אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2112/07

פסק-דין בתיק עפ 2112/07

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
2112-07
25/04/2007
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין

- נגד -
התובע:
תאיר ג'אבר ת"ז 034451716
עו"ד חאג' יחיא היתם
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
פסק-דין

1.         בפניי ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בחדרה, כב' השופט מ' מסארווה                (ת 6661/01), מיום 7.1.07, לפיה נדחתה בקשת המערער להורות על חישוב תקופת פסילת רישיון הנהיגה מיום 28.5.05, או לחלופין מיום 18.10.05.

2.         ביום 28.12.04 נדון המערער בבית משפט קמא, בין השאר, לשלילת רישיון הנהיגה לתקופה של 11 חודשים בפועל. בגזר הדין צוין, כי עונש הפסילה יחל עם שחרורו של המערער מהמאסר - המדובר בעונש מאסר שנגזר על המערער בתיק אחר וכן עונש מאסר לתקופה של 5 חודשים בתיק זה, בחופף לעונש המאסר אותו ריצה המערער.

3.         לאחר שחרורו מהמאסר לא הפקיד המערער רישיון נהיגה או תצהיר בבית המשפט. בבקשתו לבימ"ש קמא טען המערער, כי עם שחרורו מהמאסר לא היה ברשותו רישיון נהיגה, ולכן סבר, כי אין כל צורך בהפקדה.

4.         בית משפט קמא דחה, כאמור, את טענת המערער, בהטעימו כי עפ"י הוראות החוק והפסיקה, תקופת הפסילה תחל מיום הפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר בדבר אובדנו. במקרה זה תקופת הפסילה אמורה הייתה להתחיל ביום השחרור מהמאסר, 28.5.05, אלא שהמערער הוציא רישיון נהיגה זמני - מיום 18.4.05 ועד 18.10.05 - אותו לא הפקיד בבית המשפט. לאור האמור, נדחתה בקשת המערער.

על החלטה זו נסב הערעור שבפניי.

5.         מטיעוניו של המערער בערעור עולה, כי מעולם לא החזיק ברישיון הנהיגה הזמני, שכן אדם אחר טיפל עבורו בתשלום הקנסות, והוא אשר הוציא עבורו את הרישיון הזמני. עוד נטען, כי המערער עצמו נעצר ביום 5.6.05 בגין תיקים פליליים אחרים, ולכן רישיון זמני זה כלל לא עבר לידיו. המערער שוחרר מהמאסר בנובמבר 2006, לאחר שכבר פקע תוקף רישיון הנהיגה הזמני (ביום 18.10.05). לפיכך נטען, כי ראוי היה להורות על חישוב הפסילה החל מיום 28.5.05, יום השחרור מהמאסר, או לחלופין 18.10.05, יום פקיעת תוקפו של הרישיון הזמני.

7.         ביום 21.3.07 קיימתי דיון בערעור, במהלכו חזר ב"כ המערער על טיעוניו בערעור בהיסמכו על פסקי הדין שניתנו בעניין רונן מאיר (רע"פ 9237/99 רונן מאיר נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 481; בש"פ 2199/03 רונן מאיר נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 467). לעומת זאת, ב"כ המשיבה סבר, כי יש לאשר את החלטתו של בימ"ש קמא, שכן המערער לא מילא את חובתו החוקית  להפקיד את רישיון הנהיגה הזמני שהיה בידו, או תצהיר חלף זאת. בעניין זה היפנה ב"כ המשיבה להוראות החוק הרלוונטיות ולרע"פ 9896/06 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

8.         לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי ושמעתי את טיעוני הצדדים סבורני, כי יש לדחות את הערעור.

9.         מלשון החוק עולה, כי מי שנפסל רישיונו נדרש למסור את רישיונו לרשות שנקבעה לכך בדרך שנקבעה בתקנות, וכל עוד לא עשה זאת, לא יחל מניינה של תקופת הפסילה (סע' 42 (ג)(1) לפקודת התעבורה). בהתאם לכך, נקבע בתקנה 556 לתקנות התעבורה, כי מי שנפסל על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו. תקנה  557 לתקנות קובעת:

 557. רשיון שפקע תוקפו או שאבד

(א) הודע לבעל הרישיון על פסילת רישיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רישיונו כאמור בחלק זה אף אם רישיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.

(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 , למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רישיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי העניין, כי רישיונו של בעל רישיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרישיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה. 

 (ג) מצא בעל הרישיון את הרישיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.

(ד) בוטל.

10.        ב"כ המערער היפנה בהודעת הערעור לפסקי הדין בעניין רונן מאיר (שם), באשר לטענתו, לחובת ההפקדה ישנם חריגים, ומקרה זה מצוי במסגרת החריגים. ואולם, עיון בפסיקה אליה היפנה ב"כ המערער מעלה, כי יש בה כדי לתמוך דווקא בגרסת המשיבה, באשר נקבעה שם במפורש חשיבותה של חובת ההפקדה (השוו: רע"פ 9237/99, סעיף 5; בש"פ 2199/03, סעיף 7; השוו גם רע"פ 9896/06 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). יתירה מזאת, הציטוטים אליהם הפנה המערער בפסקי הדין שלעיל, עוסקים בתקנה 557(ד), אשר בוטל בשנת תשס"ג ואינן רלוונטית עוד לענייננו, ומכל מקום אף אם הייתה תוקפה לא היה מקום לתחולתה בעניין זה, משום שעניינה מקרים בהם רישיון הנהיגה אבד ותוקף הרישיון פקע (השוו: בש"פ 7077/05 אוריאל באשי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005, 2118, פסקה 4). במקרה זה לא עלתה כל טענה כי רישיון הנהיגה אבד, ולא הוגש כל תצהיר על כך.

לאור האמור לעיל, אין לקבל את טענות המערער בערעור.

דין הערעור להידחות.

            המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ז' באייר תשס"ז (25 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ