אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2611/07

פסק-דין בתיק עפ 2611/07

תאריך פרסום : 16/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2611-07,2648-07
31/01/2008
בפני השופט:
1. ר. שפירא [אב"ד]
2. ע. גרשון
3. צ. קינן


- נגד -
התובע:
שזר יואל
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. א.א.
3. א.ב.
4. א.מ.
5. י.ג.

פסק-דין

השופט ר. שפירא [אב"ד]:

הרקע לערעור וטענות הצדדים:

בפנינו ערעור הנאשם כנגד הכרעת הדין וכנגד גזר הדין של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת ר. חוזה - ס. נשיא) בת.פ. 1731/05 וכן ערעור המדינה כנגד קולת גזר הדין (רכיב המאסר) באותו תיק.

הנאשם, יליד שנת 1938, רופא מומחה בתחום האורתופדיה, שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כסגן מנהל מחלקת אורתופדיה בבית החולים "הגליל המערבי" בנהריה וכן עבד כאורתופד מומחה בסניף נהריה של קופת חולים "מכבי".

הנאשם הואשם על פי כתב האישום בעבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") (לגבי המתלוננות באישומים הראשון והשני - ריבוי מעשים); ניסיון למעשים מגונים לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) + סעיף 25 לחוק העונשין (לגבי המתלוננות שהן תחקירניות כלבוטק באישומים השלישי והרביעי - ריבוי מעשים); מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין (לגבי תחקירנית כלבוטק באישום הרביעי - ריבוי מעשים); והטרדה מינית לפי סעיף 5(א) על פי חלופות (3), (4), (5) ו-(6)(ב) שבסעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית") (זאת על פי האישומים הראשון והשלישי). מדובר בכתב אישום המכיל 4 אישומים העוסקים ב- 4 מתלוננות. המתלוננות באישומים הראשון והשני הן שתי מטופלות (א.א. ו-א.ב.) שהגיעו לבדיקה אורטופדית אצל הנאשם בקופת חולים "מכבי" והמתלוננות באישומים השלישי והרביעי הן שתי תחקירניות של תוכנית "כלבוטק" (א.מ. ו-י.ג.), אשר הגיעו אל הנאשם לבדיקה, כאשר הינן נחזות להיות מטופלות, זאת על מנת לחקור את תלונותיהן של שתי המתלוננות המטופלות.

הנאשם טען כי כל נגיעותיו במטופלות נועדו לצרכים רפואיים. בימ"ש קמא לא קיבל טענה זו והרשיע את הנאשם " בעבירות של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (ריבוי מעשים ב-4 אירועים נפרדים) כמיוחס לו באישומים 1, 2, 3 ו-4 שבכתב האישום ובעבירות של הטרדה מינית, עבירה לפי סעיף 5(א) ע"פ חלופות (3), (4), (5) ו- 6(ב) שבסעיף 3(א) לחוק מניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (בשני אירועים נפרדים) כמיוחס לו באישומים 1 ו-3".

יצוין כבר עתה כי כפי שניתן לראות בימ"ש קמא הרשיע את הנאשם בחלק מהמקרים בעבירות שונות מאלה שצוינו בכתב האישום, למרות שציין כי ההרשעה היא " המיוחס לו באישומים". ב"כ המאשימה העלתה טענה זו בדיון שנערך בפנינו במסגרת הערעורים, למרות שטענה זו לא הועלתה בהודעת הערעור או בטיעוני הערעור שהוגשו מטעם המאשימה. אתייחס לעניין זה בהמשך.

במסגרת גזר הדין הוטלו על הנאשם עונשים של 20 חודשי מאסר מתוכם 8 בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך 10,000 ש"ח ופיצוי כספי בסך 6,000 ש"ח לכל מתלוננת.

הנאשם טוען כי הוא חף מפשע, כי בימ"ש קמא טעה בהרשיעו בעבירות ובהעדיפו את גרסת עדי התביעה על גרסת הנאשם. הנאשם טוען כי בימ"ש קמא שגה משלא נתן משקל מכריע לסתירות הרבות בגרסת עדי התביעה ולא נתן משקל למספר סוגיות אשר היו צריכות להכריע את הכף לזכות הנאשם, כגון חברות קרובה בין שתי המתלוננות א.א. ו-א.ב.; כבישת עדותה של המתלוננת א.ב. במשך 3 שנים ועדותה כי ייתכן שלא הייתה מגישה תלונה אלמלא אותו מקרה קרה לחברתה, אשר עזרה לה להבין שזה לא מקרה; סתירות בגרסאותיהן של המתלוננות בין הודעתן במשטרה לעדותן בביהמ"ש; העובדה שאחת המתלוננות הייתה אצל הנאשם בבדיקה קודמת ולא התלוננה לאחר הבדיקה הראשונה; והעובדה שחזרה אליו לבדיקה נוספת ובחרה להיכנס לבדיקה זו לבד למרות שחברתה ליוותה אותה; טעות בקבלת הקלטת מטעם המאשימה מכיוון שמדובר בקלטת לא מקורית וערוכה ולכן אינה מהווה הראיה הטובה ביותר; העובדה כי תחקירניות כלבוטק התחזו למטופלות מתוקף תפקידן, יצאו בשליחות צוות מערכת התוכנית "לחפש את ראשו" ולא היו מתלוננות אובייקטיביות.

כן טוען הנאשם כי בימ"ש קמא לא נתן דעתו למחדלי המשטרה בחקירת האירוע, כגון בקשת הקלטות ממערכת כלבוטק רק לאחר שנה וחצי מיום הגשת התלונה ואי ידיעת החוקר המשטרתי מי צילם את הקלטות ומי שלח אותן וכן חקירת שתי המתלוננות באותו חדר ובאותו מועד.

הנאשם טוען כי גרסתו אמינה ומהימנה והשערותיהן ותחושותיהן הסובייקטיביות של המתלוננות בנוגע להליך הבדיקות הרפואיות שבוצע על ידו הן אלה שהביאו אותן להתלונן על "מעשים" שנעשו בהן במהלך הבדיקה הרפואית שנערכה להן על ידי הנאשם כרופא מומחה. לטענת הנאשם, עדויות התביעה אינן סותרות את טענתו כי היה רשאי לערוך במתלוננות בדיקת שד או בדיקה לגילוי סרטן שד והיה מקום לבצע בדיקות אלו כחלק מהליך הבדיקה ולכן אין המדובר במעשה מגונה אלא בבדיקה לגיטימית במסגרת הטיפול במתלוננות.

הנאשם טוען כי טעה בימ"ש קמא בקבלת הקלטת שהוגשה כמוצג מטעם המאשימה מאחר שהקלטת לא הייתה מקורית ואף לא הייתה העתק מהמקור, אלא הייתה ערוכה ולא שיקפה את כל קרות הדברים כפי שאירעו. הנאשם טוען כי כאשר תכלית הצגת מסמך היא הוכחת מה שרשום בו חל כלל הראיה הטובה ביותר וגם במקרה זה היה על ב"כ המדינה להציג את המסמך המקורי בפני בימ"ש וראיה משנית בעניין זה היא פסולה, אלא אם התיר בימ"ש את הצגתה בהתקיימם של מקרים חריגים. לחילופין טוען הנאשם כי טעה בימ"ש קמא לעניין המשקל שייחס לקלטת. הנאשם טוען כי מדובר בעריכה לא אמינה של הקלטת והקלטת אינה משקפת נאמנה את מה שאירע במהלך הבדיקה. 

הנאשם טוען כי הטיפול שהעניק למתלוננות היה ברמה סבירה והוא התנהג ככל רופא סביר בנסיבות העניין, מאחר שהמתלוננות התלוננו בפניו על כאבים בכל חלקי גופן וגם בצלעות ובבית החזה והוא בדק בצורה יסודית את האזורים שנפגעו לטענת המתלוננות.

לטענת הנאשם, עדויות המומחים מטעם ההגנה מחזקות את גרסת הנאשם כי מעשיו היו ראויים מבחינה רפואית ואין בראיות שהובאו מטעם המאשימה כדי לבסס הרשעתו. הנאשם טוען כי המומחים שהעידו מטעם המאשימה לא שללו את טענת הנאשם כי בדיקת השדיים הייתה חלק מבדיקה יסודית שערך למתלוננות ולא מעשה מגונה.

הנאשם טוען כי ד"ר פטיש, אשר העידה מטעם המאשימה וטענה כי ניתן לעשות בדיקת שד כחלק מהליך הבדיקה הרפואית, אך לא בצורה בה זה נעשה, התבססה על הקלטת שלא משקפת נאמנה את כל מהלך הבדיקה ולכן אינה יכולה לדעת את כל השתלשלות העניינים כפי שאירעה למעשה.

באשר לעד פרופ' נרובאי, עד מומחה מטעם המאשימה, טוען הנאשם כי לא ניתן לדעת איזה קלטת ראה אותו עד שכן הקלטת לא הוצגה ולא הוגשה לבימ"ש קמא. כן טוען הנאשם כי לא ניתן לדעת אם פרופ' נרובאי צפה בקלטת אחת או שתי קלטות. הנאשם טוען גם כי פרופ' נבוראי לא אמר שמעשיו של הנאשם לא היוו בדיקה כהגדרתה אלא "הפריע" לו שהנאשם ערך בדיקת שד כחלק מהליך הבדיקה הרפואית היות וסבר שהדבר לא היה מתפקידו.

גם באשר לעד התביעה פרופ' אוטרמסקי טוען הנאשם כי לא ניתן לדעת אם צפה בקלטת אחת או שתי קלטות וכי עדותו הינה עדות מפי השמועה שכן לא ניתן לדעת מה ראה באותה קלטת או באותן קלטות שכן הן לא הוצגו ולא הוגשו לבימ"ש קמא. כן טוען הנאשם כי לא ניתן לקבל את עדותו של העד לפיה בשלב זה לא היה צורך בבדיקה שערך הנאשם מאחר שהבדיקה לא נערכה בסמוך לאחר התאונה שעברה המתלוננת. לטענת הנאשם, לא ניתן להסיק מכך שהמתלוננת כבר נבדקה.

לחילופין טוען הנאשם כנגד גזר הדין כי לא ניתן משקל הולם לכך שהמעשים בהם הורשע התרחשו עוד בשנת 2000 ושנת 2003 וכתב האישום הוגש כ- 3 שנים לאחר מכן. כן טוען הנאשם כי לא נפתחו נגדו תיקים נוספים, למרות התקופה הארוכה שחלפה. הנאשם טוען כי במדרג עבירות המין המעשים אינם מהחמורים ביותר ושליחתו למאסר הינה ענישה הנוטה לחומרה יתר על המידה ולא תואמת את רמת הענישה המקובלת. לטענת הנאשם, מדובר בפגיעה חמורה יתר על המידה לאור נסיבותיו האישיות. הנאשם טוען כי יש להתחשב ברקורד שלו כרופא וכמי שהתנדב רבות למען הזולת. כן טוען הוא כי בימ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לנזק שנגרם לו בכך שאינו יכול לעבוד בשום עבודה בישראל וכל מפעל חייו נגדע. הנאשם טוען כי לא הוכח כי נגרם נזק למתלוננות ולא הוכנו תסקירי קורבן באשר למתלוננות. לטענת הנאשם יש להקל בעונשו כדי למנוע קריסתו והתדרדרותו ולאפשר לו לשקם חייו ועתידו. כן טוען הנאשם כי הטלת הפיצוי הכספי והקנס הכספי הינה כמכת מוות בעבורו, כאשר בנסיבות המקרה לא היה מקום להטילם.

המדינה טוענת בערעור שהגישה לעניין העונש כי מדובר במעשים שבוצעו ב-4 מתלוננות במהלך עבודתו של הנאשם כרופא. בימ"ש קמא ציין בגזר דינו כי מדובר במעשים חמורים ומקוממים שנעשו תוך התעלמות הנאשם מחובותיו כרופא ותוך ניצול מעמדו כרופא והאמון שנתנו בו המתלוננות. כן קבע בימ"ש קמא כי על הענישה לבטא את סלידת ביהמ"ש והחברה ממעשים כגון אלה. נוכח ריבוי העבירות וחומרתן סבורה המדינה כי העונש הינו קל מידי וחוטא למטרת הענישה. לכן מתבקש ביהמ"ש להחמיר בעונש המאסר בפועל שהושת על הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ