אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2586/07

פסק-דין בתיק עפ 2586/07

תאריך פרסום : 28/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2586-07
02/12/2007
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
מקס סימה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

בפני ערעור הן על ההרשעה בדין והן על חומרת העונש.

המערער נידון בבית משפט לתעבורה בחיפה, (בפני כב' השופט ש. יציב), להלן ( "בימ"ש קמא") בתיק ת.ד. 30122/06 ואשר פסה"ד בו ניתן ביום 18.9.07.

המערער הורשע בעבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות מעבר חציה בבטחה - עבירה על תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, (להלן, "התקנות"), נהיגה בקלות ראש, עבירה בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א 1961, (להלן, "הפקודה"), אי מסירת פרטים - עבירה בניגוד לתקנה 144 (א) לתקנות והתנהגות בדרך הגורמת נזק לרכוש וחבלה באדם, עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב) לתקנות.

המערער נידון לעונשים הבאים: 2,500 ש"ח קנס, שישולם בחמשה תשלומים, פסילה ממשית של רישיון הנהיגה למשך 5 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.

המדובר באירוע שהתרחש ביום 10.2.05, בשעה 07:30, (להלן, " יום התאונה"). ביום התאונה נהג המערער ברכב פרטי ברח' יפו מכיוון מערב למזרח, בהתקרבו לצומת סליזיאן, חצתה באותה עת הולכת רגל את מעבר החצייה. המערער המשיך בנסיעתו ופגע בהולכת הרגל, שעמדה לסיים חציית מעבר החצייה (להלן "מקום התאונה"). המערער עזב את המקום ולא מסר פרטיו, כך נטען בכתב האישום.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים.

המערער טען כי הוא הניח שהשופט דלמטה יאמין לו, לכן הוא לא שכר את שירותיו של עו"ד. הוסיף והעלה מספר טענות עובדתיות תוך הצבעה על תמיהות בנוגע לגרסאות העדים, טענות שלא נתקבלו בבית משפט קמא.

לחילופין טען המערער כי היה על בימ"ש קמא להתחשב בעובדות שהונחו בפניו, לרבות העובדה שהוא נוהג מזה שנים רבות, העובדה שהוא נכה, מושתל כליה הזקוק למעקב רפואי וטיפולי דיאליזה כשבעניין זה הוא צירף תיעוד רפואי. מצבו הכלכלי קשה עקב הוצאות ההשתלה. הוא עובד עבודה חלקית וזקוק לרישיון הנהיגה לצורכי הטיפול וגם כן, כדי שיוכל להגיע לעבודתו ולהסיע את בנו הקטין, בן 13 שנים.

בהכרעת הדין סקר בית משפט קמא את הראיות וקבע כי המערער פגע בגב' נטלי, שעמדה לסיים את חציית מעבר החצייה, הפילה ארצה ועזב את המקום מבלי למסור את פרטיו.

המערער אשר בחקירתו את העובדה שהוא נהג ברכבו ביום התאונה ובמקום התאונה, אך הוא הכחיש עצם הפגיעה בהולכת הרגל ואף טען כי הוא עצר ואפשר לה לחלוף על פניו ולחצות את מעבר החצייה.

לאחר שבית משפט קמא בחן את הראיות החליט לקבל את גרסת הולכת הרגל ועדי המשיבה ועל יסוד האימון שנתן בעדויות אלה, החליט להרשיע את המערער בדין. מתברר כי עובר אורח שראה והבחין בתאונה, רשם את מספר הרכב ועד אחר שישב בבית קפה סמוך וראה את התאונה העידו בבית משפט. המדובר בעדים מזדמנים שאין להם קשר להליך המשפטי ואינם מעוניינים בתוצאותיו.

כבר נקבע כי בימ"ש של ערעור לא יתערב בקביעות העובדתיות והמהימנות, אלא במקרים נדירים וחריגים וביד קמוצה. בע"פ 6973/06 הייב נ' מדינת ישראל, (2007) נמנו המקרים שבהם תתערב ערכאת הערערור בקביעות מהימנות ועובדה, וכך באו הדברים לידי ביטוי:

"הלכה מושרשת היא, כי לא בנקל יתערב בית משפט של ערעור בממצאים כגון דא; זאת, בשל יתרונו המובהק של בית המשפט קמא בהתרשמותו הישירה והבלתי אמצעית מן העדים הבאים לפניו (ראו, למשל, ע"פ 5197/05 מונדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.2.07); ע"פ 9216/03 אלרז נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.1.06); ע"פ 6411/98 מנבר נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 150, 165 (2000)) התערבותו של בית משפט זה בממצאי עובדה ומהימנות מוגבלת למקרים חריגים, בהם מסקנותיו של בית המשפט קמא אינן מעוגנות בחומר הראיות או שהנן סוטות מן ההיגיון או השכל הישר (ראו, למשל, ע"פ 6295/05 וקנין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.1.07) (להלן: "עניין וקנין"); ע"פ 6236/97 מטמרה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.5.98)). אומר כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בכתב הערעור, שקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את חומר הראיות לגופו, מסקנתי היא כי חריגים ממין זה אינם מתקיימים בענייננו." (ההדגשות הוספו, כ.ס)

ראו גם, ע"פ 425/07 פלוני נ' מדינת ישראל, (2007).

בחנתי את המקרה דנן והגעתי לכלל מסקנה שחריגים אלו לא מתקיימים, מכאן שדין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

בעניין הערעור על העונש, הרי שהעונש שהושת על המערער אינו חמור ומופרז עד למידה שמחייבת ביהמ"ש זה להתערב בו. חוסר הזהירות של המערער אינו קל ושולי. המערער הפריע להולכת רגל במעבר חצייה ואף גרם לפגיעתה והחמור מכך המערער לא עצר במקום התאונה ומסר את פרטיו. מכאן שמסקנתי הנה, שהעונש נראה סביר, ראוי והולם את נסיבות התאונה ונסיבותיו של המערער.

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה על שני חלקיו. ההחלטה לעכב את ביצוע גזר הדין מתבטלת בזאת.

הקנס ישולם בהתאם לקביעת בימ"ש קמא כשהתשלום הראשון יהיה ביום 01.01.08 וכלה בכל 1 לכל חודש, שלאחר מכן.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ