אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2695/07

פסק-דין בתיק עפ 2695/07

תאריך פרסום : 22/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2695-07
19/03/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
זבידה (זבידאת) אחמד
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים
פסק-דין

הרקע לערעור וטענות הצדדים:

בטרם אגש לגופו של ערעור אציין כי בכתב האישום ובמסמכים שהוגשו מטעם המשיבה מופיע שמו של המערער כ"זבידה". בטיעונים שהוגשו מטעם המערער הוא מכנה עצמו כ"זביה". בפסק דין זה יכונה המערער כפי שכונה בכתב האישום ובמסמכים הרשמיים שהוגשו.

בפני ערעור הנאשם כנגד הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בתיק עמק 20523/06 בבית משפט השלום בעכו (כבוד ס. הנשיא השופט צמח). המערער הורשע בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבניה, תשכ"א - 1965 ותקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז - 1967. על המערער נגזרו עונשים של קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר, תשלום אגרה בסך 6,245 ש"ח והוטל צו הריסה של המבנים המתוארים בכתב האישום ובתמונות ת/8 ו-ת/15 תוך 12 חודשים, אלא אם ישיג הנאשם בינתיים היתר בניה כחוק.

בימ"ש קמא קבע כי נראה שהמערער משתמש בחזקתו בקרקע אשר בבוסמת טבעון ובסירובו לפנות את המקום כחלק מהמו"מ ו/או ממלחמתו במינהל מקרקעי ישראל וברשויות התכנון על מנת לקבל תנאים משופרים מאלה המוצעים לו. בימ"ש קמא ציין כי המערער חי בצריפונים של פחים המגובבים זה על זה ובתנאי מחיה קשים מאוד והעובדה שהוא אוחז בקרנות המזבח ומסרב לקבל פיצוי בגין פינוי תומכת בצורה מובהקת בעדותו של המפקח מטעם המשיבה כי הוא נהנה מתשתיות ומגורים על קרקע שאינה שלו בלי לשלם תמורה כלשהי בגין שימוש זה.

בימ"ש קמא דחה את גרסת המערער כי לא ביצע עבודות בניה מאז 2001 וקיבל את עדותו של המפקח על עבודות הבניה שביצע המערער באתר. כן נקבע כי המערער הודה בשימוש במבנים והרשעתו של המערער הסתמכה על הודאתו וכן על עדותו של המפקח. בימ"ש קמא קבע כי מדובר בקרקע שיעודה חקלאי וזאת על סמך דו"ח ת/1 של המפקח ולכן נקבע כי מגורים הם שימוש חורג בקרקע.

אשר לטענת המערער בדבר סיכון כפול - בימ"ש קמא ציין כי המערער נדון בבית משפט השלום בקריות במסגרת תיק 6999/01 בגין בניית מחסן ו/או חניה וכתב האישום הוסב לאחר מכן לצו הריסה ללא הרשעה ואין המדובר בבנייה נשוא כתב אישום זה. באשר לטענת הסניגור כי המבנים נשוא כתב האישום הנוכחי היו קיימים עוד בשנת 2001 עת הוגש כתב האישום לבימ"ש השלום בקריות והיה על המאשימה להגיש כתב אישום כולל גם בגין העבירות הנטענות בכתב אישום זה - בימ"ש קמא קיבל לעניין זה את טענת מפקח הוועדה, מר איגור צור, כי אי הגשת כתב האישום באותו מועד נבעה מ"סיבות מדיניות או פוליטיות" ובזמן האחרון התאפשר מצב תכנוני בישוב בסמת טבעון ושינוי הנסיבות האמור מצדיק הגשת כתב אישום כיוון שהמערער משתמש במקרקעין שאינם שלו, מחזיק משאבים של המדינה, לא משלם ארנונה ואין לו תשתיות.

באשר לתצלומים שצולמו על ידי המפקח - בימ"ש קמא הבהיר כי מדובר בתצלומים שביצע המפקח ממטוס והם אינם רשומה מוסדית. נקבע כי התמונות מדברות בעד עצמן ואין צורך במיומנות מיוחדת כדי לראות שבתמונות מופיעים המבנים המצוינים בכתב האישום. כן צוין כי מדובר בכלי עזר בלבד שמהווה תמיכה בעדותו של המפקח צור על מה שמצא וראה בשטח ואין המדובר ב"מסמכים" גרידא שנשלפו מארכיון כלשהו בלי שיונח בסיס ראייתי להצגתם. עוד הוגשו צילומי אוויר מהשנים 99, 2001, 2002 ו- 2003 שמצויים בידי הוועדה בתיק המתייחס לעבירות בניה של המערער, למרות שהמפקח לא צילם את התצלומים האלה, אך הסניגורים לא התנגדו להגשתם. נקבע כי מתצלומים אלה עולה כי המערער הוסיף מבנים לאחר שנת 2001 והתצלומים תומכים בעדותו של המפקח.

המערער טוען כי טעה בימ"ש קמא משהרשיעו בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר מבלי שהונחה תשתית עובדתית למעלה מכל ספק סביר. לטענתו, המבנים קיימים מזה שנים רבות ולא נבנו על ידו. כן טוען הוא כי לא הוכח שימוש חורג מאחר שלא הוכח שיעוד הקרקע הוא לחקלאות.

המערער טוען כי היה על בימ"ש קמא לקבל את טענת הסיכון הכפול שהועלתה מאחר שהמבנים היו קיימים זמן רב לפני שנת 2001 בעת שהוגש כתב האישום הראשון נגדו שלא כלל את העבירות הנטענות בכתב האישום נשוא תיק זה. לטענת המערער, עצם העובדה שלא הוגש כתב אישום קודם לכן בגין העבירות נשוא תיק זה מצביעה על כך כי עמדת רשות התכנון הייתה אישור המבנים שהוקמו ולא מדובר בטעות. כעת, טוען המערער, אין מקום לחזור מעמדה זו מאחר שלא חל שום שינוי בשיקולים מדיניים או אחרים.

עוד טוען המערער כי שגה בימ"ש קמא בקבלת עדותו היחידה של המפקח צור מטעם הוועדה, על אף שאין בעדות זו ראיה פוזיטיבית כי המערער ביצע עבודות בניה בתקופה שבין 2001 עד 2004. כן טוען המערער כי שגה בימ"ש קמא משקיבל ראיות על תצלומי אוויר ופענוח תצ"א למרות שהצילומים לא נערכו על ידי העד והעד אינו מומחה לתצלומי אוויר.

המערער טוען גם כי שגה בימ"ש קמא משלא קיבל את עדותו שהיה בה כדי לעורר ספק סביר לגבי תאריך ביצוע עבודות הבניה. כן טוען הוא כי שגה בימ"ש קמא משציווה על הריסת המבנים מאחר שלטענתו עברה תקופת ההתיישנות על בנייתם ולא הוכח מי ערך את תוספת הבנייה שהייתה קיימת.

לטענת המערער, לא הוכח למעלה מכל ספק ביצוע עבירות תוספת בניה ולכן היה על בימ"ש קמא גם לזכותו מחמת הספק מעבירת השימוש ללא היתר. המערער טוען כי לא הוכח מהו היעוד של המקרקעין ולא הובאו אסמכתאות לשינוי היעוד לקרקע חקלאית בתאריכים הרלוונטיים.

על כן, מבקש המערער לבטל את הרשעתו ולזכותו מן העבירות בהן הורשע. לחילופין, מבקש הוא לבטל את צו ההריסה של המבנים ו/או לבטל את גזר הדין בנוגע לאיסור השימוש במבני המגורים תוך ביטול הקנסות ו/או החיובים.

המשיבה טוענת כי אין כל פגם או טעות בפסק דינו של בימ"ש קמא, אשר נימוקיו מדברים בעד עצמם, ואין מקום להתערבות בפסק דין זה. לטענת המשיבה, אין מחלוקת כי אין בידי המערער היתר בניה למבנים המצויים בחזקתו ובשימושו. כן טוענת המשיבה כי המערער לא כפר בכך שהוא עושה שימוש בצריפים שבנדון למגורים במועדים שהיו רלוונטיים להליך וכי המערער לא יכול היה להצביע על היתר כלשהו לשימוש שהוא עושה במבנים.

לטענת המשיבה, פסק דינו של בימ"ש קמא מבוסס על ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות שאין להתערב בהם.

באשר לטענת הסיכון הכפול שטען המערער טוענת המשיבה כי בתיק הקודם הואשם המערער בעבירה של שימוש ובכל הנוגע לעבירת שימוש, הרי שמדובר בעבירה מתמשכת וכתב אישום חדש בגין שימוש שנעשה לאחר ההחלטה בתיק הקודם, המתייחס לתקופת שימוש אחרת, אינו בגדר סיכון כפול. בכל מקרה, המערער לא נדון בגין המבנים שלא נכללו בכתב האישום הראשון ועובדות כתב האישום בתיק הקודם אינן אותן עובדות של כתב האישום נשוא תיק זה. לטענת המשיבה, אף אם כתב האישום לא הוגש בזמנו עקב טעות מצד המשיבה עדיין אין בכך כדי לחסום את הדרך בפני הגשת כתב אישום חדש ואין כאן סיכון כפול.

באשר לצו ההריסה טוענת המשיבה כי צו זה ניתן כדין ומכוח סמכות מפורשת בחוק מאחר שהמערער הורשע בביצוע העבירות וצו ההריסה נועד למנוע ממנו משימור פירות העבירה והמשך ההנאה ממנה.

לעניין יעוד המקרקעין טוענת המשיבה כי הובאה בפני ביהמ"ש עדותו של המפקח על הבניה, אשר מכיר את האיזור והתוכניות החלות עליו, לפיה ייעוד הקרקע חקלאי פתוח וטענה זו לא נסתרה. המערער לא הוכיח כי יש לו היתר או שהשימוש הינו תואם לתוכנית כלשהי.

דיון ומסקנות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ