אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 256/05

פסק-דין בתיק עפ 256/05

תאריך פרסום : 12/02/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
256-05
09/06/2005
בפני השופט:
1. מ. נאמן [אב"ד]
2. ר. ג'רג'ורה
3. ר. שפירא


- נגד -
התובע:
גאנם סאאיד ת.ז. 49826258
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

1.         לפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום (לתעבורה) בחדרה, כב' השופט אביהו גופמן (להלן - בימ"ש קמא) שניתן בת.ד. 1596/02 ביום 14.12.04, בו נגזר על המערער, שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ובעבירת תעבורה נוספת, עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר מותנה, פסילה מלקבל או להחזיק ברשיון נהיגה למשך 12 שנה וקנס כספי. הערעור מופנה כלפי חומרת העונש.

2.         כנגד המערער הוגש בבימ"ש קמא כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות. יצויין כי בכתב האישום נרשמה עבירה לפי סעיף 40 + 64 לפקודת התעבורה, ואולם, המערער הורשע בעבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין. עוד הואשם המערער, והורשע, בעבירה של סטיה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961.

            על פי עובדות כתב האישום בו הודה המערער, נהג המערער ברכבו בכביש והגיע לעקומה. המערער סטה עם הרכב למסלול הנגדי והתנגש חזיתית ברכב שבא ממול. כתוצאה מהתאונה מצאה מותה צעירה בת 17, אשר נסעה ברכב שהגיע ממול וכן נחבלה ונפצעה קשה נוסעת נוספת אשר אושפזה כתוצאה מהתאונה בבי"ח הלל יפה, ובהמשך, בבית לוינשטיין. יצויין כי גם המערער עצמו נפגע באותה תאונה.  

            על פי העובדות בהן הודה, נהג המערער את רכבו במהירות של כ-80 קמ"ש ושדה הראיה שלו היה פתוח במרחק של 380 מטר.  המערער הודה כי נהג ברכב בלא תשומת לב לנעשה בדרך שלפניו וסטה מנתיב נסיעתו למסלול הנגדי ללא סיבה הקשורה ברכב או בתנאי הרכב, וכתוצאה מכך, נגרמה התאונה.

3.         בפנינו טען בא כוחו המלומד של המערער כי ארוע התאונה נגרם כתוצאה מארוע בלתי צפוי. לטענתו, יצא מדרך עפר צידית אל הכביש רכב אחר. אותו רכב, אשר הגיח בפתאומיות אל הכביש, גרם למערער לסטות עם רכבו שמאלה וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. בנסיבות אלו טוען הוא כי רשלנותו היתה מזערית, זאת מאחר ונסע במהירות המותרת. עוד טוען הוא כי בימ"ש קמא שגה מבחינה משפטית כאשר סבר שפסיקת ביהמ"ש העליון מחייבת לגזור עונש של מאסר לריצוי בפועל, כל אימת שמורשע אדם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. לטענתו, מדובר במקרה זה ברשלנות מזערית ועל פי פסיקת ביהמ"ש העליון, ניתן היה, וראוי היה, לגזור עליו עונש שלא יכלול רכיב של כליאה בבית סוהר.

4.         בטרם נתייחס למדיניות הענישה, נציין כי גרסתו העובדתית בדבר מעורבות של רכב נוסף אשר גרם למערער לסטות עם רכבו אל מסלול הנסיעה השני, לא הוכחה בראיות בביהמ"ש. המערער הודה בכתב האישום כפי שהוא. בפועל, עובדות אלו הן היחידות אשר הוכחו. אמנם בשלב הטעון לעונש הגיש ב"כ המערער לביהמ"ש קמא חוות דעת של מומחה מטעמו, אשר סומנה נ/1. חוות דעת זו כוללת צילומים של זירת הארוע ומבוססת על גרסתו של המערער ועל תיק החקירה שהועמד לרשותו של הבוחן.

            יחד עם זאת, עורך חוות הדעת לא זומן לביהמ"ש כדי להחקר על חוות דעתו. המערער הודה בכל עובדות כתב האישום ולא ביקש כלל להביא ראיות מטעמו לענין עצם ההרשעה ונסיבות התאונה. בשלב בו הוגשה חוות הדעת, התנגדה התביעה להגשתה (עמ' 10 לפרוט') וביהמ"ש נתן החלטה לפיה הוא מתיר הגשת חוות הדעת והתמונות שצורפו לה. יחד עם זאת, ציין ביהמ"ש קמא בסעיף 4 לגזר הדין כי בהעדר שמיעת ראיות בתיק לא ניתן לעשות שימוש בחוות הדעת כדי לקבוע את מידת רשלנותו של המערער. בנסיבות אלו לא ניתן לחוות הדעת משקל, ובדין נהג כך בימ"ש קמא.

            אם רצה המערער להביא ראיות שיש בהן כדי לערער את גרסת המאשימה לענין רשלנותו, היה עליו לעשות כן בטרם הוכרע הדין. כל עוד לא עשה כן, הרי שהגרסה העובדתית היחידה שהוכחה היא זו המפורטת בכתב האישום בו הודה ללא כל סייג.

            נוסיף עוד כי מאחר והודה, לא הובאו בפנינו הודאותיו במשטרה. לא ברור כלל אם טען גם בשלב החקירה למעורבות של רכב נוסף כאחד מגורמי התאונה, וממילא לא ידוע לנו אם טענה זו נחקרה. מכאן שלא ניתן היה להעלות טענות בענין זה בשלב גזר הדין, לא כל שכן בפנינו, בדרך של הצגת גרסה עובדתית שלא הועלתה בראיות בפני בימ"ש קמא.

5.         בטרם נקבע תיק ערעור זה לשמיעה בפני הרכב, הובא התיק, כתוצאה מטעות, בפני שופט דן יחיד בבימ"ש מחוזי בחיפה. כב' השופט י' אלרון שמע את הערעור ונתן פסק דין. בהמשך, הוגשה בקשה לביטול פסק דינו. לאחר שקבע כי דן בערעור בחוסר סמכות, ביטל את פסק דינו.

            בפנינו ביקש בא כוחו של המערער להתבסס על פסק הדין שבוטל, זאת במסגרת טעוניו.

            משבוטל פסק הדין (ע"פ 1806/04), ממילא לא ניתן להציגו בפנינו או לעשות בו שימוש כלשהו. בהתאם התעלמנו מכל האמור בפסק הדין שכאמור בוטל.

6.         כאמור, טוען ב"כ המערער כי שגה בימ"ש קמא באופן בו פירש את פסיקת ביהמ"ש העליון והחיל אותה על העובדות נשוא כתב האישום. כן חולק הוא על האופן בו פירש בימ"ש קמא את הנחיות ביהמ"ש העליון, ככל שהדבר נוגע למדיניות ענישה ראויה, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות.

מדיניות הענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, בארוע שהוא תאונת דרכים, הובהרה בע"פ 8382/03, איאד חילף נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(2), 139 (שהוא ערעור על פסק דינו של השופט שפירא בבית משפט זה בת"פ 376/01). בבית המשפט המחוזי בחיפה, הועמד הנאשם לדין על עבירת הריגה. בתאונת הדרכים נשוא כתב האישום הנ"ל, מצאו מותם שלושה נוסעי רכב. בית המשפט המחוזי מצא את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו וגזר עליו עונש של 3 שנות מאסר. בערעור בבית המשפט העליון גובשה הסכמה בין הצדדים, לפיה תומר העבירה בה הורשע הנאשם לעבירה של גרימת מוות ברשלנות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות בהן גרימת המוות היא תוצאה של רשלנות חמורה, וכאשר נגרם מותם של מספר קורבנות, יש מקום לאמץ את מדיניות הענישה שקבע בית המשפט המחוזי כאשר הרשיע את הנאשם בעבירת ההריגה.

בית המשפט העליון קבע, כי קיים צורך בגישה עונשית מחמירה כלפי אלה הפוגעים בבטיחות התנועה בדרכים וזאת כחלק מהמלחמה בתאונות הדרכים. בית המשפט העליון ציין כי בכל מקרה יש לשקול נסיבות מיוחדות ועניינו האישי של נאשם, על רקע מדיניות זו. בשים לב לאמור לעיל ובהתחשב בעובדה שרשלנותו של הנאשם שם נמצאה כרשלנות חמורה, גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר (במקום 36 חודשי מאסר שנגזרו ע"י בית המשפט המחוזי) והשאיר על כנו את העונש של 20 שנות פסילה וכן עונש של מאסר מותנה.

            ברע"פ 4261/04, פרין נ' מדינת ישראל (פ"ד מיום 6.12.04, פורסם באתר "נבו"), נדון מקרה בו הורשע הנאשם בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ונגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה, פסילת רשיון לתקופה של 10 שנים וקנס כספי. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ככל שהדבר מתייחס לעבירה בה הורשע הנאשם והשאירה על כנה. בכל הנוגע לענישה קבע בית המשפט העליון כי:

"ענישה חמורה היא מרכיב שאין בלתו בהתמודדות הקשה עם תופעת תאונות הדרכים שפשתה במקומותינו, וברגיל, מחייבת הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, השתת עונש חמור, הכולל הורדת הנהג מהכביש לתקופה ארוכה ומאסר בפועל. עם זאת אין זהו כלל חלוט ויש ששיקולים של צדק יעמידו עילה להתערבות ולהקלה בעונש.

...

...המציאות מלמדת כי לעיתים, חוסר תשומת לב או התרשלות רגעית עלולים להסתיים באסון כבד. במקרים כאלו, אף כי יש בהם כדי לבסס הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להמנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, ולהסתפק בפסילת רשיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שרות..." (ההדגשות הוספו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ