אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2282/07

פסק-דין בתיק עפ 2282/07

תאריך פרסום : 30/06/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2282-07
06/11/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
פריד אבו חמדי
הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה משגב
פסק-דין

הרקע לערעור וטענות הצדדים:

בפני ערעור כנגד פסק דינו של בימ"ש השלום בעכו (כב' השופטת רונית בש). הערעור מוגש כנגד הכרעת הדין מיום 8.1.06 ולחילופין כנגד גזר הדין מיום 19.10.06. טענות העותר הן, בתמצית, כי בא כוחו הקודם טען בשמו שלא באישורו או על דעתו, בלא שהוסבר לו ההליך ומשמעותו, על כל המשתמע מכך.

ביום 8.1.06 במהלך הדיון שהתקיים בפני בימ"ש קמא נאמר מפי ב"כ הקודם של המערער כך " הקראתי לנאשם את כתב האישום, והוא הבין את תוכנו. והנאשם מודה בעובדות ויאשר עובדה זו בדיון הבא". בהתאם להודעה זו הורשע הנאשם על ידי בימ"ש קמא. בדיון שהתקיים ביום 19.10.06 טענו הצדדים לעונש, בנוכחות המערער/הנאשם באולם בית משפט קמא. ב"כ הקודם של המערער טען לעונש מטעמו ובימ"ש קמא גזר את דינו של המערער.

המערער טוען כי הוא אינו יודע קרוא וכתוב. כן טוען המערער כי הוא מעולם לא הודה בכתב האישום וכתב האישום מעולם לא הוקרא לו ולא הוסבר לו. ב"כ המערער טוען כי מעולם לא התקיים דיון בו אישר המערער את האמור לעיל מפי ב"כ הקודם. לכן טוען ב"כ המערער כי משפטו של המערער לא נפתח, הוא לא הודה בכתב האישום והכרעת הדין המבוססת על הודייתו דינה להתבטל.

עוד טוען המערער כי הוא אינו בעל הדין הנכון בתיק זה מאחר שהמערער איננו ולא היה בעל המקרקעין בהם בוצעו עבודות הבניה והשימוש ללא היתר. המערער טוען כי לא ניתנה כלל האפשרות להציג בפני בימ"ש קמא את הטיעונים שהינם רלבנטיים הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין גזר הדין וזאת לאור העובדה שלא הופיע בפני בימ"ש קמא בעל הדין הנכון.

עוד טוען המערער כי אין בתיק החקירה ולו בדל ראיה שיכולה להצביע על כך שההודיה בבימ"ש קמא הייתה אמת.

המשיבה טוענת כי המערער לא טוען שאין לו קשר לעבירה ולכן לא נגרם עיוות דין. עוד טוענת המשיבה כי אין בכך שהמערער לא היה הבעלים הרשום של המקרקעין כדי להצביע על כך שהוא לא ביצע את העבירות וזאת משום שכתב האישום מתייחס ל" מי שחלה עליו חובה להשיג היתר...., מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין... האחראי לעבודות או לשימוש, המבצע בפועל את העבודות, המשתמש בפועל במקרקעין".

עוד טוענת המשיבה כי מכיוון שהמערער הגיש בקשה להיתר בניה בנוגע למקרקעין שבנדון הדבר מצביע על כך כי הוא בעל הדין הנכון. גם סניגורו הקודם של המערער טען בפני בימ"ש קמא שהנאשם/המערער הגיש בקשה למתן היתר ולכן ביקש דחייה של הדיון. לטענת המשיבה, הדבר מצביע על כך כי המערער הינו בעל הדין הנכון.

כמו כן, טוענת המשיבה כי המערער ישב באולם בימ"ש קמא בעת הטיעונים לעונש ושמע את סניגורו טוען לעונש מטעמו ויש בכך משום אישור הודאתו באשמה.

דיון ומסקנות:

הכלל הוא כי בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול. ראה:

סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

ההקראה היא עניין שבחובה מכוח דין, חוליה משמעותית שאין בלתה בהליך הפלילי. ראה:

ע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם.

חובה על ביהמ"ש להסביר לנאשם, ככל שיראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו, על פי הדין, להגנתו וחובה זו קיימת גם כאשר הנאשם מיוצג על ידי סניגור. עם זאת, גם אם לא מילא ביהמ"ש אחר חובה זו, לא תתערב ערכאת הערעור, אלא אם כן היה כרוך באי מילוי החובה עיוות דין לנאשם. ראה:

ע"פ 3494/93 ,5081/92 יעקב אדרי ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסם;

בש"פ 1948/03 שמואל שילון נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2), 869, עמ' 873-874;

ע"פ 799/78 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(1), 189.

כלומר, לא בכל מקרה שבו הנאשם לא אישר את הודעת הסניגור יש לקבוע כי יש לבטל את הכרעת הדין וכי נגרם לנאשם עיוות דין בשל כך. הדבר תלוי בנסיבות העניין. בענייננו, גם אם כתב האישום לא הוקרא למערער על ידי ביהמ"ש, הרי שאין כל חשש כי נגרם לו עיוות דין, זאת מאחר שהמערער היה מיוצג על ידי סניגור ומהצהרת הסניגור בפני בימ"ש קמא עולה כי הוא הקריא והסביר למערער את כתב האישום וקיבל את הסכמתו להודאה בכתב האישום. בנוסף, הסניגור אף טען לעונש בפני בית המשפט כאשר הנאשם/מערער יושב באולם ומאזין לטיעון. הנאשם/מערער יכל היה לקום, להפסיק את דברי הסניגור, או לפנות לבית המשפט במסגרת דברו של הנאשם ולציין כי הוא אינו קשור כלל לאישום. הנאשם/מערער שתק.  יש להסיק מכך את אישורו, הגם שבדיעבד ובדרך של התנהגות, להודאה באשמה. על כן, סבורני כי זכויותיו של הנאשם/המערער נשמרו ולא נגרם לו עיוות דין המצדיק ביטול הכרעת הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ