אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2120/07

פסק-דין בתיק עפ 2120/07

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2120-07
01/05/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
ח'יר יוסף ת"ז 537542
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי
פסק-דין

בפניי ערעור המופנה כנגד פסק דינו של בית משפט שלום בקריות בתיק עמק 1782/05. הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וכנגד גזר הדין.

למען הסדר, תצויין השתלשלות הדיון בעניינו של פסק הדין של בית משפט קמא. כתב האישום הוגש ולאחר דיון, במסגרתו זוכה אחד הנאשמים בבית משפט קמא, ניתן פסק דין לפיו הורשע המערער בעבירה שעניינה בניה ושימוש חורג במקרקעין ללא היתר. ביום 3.7.06 גזר בית משפט קמא את דינו לקנס כספי ולהתחייבות.

הנאשם/מערער לא ערער על פסק הדין. המשיבה עירערה על גזר הדין בלבד. ביום 2.11.06 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי כב' סגן הנשיא השופט ש. ברלינר, פסק דין בעפ 1152/06 (להלן:"הערעור הראשון"). במסגרת פסק הדין קבע כב' סגן הנשיא כי נפל פגם בגזר דינו של בית משפט קמא אשר לא התייחס לנקיטת אמצעים נוספים כמפורט בסעיף 205 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט הורה על החזרת הדיון אל הערכאה הראשונה כדי שתדון ותחליט בכל אותם האמצעים.

הדיון הוחזר לבית משפט קמא וביום 16.1.07 ניתנה החלטה המשלימה את גזר הדין המקורי. במסגרת זו נתן בית משפט קמא צו המורה להרוס את הבנייה שבוצעה ללא היתר, כמפורט בהכרעת הדין, וכן הורה לנאשם/מערער להימנע מלעשות כל שימוש חורג במבנה. ביצוע צו הריסה עוכב עד ליום 1.6.07.

כעת מערער הנאשם הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין המתוקן במסגרת אותה החלטה. ככל שהדבר נוגע להכרעת  הדין טוען המערער כי לא היה מקום להרשיעו מאחר ולמעשה מדובר בבית ישן שנבנה עוד קודם לקום המדינה. הבית הוצת ונזקק כתוצאה מכך לשיפוץ. השיפוץ היה בדרך של יציקת עמודים בתוך הבית. בנסיבות אלו טוען הוא, כי אין למעשה מדובר בבניה אלא בשינוי פנימי של מבנה קיים ובנסיבות אלו לא היה מקום להרשיעו. בכל הנוגע לגזר הדין, טוען הוא כי לא היה מקום להורות על הריסה. לטענתו, בית המשפט המחוזי לא הורה לבית משפט קמא בערעור הראשון כי יש להטיל במסגרת העונש צו הריסה. כל שבית המשפט הורה הוא לשקול את הנסיבות. מכאן שבית משפט קמא לא היה מחוייב להורות על הריסה ובפועל העונש אינו נחוץ וגם אינו מידתי בנסיבות העניין.

דין הערעור להידחות.

בטרם אתייחס לטענות גופן אציין כי הערעור עצמו מעורר שאלה מקדמית בכל הנוגע לעצם זכותו של המערער לערער על הכרעת דין, וזאת לאחר שלא ערער על הכרעת הדין במועד שניתן  היה לעשות כן לאחר מתן פסק הדין הראשון.

סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982,  קובע כי תקופה להגשת הערעור היא 45 ימים מיום מתן פסק דין. לכאורה, ניתן פסק דין ראשון עוד לפני זמן רב. השאלה המתעוררת במקרה זה האם החזרת הדיון לבית משפט קמא לצורך השלמת גזר הדין, וזאת לאחר שמיעת ערעור ראשון שהוגש במועד הקבוע בחוק, הופכת כעת את התוצאה הסופית לפסק דין חדש המאפשר למערער להעלות טענות כנגד הכרעת הדין, דבר שלא עשה לאחר שניתן פסק הדין הראשון.

סבור אני כי התשובה בענין זה שלילית. על הכרעת הדין ניתן היה לערער כאשר ניתן פסק הדין המקורי של בית משפט קמא. אם סבר אז המערער שנפלה טעות בעצם הרשעתו היה עליו לערער במועד. ומשלא עשה כן, וגם לא טען כנגד הרשעתו במסגרת ערעור המדינה על גזר הדין המקורי, כי אז יש לראות בכך כסופיות של הדיון, ככל שהדבר נוגע להכרעת הדין. השלמת פסק הדין, בדרך של תיקון גזר הדין,  אינה פותחת מחדש את האפשרות להתדיין בכל הנוגע להכרעת דין, עליה לא הוגש כל ערעור לאחר שניתן פסק הדין המקורי. מכאן, שדי בטעם זה כדי לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

ואולם, לא רק מטעם דיוני סבור אני כי יש לדחות את הערעור אלא גם לגופו של עניין. גם אם היה הבית בנוי בעבר עוד קודם לקום המדינה, הרי שמעת שחרב במסגרת אותו אירוע של הצתה, נדרש היתר כדי לבנותו מחדש. ייתכן, שלו הייתה מוגשת בקשה להיתר והבקשה הייתה מסורבת היה בכך משום החלטה מנהלית בלתי סבירה וניתן היה לפנות, לאחר מיצוי הליכים בפני וועדות התכנון והבניה, לבית המשפט לעניינים מנהליים. ואולם, צעד כזה לא ננקט ובפועל נבנה הבית ללא היתר. מכאן, שבוצעה עבירה וההרשעה בנסיבות העניין הייתה כדין.

לא מצאתי גם כל מקום להתערב בגזר הדין. גזר הדין המתוקן של בית המשפט הביא למעשה בחשבון את הערות ערכאת הערעור והורה לבצע צו הריסה של מבנה הבנוי ללא היתר בתוואי כביש. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה זו המביאה לידי ביטוי הן את עצם הבניה ללא היתר והן את מיקום הבניה, שכאמור  מצוי בתוואי של דרך ציבורית, על כל המשתמע מכך.

מקובלת עלי טענת ב"כ המערער כי בית משפט קמא לא היה מחוייב להורות על הריסה ואולם החלטתו, בשים לב לנתונים שהובאו בפניו, היא החלטה ראויה וגזר הדין המתוקן מביא לידי ביטוי את השיקולים הנדרשים והעניניים על פי חוק התכנון והבניה.

לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור בגזר הדין.

אשר על כן, הערעור נדחה על כל חלקיו.

פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ויומצא לבאי כוח הצדדים בדואר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ג באייר, תשס"ז (1 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

ר. שפירא, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ