפ 2713/07

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2713-07
06/01/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
בן ישי הרצל
עו"ד שחר אלי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
פסק-דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 11/10/07 על ידי  כב' השופט א. סלאמה בתיק ת' 4289/07.

עיקר העובדות שצריכות לעניין

המערער הורשע בהעדרו מכוח סעיף 240א(2) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן, " החסד"פ") וזאת לאחר שהוכח שהמערער זומן לדין, שעה שהמועד ממנו נעדר נקבע בנוכחותו ובימ"ש קמא סבר שלא יגרם לו עיוות דין. המערער הורשע בנהיגה בשכרות ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס על סך 3,000 ש"ח, פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 28 חודשים.

ביום 31.10.07, הגיש המערער לבימ"ש קמא בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, ובאותה בקשה טען שלא התייצב למועד שנקבע מאחר ורשם את התאריך על פתק, אך הפתק אבד לו ומכאן שלא זכר את המועד. בבקשה זו לא התייחס המערער לשאלת גרימת עיוות הדין, אליה אתייחס בהמשך.

ביום 11/11/07 דחה בימ"ש קמא את הבקשה וקבע כי: "שכחה ואיבוד רישום אינם סיבה מוצדקת לאי הופעה. לנאשם ניתן יומו בביהמ"ש."

טענות הצדדים

טענות המערער

בהודעת הערעור ובדיון שקיימתי העלה  ב"כ המערער את הטענות הבאות: ראשית, המערער לא התייצב לדיון מאחר ושכח את המועד, שכן הוא לא קיבל פרוטוקול דיון שכולל את המועד החדש, אלא רשם זאת על פתקית שהלכה לאיבוד, עקב מעבר דירה. שנית, המערער התייצב בישיבה הראשונה ולא התכוון להעדר מההליכים, אלא ביקש לקבל ייעוץ משפטי. שלישית, העונש בצד העבירות בהן הורשע המערער חמור ואינו קל כלל ועיקר, מכאן שהדבר גרם לנאשם עיוות דין ונזק כלכלי. רביעית, בדיון הקבוע, ממנו נעדר המערער, הוא התכוון להעלות טענה של פסלות שופט, בשל היכרות מוקדמת שבמסגרתה ייצג השופט, בהיותו עו"ד, את הנאשם. לטענת המערער, לאחר הדיון הראשון שהתקיים ביום 4/7/07, הוא ביקש לקבל ייעוץ משפטי גם לעניין הזה. מכאן מבקש המערער לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לשמיעה בבימ"ש קמא.

טענות המשיבה

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. לטענתה המועד נקבע במעמד המערער והדיון נקבע לעוד שלושה חודשים, ולא לתקופה ארוכה. שנית, הפסיקה קובעת ששכחה אינה מהווה נימוק לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ובעניין זה היא הפנתה למספר פסקי דין. שלישית, עברו הפלילי של המערער לא הוצג בבימ"ש קמא, מה גם שלא הוטל עליו עונש פסילה על תנאי, מכאן שמדובר בעונש מאוזן, שלא גרם לעיוות דין. ב"כ המשיבה לא התייחסה לעניין טענת הפסלות הלכאורית שהעלה המערער.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, שמעתי את טענות הצדדים בדיון שקיימתי, ולאחר בחינת תיק בימ"ש קמא, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הערעור ולהורות על החזרת התיק לבימ"ש קמא, בכדי שידון בשאלת גרימת עיוות הדין, הן מכוח סעיף 240(א)(3) והן מכוח סעיף 130 (ח) ובמסגרת זו ידון בימ"ש קמא, אף בטענת הפסלות שהעלה המערער בפני ואם אכן יעלה אותה שם, ואלו הם נימוקיי:

הדרך בה הלך בימ"ש קמא מעוגנת בסעיף 240(א) לחסד"פ ואשר קובע:

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר..."

קריאה כוללת של סעיף 240(א) הנ"ל, מראה שבטרם השימוש בסעיף 240(א)(2) על ביהמ"ש להשתכנע, שלא יגרם עיוות דין. ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, 799 (2003) (להלן, " פרשת איטליא"), נאמר: "ההסדר של דיון בהיעדר הנאשם כפוף לשיקול -דעתו של בית -המשפט, אשר ימנע מלהחילו שעה שהוא סבור כי עלול להיגרם עקב כך עיוות דין לנאשם."

מכאן עולה המסקנה, שגם במקרה בו בית המשפט מגיע למסקנה שהנאשם זומן כדין לדיון, - כפי שנקבע ובצדק במקרה דנן- עדיין חובה עליו לבחון את שאלת עיוות הדין. אי התייצבות אינה מובילה באופן אוטומטי וחד משמעי לשימוש בסעיף 240 (א)(2) לחסד"פ, אחרת יחטא ביהמ"ש ללשון החוק המפורשת ולתכליתו. 

במקרה דנן, החליט בימ"ש קמא ביום 11/10/07 לדון את המערער בהעדרו, וציין שהמערער זומן כדין וכי לדעתו למערער לא יגרם עיוות דין וזאת מבלי לנמק, מה הביא אותו למסקנה זו.

בענייננו, הנאשם התייצב לישיבה הראשונה וביקש לדחות את הדיון בכדי לקבל ייעוץ משפטי. לדעתי, במקרים כגון דא, קמה חובה מוגברת על ביהמ"ש לבחון את שאלת גרימת עיוות הדין, שכן התייצבות הנאשם, מעידה על רצונו לנהל את המשפט. כמובן שאין בדברי אלו בכדי לבטל שימוש בסעיף 240(א)(2), לגבי נאשם שלא מתייצב להמשך הדיונים, שכן סעיף 240 (א)(2) קובע במפורש, שניתן לעשות כן, גם לגבי נאשם שלא התייצב להמשך המשפט. כל אשר בא אני ואומר, שחובה על בימ"ש קמא לדון בשאילת עיוות הדין ולנמקה. 

כאמור בענייננו, לא נימק ביהמ"ש קמא את מסקנתו שלא "נגרם למערער עיוות הדין" כמתחייב מסעיף 240א(3) לחסד"פ. על חובת ההנמקה וחשיבותה עמדו בתי המשפט בפסקי דין רבים: "הנמקה, ולו הנמקה תמציתית וקצרה - בהתאם להקשר ולענין, היא נחוצה וחשובה. עמד על כך השופט ד' לוין ברע"פ 1516/90 - יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בציינו את חשיבות ההנמקה לדיון ראוי בערכאה קמא, וליכולת הביקורת של ערכאת הערעור." רע"פ 1557/98 חברת סוסנה בע"מ נ' מדינת ישראל, (1998).

ראו גם, ע"פ 7754/06 ציפר נ' מדינת ישראל, (2006), שם נאמר:

"בפסקי דין רבים....הודגשה חשיבותה של ההנמקה בהיותה המפתח להבנת הצדדים את פסק הדין ובאפשרה לבית המשפט שלערעור לבקרו (ראו למשל רע"פ 1516/90 יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על 1990(2), 1061). במקרים מסוימים, עשוי היעדר הנמקה אף לשמש עילה לביטול פסק דין (רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' יצחק ארזי, פ"ד נב(2),743, עמ' 748-749 (1998); וראו גם החלטתי ברע"א 1982/05 מקומון כל הצפון ואח' נ' פלוני ואח', תק-על 2006(1), 956)."

ראו גם,  רות גביזון, "בית המשפט וחובת ההנמקה", משפטים ב (תש"ל) 89.

גם בהמשך ולאחר הגשת בקשת הביטול לפסק הדין שניתן בהיעדר, שהוגשה מכוח סעיף 130(ח), לא דן בימ"ש קמא בשאלת עיוות הדין ובהחלטתו הקצרה, התמקד אך בשאלת אי ההתייצבות, וזאת על אף שסעיף 130(ח) קובע שני תנאים נפרדים, שביכולתם להביא לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. האחד, אי התייצבות מוצדקת והשנייה, מניעת עיוות דין. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ