אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 251/05

פסק-דין בתיק עפ 251/05

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
251-05,212-05
26/05/2005
בפני השופט:
1. מ. נאמן [אב"ד]
2. ר. ג'רג'ורה
3. ר. שפירא


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
באן איתמר ת.ז. 058784166
פסק-דין

1.         הערעורים שבפנינו

            בפנינו ערעורים על גזר דין שניתן בבימ"ש השלום בחיפה, כב' השופטת יעל פרדלסקי (להלן - "בימ"ש קמא") בענינו של באן איתמר וזאת בת.פ 2970/04. במסגרת אותו גזר דין, גזר ביהמ"ש עונש של 27 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה של 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור על סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, תשל"ז-1977, לרבות נסיון. כן חייב את המשיב שבפניו בפיצוי המתלוננת בסכום של 10,000 ש"ח. מדינת ישראל מערערת על קולת העונש בעוד שמר באן מערער על חומרתו.

2.         העבירות בהן הורשע איתמר באן (להלן: "המשיב")

            בבימ"ש קמא הורשע המשיב על פי הודאתו בארבע עבירות של בעילה אסורה בהסכמה, עבירות לפי סעיף 346(א)(1) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובשלוש עבירות של מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(א)(1) רישא לחוק העונשין. המעשים שבביצועם הורשע, פורטו בהרחבה בגזר דינו של בימ"ש קמא. בתמצית, נציין כי מדובר באדם בוגר, נשוי ואב לארבעה ילדים אשר פיתה באמצעות רשת האינטרנט את המתלוננת שהיא קטינה ובמועדים הרלבנטיים לכתב האישום היתה בת כ-14.5 שנים. המשיב התכתב עם הקטינה, שכנע אותה ליצור עמו קשר מיני ובהמשך קיים איתה בהסכמתה יחסי מין שבמהלכם ביצע במתלוננת, בין היתר, גם מעשי סדום וגם קיים איתה יחסי מין מלאים. בשלב מסויים אף ניסה המשיב לפתות את הקטינה לקיים יחסי מין עמו ביחד עם בחורה נוספת, בשלישיה.

            כאמור, הודה המשיב בביצוע כל המעשים הנ"ל, אשר פורטו בהרחבה בגזר הדין, והורשע.

3.         תסקיר המבחן

            בבימ"ש קמא הופנה המשיב לשירות המבחן כדי שיוכן תסקיר בענינו. שירות המבחן הגיש לביהמ"ש תסקיר בו ציין כי הוא מהסס בכל הנוגע להמלצתו. בסיכומו של התסקיר המליץ שירות המבחן להטיל על המשיב עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה בנוסף וכן המליץ לשלב את המשיב בקבוצה טיפולית לעברייני מין. שירות המבחן ציין כי אם המשיב לא ימצא מתאים בקבוצה טיפולית, כי אז לא ימליץ שירות המבחן על ענישה מקלה.

4.         שיקולי בימ"ש קמא בגזירת הדין

            בימ"ש קמא שקל את תסקיר המבחן, את דברי המשיב ואשתו אשר העידה לזכותו. יחד עם זאת, מצא בימ"ש קמא כי בנסיבות הענין אין הוא יכול לקבל את המלצת שירות המבחן. בבסיס שיקוליו היתה חומרת המעשים אשר בוצעו בקטינה. ביהמ"ש ציין את חובתו להגן על קטינים מהצד האחד ומהצד השני את החומרה שבנסיבות ביצוע המעשים, הן האופן בו השתמש המשיב באינטרנט כדי לפתות את הקטינה, הן את התמשכות הקשר ביניהם, הכל דברים המצביעים על כך שאין מדובר במעידה חד-פעמית. בימ"ש קמא הביא בחשבון את הודאתו המיידית וחרטתו וכן הביא בחשבון את עברו הנקי והיותו חייל קרבי בסדיר ובהמשך בשירות המילואים, וכן את הנזק שנגרם למשפחתו. יחד עם זאת, ולאחר ששקל את כל השיקולים כפי שפורטו בהרחבה בגזר הדין, גזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים, כאשר העדיף את הגישה העונשית על פני המלצות שירות המבחן.

5.         טענות הצדדים

            המדינה מערערת על קולת העונש. לטענת ב"כ המדינה, לא היה מקום בנסיבות אלו שלא למצות עם המשיב את מלוא חומרת הדין. תסקיר הקרבן שהוגש לבימ"ש קמא הצביע על הנזק הרב שנגרם לקטינה ובשים לב למכלול הנסיבות, סבורה המדינה כי בימ"ש קמא היה צריך לגזור עליו עונש חמור בהרבה מזה שנגזר.

            המשיב מערער על חומרת העונש. לטענתו, היה מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהעדיף גישה טיפולית על פני גישה עונשית. לטענתו, שגה בימ"ש כאשר השגגה נבעה מן העובדה שהשופטת אשר גזרה את דינו גם דנה בשלבי החקירה המוקדמים במעצרו. המשיב סבור כי בשלב החקירה הוצגה בפני השופטת בבימ"ש קמא תמונה מעוותת בכל הנוגע אליו, כאשר הוא הוצג אז כעבריין מין, פדופיל, שמסכן שלומם של ילדים. לטענתו, רושם זה משלב החקירה נשאר טבוע אצל השופטת בבימ"ש קמא והשפיע על שיקוליה בעת גזירת הדין, באופן בו גזרה את דינו בשים לב לרושם הראשוני בחקירה ולא בהתאם לעבירות בהן הורשע, בסיכומו של דבר. לטענתו, ניתן לראות מהשתלשלות הדיון כי השופטת בבימ"ש קמא גילתה כלפי הנאשם יחס עויין, בין היתר, לאחר שהוצג כפדופיל מסוכן על ידי התקשורת.

            עוד טוען המשיב כי העונש שנגזר עליו חורג בחומרתו מהעונש שנגזר על נאשמים אחרים במקרים דומים ואין הצדקה לגזירת עונש מאסר כה חמור. עוד מוסיף הוא כי היה צריך להביא בחשבון כי שהה במעצר בית, וכן את הנזק הרב שנגרם למשפחתו המונה ארבעה ילדים בגילאי 10, 7, 2 שנים ותינוק אשר נולד בסמוך למועד מעצרו. בנסיבות אלה מבקש הוא כי ביהמ"ש של הערעור יאמץ את המלצות שירות המבחן ולחלופין, יקצר קיצור משמעותי את תקופת מאסרו.

6.         טענות המשיב בנוגע למניעי החלטתו של בימ"ש קמא

            בטרם נפרט את נימוקינו, סבורים אנו כי אין בסיס לטענות לפיהן היה מונע בימ"ש קמא בגזירת דינו מעויינות כלפי המשיב. נוסיף עוד כי אם סבר כך, היה עליו להגיש בקשה לפסילת המותב וזאת בעת הדיון בבימ"ש קמא, ובקשה כזו לא הוגשה, לפחות עד כמה שנטען בפנינו.

            עצם העובדה שהשופטת קמא ראתה את מעשיו של המשיב בחומרה אינה מצביעה על עויינות אישית או על דעה קדומה שהושפעה מהשלב בו דנה במעצרו לצרכי חקירה ויש לבחון ענין זה לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעניננו, לא הצביע הסנגור על אותם אלמנטים או סימנים המצביעים על "השפעת" הליכי המעצר לצרכי החקירה על שיקולי ביהמ"ש בעת גזר את דינו. כעקרון, אין פסול בכך ששופט דן במעצר לצרכי חקירה  ובהמשך גם דן בתיק העיקרי. בהתאם, יש לבדוק את פסיקתה לגופו של ענין, דהיינו, האם העונש שנגזר הולם את חומרת העבירה או שהוא חורג מהענישה הראויה באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

7.         שיקולי ערכאת הערעור ונימוקי החלטתנו 

            כאמור, הורשע המשיב בעבירות לפי סעיף 346(א)(1) ו-347(א)(1) לחוק העונשין, כאשר מדובר במספר ארועים נפרדים, אשר אינם בגדר של עבירה נמשכת אחת. העונש המירבי בגין כל אחד מהמעשים שבוצעו על ידו הינו חמש שנות מאסר ועל פי כתב האישום מדובר בשבעה מעשים שונים אשר העונש המצטבר המירבי בגינם הוא 35 שנות מאסר.

            הגם שמדובר במעשים מיניים שבוצעו בהסכמת המתלוננת, לא ניתן להתעלם מהנסיבות החמורות של המקרה ומגילה הצעיר של המתלוננת, 14.5 שנים. מדיניות הענישה בענין של עבירות מין המבוצעות בקטינים הובהרה לאחרונה בפסיקתו של ביהמ"ש העליון בע"פ 7066/04, שחאדה נ' מדינת ישראל , פורסם בתק-על 2005(1) 1645, שם הבהיר ביהמ"ש העליון כי: "הגיעה עת ובתי המשפט יתנו דעתם לעונש המירבי שהמחוקק הורה עליו בחוק העונשין ויתאימו לאמור בחוק עונשים שהם גוזרים". מדיניות זו של ענישה תואמת שורה של פסקי דין של ביהמ"ש העליון אשר הבהירו את החומרה שבעבירות מין המבוצעות בכלל ובקטינים בפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ