אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2560/07

פסק-דין בתיק עפ 2560/07

תאריך פרסום : 09/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2560-07
31/01/2008
בפני השופט:
1. ר. שפירא [אב"ד]
2. ע. גרשון
3. צ. קינן


- נגד -
התובע:
אסף בן יחזקאל ברעם
עו"ד אורון אילון
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

השופט עודד גרשון :

1.         לפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט לתעבורה בחדרה (כב' השופט אביהו גופמן). בית המשפט הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.  בכתב האישום יוחסו למערער עבירות של גרימת מוות ברשלנות, לפי הסעיפים 40+64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 (להלן - "הפקודה"); נהיגה במהירות מופרזת עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות") + סעיף 38 (ג) לפקודה, ונהיגה במהירות בלתי סבירה , עבירה לפי תקנה 51 לתקנות + סעיף 38 (ג) לפקודה.

            בית המשפט קמא גזר על המערער  3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. כן פסל בית המשפט קמא את המערער מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה למשך 4 שנים בפועל וחייבו בתשלום קנס בסך של 2,500 ש"ח.

2.         העובדות

א.         מחומר הראיות שהובא בפני בית המשפט קמא עלה כי ביום 8.10.02 נהג המערער ברכב בכביש 652 מכיוון צפון לדרום.  מדובר בדרך עירונית, דו-סיטרית בעלת שני נתיבים שהמהירות המותרת בה הינה 50 קמ"ש.

            בית המשפט קמא קבע כי  הולך הרגל המנוח, משה מסיקה ז"ל, שהיה בן 74 ביום התאונה, "הלך בשול הדרך ולפתע החל לחצות את הכביש כאשר הנאשם היה עם רכבו במרחק קצר ממנו" (ההדגשה שלי. ע.ג.).

            את הממצא הנ"ל קבע בית המשפט על סמך דבריה של עדת הראיה היחידה לתאונה, גב' נעמי וולנברג, ועל סמך ממצאי בוחן תאונות הדרכים. העדה גב' וולנברג נסעה ברכבה אחרי רכבו של המערער. בהודעתה במשטרה (המוצג ת/1) סיפרה העדה כי -

"(...) נסעתי אחרי רכב שהיה לפני, אופל קורסה צבע ירקרק, בשלב כלשהו של הנסיעה בסמוך לגדר הדרומית ההיקפית של מלבן, הבחנתי בהולך רגל שיצא מצד ימין מכיוון השדה ונכנס לכביש ופתאום ראיתי משהו עף באויר. לציין כי הבחנתי באדם נשכב על חזית האופל ואז הוא עף (...). הולך הרגל התפרץ לכביש במהירות ולא הבחנתי בו על הכביש. זה קרה מאוד מאוד מהר".

ב.        בית המשפט קבע כי עובר לחציית המנוח את הכביש הוא הלך בשול הדרך, מצד ימין, בסמוך לפס הצהוב, וכי ניתן היה להבחין בו הולך בצד הכביש ממרחק של כ- 200 מטר.

ג.         בית המשפט קבע כי המנוח החל לחצות את הכביש בהליכה איטית ורגילה ובהמשך הגביר את מהירותו במידה מסויימת. על סמך דברי המערער בהודעתו במשטרה (המוצג ת/3) (המערער בחר שלא להעיד בפני בית המשפט קמא), ועל סמך דברי הבוחן המשטרתי, קבע בית המשפט כי המנוח חצה את הכביש, תחילה במהירות איטית של 1.0 מטר לשניה ואחר כך המשיך בהליכה  מהירה העומדת על 1.3 עד 1.6 מטר לשניה. על שום כך החליט בית המשפט להעמיד את מהירות חצייתו הממוצעת של המנוח עד לרגע שנפגע על 1.3 מטר לשניה.

ד.        בית המשפט קמא קבע כי ספק אם ניתן לקבוע, על סמך הממצאים שנמצאו בזירת התאונה, את מקום האימפקט עצמו. אף הבוחן העיד על מקום אימפקט משוער . בית המשפט ציין "יחד עם זאת, מקום האימפקט המשוער מתיישב פחות או יותר עם סימני הבלימה על הכביש, כאשר מקום האימפקט הוא בין סימני הבלימה וקרוב יותר לסימן הבלימה הימני (...) ועל כן קביעת הבוחן שמרחק החצייה, שהמנוח על הכביש (כך במקור! ע.ג.), הוא 2.7 מטר, הינו סביר ומתישב עם הממצאים"

ראוי לציין כי הבוחן קבע את מקום האימפקט על פי מקום הימצאו של שעון היד של המנוח. הוא קבע כי מקום האימפקט היה לפני המקום בו נמצא השעון.

עם זאת נמנע בית המשפט מלקבוע ממצא לגבי מקומו המדוייק של האימפקט על סמך מקום הימצאו של השעון. 

ה.         בוחן התנועה קבע, על סמך סימני הבלימה שמצא במקום התאונה, ועל סמך ניסוי בלימה שערך, כי מהירות נסיעתו של המערער עובר לתאונה עמדה על 77 קמ"ש. בית המשפט אימץ קביעה זו.  (התאונה אירעה בדרך עירונית שהמהירות המירבית המותרת בה היא 50 קמ"ש)

ו.          בסעיף 13 להכרעת הדין כתב בית המשפט קמא לאמור:

"לאור קביעותי שאכן מהירות רכב הנאשם עמדה על 77 קמ"ש, הרי על פי שיטת בוחן המשטרה, זמן שהיית הולך הרגל על הכביש, בהתחשב במהירות חציה של 1.2 מטר לשניה, עמד על כ- 2 שניות בלבד (ולא כקביעת הבוחן שהעמידה על 2.7 מטר לשניה).

            על פי קביעות אלה אין ספק שבמסגרת הזמן שעמדה לנאשם, מרגע שהבחין בסכנה ועד לרגע הפגיעה בהולך הרגל, מדובר בתאונה בלתי נמנעת.

            ועדיין השאלה היא, האם במידה והנאשם היה נוסע במהירות של 50 קמ"ש התאונה היתה נמנעת.

על פי חישובי הבוחן שנעשו על סמך מהירות חציה של 1.00 מטר לשניה, לו הנאשם היה נוסע במהירות של 50 קמ"ש התאונה היתה נמנעת שכן היה לו מרווח עצירה של 0.94 שניה. אם נוריד מכך 0.70 שניה בהתחשב בהגדלת מהירות החציה היה לנאשם עדיין מרווח זמן של 0.24 לערך ועל כן מדובר בתאונה נמנעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ