אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 2097/08

פסק-דין בתיק עפ 2097/08

תאריך פרסום : 23/12/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2097-08
16/07/2008
בפני השופט:
עוני חבש - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
עלמי מוחמד ת.ז. 080312648
עו"ד אבו ליבדה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופטת ש. לארי בבלי) בתיק 15575/07 מיום 23.1.08, בגדרו הורשע המערער, נהג אוטובוס, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של אי ציות לתמרור ב-36, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת - לפי סעיף 64(ג) לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961, ותקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

בגין הרשעתו בעבירה האמורה, גזר בית משפט קמא על המערער העונשים הבאים: 1,000ש"ח קנס, אשר ישולם בארבעה תשלומים שווים; 21 ימי פסילה בפועל; חודשיים פסילה על תנאי למשך 3 שנים, וכן חתימה על התחייבות בסך 5,000 ש"ח שלא יעבור עבירה זו למשך 3 שנים.

הכרעת הדין:

2.         בית משפט קמא החליט להעדיף את גרסתו של השוטר על פני גרסת המערער. כן צוין בהכרעת הדין כי נפלו אי דיוקים בגרסת המערער. עוד נקבע, כעובדה התומכת בגרסת השוטר, כי אין בניידת מערכת כריזה, כפי שטען המערער בעדותו.

נימוקי הערעור:

3.         המערער לא היה מיוצג בדיון בבית משפט קמא, ואינו שולט דיו בשפה העברית.  בשל כך לא ידע לנהל את ענייניו כדבעי. האזור בו בוצעה העבירה המיוחסת למערער, הנו אזור הומה אדם במשך היום. גרסת המערער לפיה נאלץ לעצור על מנת לאפשר לאישה וילדיה להשלים את חציית הכביש הנה גרסה אמינה. לא היה מקום להעדיף את גרסת השוטר, בה נתגלו סתירות וחוסר היגיון. המערער יצא מהתחנה והיה במצב בו עמד עם האוטובוס באלכסון תוך כדי פנייה ימינה. גרסתו של השוטר הייתה מצומצמת ביותר וחסר בה פירוט. מיקום התחנה המרכזית מחייב כל נהג לצאת מהתחנה בזחילה על מנת שלא לפגוע בהולכי הרגל הרבים החוצים את הכביש במקום. בחקירתו הראשית, נתבקש השוטר להתייחס לגרסת המערער לעניין חציית אישה את הכביש, השוטר השיב: "לאחר שנעצר נשאל מדוע לא נתן זכות קדימה והוא השיב שהייתה אישה שחצתה את הכביש והוא הסתכל עליה" (עמ' 1, ש' 12). תשובה זו לדידו של ב"כ המערער תומכת בגרסת המערער לעניין קיומה של אישה שחצתה את הכביש באותו רגע, והמערער היה חייב לאפשר לה לעבור את הכביש בבטחה. במצב בו היה המערער לא קופחה שום זכות קדימה של נהגים אחרים.

לעניין גזר הדין, במידה והערעור על הכרעת הדין יידחה, טען הסנגור כי מדובר בעונש חמור במיוחד לאור הנסיבות שתוארו. המערער הנו נהג מקצועי, נשוי ואב לילדים קטינים, כך שפסילת רישיונו תפגע בפרנסת משפחתו.

4.         ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערעור. לדידו, מדובר בערעור עובדתי העוסק בממצאי מהימנות שערכאת הערעור ממעטת להתערב בקביעות בעניינם.

דיון

5.         אתייחס תחילה לתופעה הנהוגה יותר בקרב שופטי בית המשפט לתעבורה, בעיקר כאשר מדובר בעד תביעה יחיד. כי אז השופט מציין, שהוא מזהיר את עצמו כי מדובר בעד יחיד, זאת כנימוק להעדפת גרסת השוטר ודחיית גרסת הנאשם, וכתוצאה מכך, בסופו של יום, הנאשם מורשע על סמך עדות השוטר.

אציין, כי אזהרת השופט את עצמו איננה דבר פורמאלי, ואין השופט יוצא ידי חובתו בכך שהוא רושם בהכרעת הדין כי הזהיר עצמו. לדאבוני, פעמים רבות ניתן לקרוא, במקרים כאלה, תיאורים "פלסטיים" לעדות שוטרים, ללא מתן נימוקים מספקים ומשכנעים מדוע יש להאמין לשוטר ולא לאזרח. נוהג זה אינו משרת את מלאכת הצדק עליה מופקדים בתי המשפט. אזהרה עצמית, ללא מתן נימוקים להעדפת גרסה זו או אחרת הנה חסרת כל מובן. ישנם מקרים בהם שוטר, כאדם פרטי, הנו הצד הנגדי לאזרח המובא לדין ויש לו אינטרס אישי מובהק בהרשעת האזרח. כן יתכנו מקרים בהם השוטר שוגה בעדותו, או נקלע למצב בו מיקומו באירוע לא היה מאפשר לו לתת עדות המתאימה למציאות האובייקטיבית, לא בשל אינטרס אישי בתוצאות המשפט חלילה, אלא משום שבאופן אובייקטיבי לא יכול היה לראות את כל התמונה בשלמותה. במצבים כעין אלו, כאשר הנסיבות מחייבות זאת, אין להירתע מהעדפת גרסת האזרח על פני גרסת שוטר, עם כל המשתמע מכך.

התייחסות לעדות שוטר כאל עדות נטולת פגמים באופן אינהרנטי, והנחה אפריורית כי עדותו נקייה מכל רבב, רק בשל היותו שוטר, איננה מחויבת המציאות. לפעמים עדויות השוטר והאזרח המובא לדין עומדות אחת מול רעותה. עדותו של השוטר, כעדות האזרח, חייבת להיבחן בזהירות המרבית, תוך התעלמות מוחלטת מהיותו שוטר.

תופעה נוספת המקובלת בבתי המשפט לתעבורה, במצב של עדות שוטר מול עדות  אזרח הנה מתן תיאורים מחמיאים לעדות השוטר, כדבר המובן מאליו. תדיר אנו קוראים שעדות השוטר הנה -"רהוטה, ברורה, קוהרנטית וחד משמעית". כאמור, תיאור זה משמש בסיס להעדפת עדות שוטר על פני עדות האזרח, כאילו אומר בית המשפט כי עדות האזרח מוטל בה ספק אינהרנטי, עדותו לא רהוטה, לא קוהרנטית ואיננה חד משמעית, ובמלים אחרות, הוא משקר ואיננו ראוי לאמון בית המשפט.

כאמור, לעיתים, אנו עדים למקרים בהם שוטרים הנם בעלי אינטרס אישי כמי שהיו מעורבים באירוע כפרטים ושלא מתוקף תפקידם כשוטרים, כמו באירוע דנן, כלומר, כמי שהוא עצמו נפגעו מהתנהגות הנהג האזרח, ולכן הוא בעל אינטרס אישי מובהק בתוצאות המשפט. מדוע במקרה זה לא תיבחן גרסת השוטר באותה אמת מידה כמו זו בה נבחן הצד שכנגד שבמקרה הנו אזרח?

התיאור האמור הפך בפי בתי המשפט לקלישאה חסרת תוכן. יש לזכור, כי שוטר, בהיותו שוטר, ומתוקף היותו איש חוק, הינו בעל יתרון על אזרח מן השורה בהופעתו בבית המשפט. מטבע עבודתו, המחייבת אותו להיות מודע לחוק ודרישותיו, ובשל ניסיונו הרב, ולו יחסית, בבתי משפט הופך השוטר לאדם המיומן בהופעות בבתי משפט יותר מהאזרח שפעמים רבות זוהי לו הופעתו הראשונה בפני שופט, עם כל האפקט של המעמד הרשמי הכרוך בכך, בין כעד ובין כנאשם. אנשים כאלו מדברים באופן אינסטינקטיבי, מבלי להבחין בדקויות הקטנות העלולות לגרום לכך שבית המשפט יראה בהן כפוגמות בעדות שהם מוסרים בפניו. הדבר אינו הופך אותם לשקרנים ובלתי אמינים באופן מיידי.

6.         אבקש להבהיר הבהר היטב, כי אינני מזלזל בזאת בתפקידם החשוב והקשה של השוטרים, העושים ימים כלילות בשמירה על הסדר הציבורי, ופעמים תוך חירוף נפש. כבודם וכבוד תפקידם במקומו מונח, ואין לפגוע בו. אין ללמוד מדבריי לעיל שיש להטיל ספק באופן מיידי בעדותו של כל שוטר, אלא, שבמקרים מסוימים יש להתייחס לעדות השוטר באופן שווה לעדותו של האזרח, ללא כל העדפה מקדמית.

7.         מן הכלל אל הפרט. בתיק זה, קבע בית המשפט כי השוטר " העיד בצורה רהוטה ואמינה ואני מקבלת את עדותו כאמינה" (עמ' 4, ש' 16), כאשר בסך הכל לא עלו דבריו כדי 50 מלים (כשש שורות סבך הכל). השוטר, שהיה עד התביעה היחיד, היה מעורב אישית באירוע, והוא בבחינת ה"נפגע" ממעשי המערער. תהיתי מדוע מצא בית המשפט לנכון לקבל את עדותו של השוטר כפי שהיא מבלי לדקדק בתוכנה, ומן הצד השני, פסל מיידית את עדות המערער בציינו כי מצא בה פגם? פגם זה, אותו בחר בית המשפט להבליט בעדות המערער, הוא העובדה שפעם הזכיר שאישה חצתה את הכביש, ופעם אמר - אישה עם ילדיה חצו את הכביש. האם היה צודק לבוא חשבון עם המערער בשל כך? האם זו סתירה היורדת לשורשו של עניין, האם ניתן לתאר את המערער כשקרן בשל כך? אני סבור שהתשובה לשאלות אלו שלילית. דבר נוסף שציין בית המשפט כסיבה שלא להאמין למערער הנו עדות הנאשם כי השוטר כרז לו במכשיר הכריזה. בעניין זה אמר בית המשפט: "דברי הנאשם לפיהם העד כרז לו להתקדם אינם תואמים את העובדה שברכב הסמוי לא היה כלל מכשיר כריזה" (שם, ש' 17). האם יש לקביעה עובדתית זו על מה לסמוך? חוששני שלא. קביעה זו אין לה על מה לסמוך. השוטר לא נשאל דבר וחצי דבר על כך, לא בחקירתו הראשית ולא בחקירה הנגדית. הקביעה נסמכת על אמירה סתמית של ב"כ התביעה בחקירתו של המערער, ללא כל אסמכתה מצידה.

8.         השוטר נתבקש להתייחס לגרסת המערער לפיה אישה חצתה את הכביש, וזאת הייתה הסיבה לכך שהוא לא מיהר להתקדם הלאה בכביש ולתת לתנועה לזרום. השוטר אישר את דברי המערער, הוא גם רשמם בחלק המיועד לתגובת המערער בדו"ח (ת/1). השוטר רשם בדו"ח מפי המערער את הדברים הבאים: "הייתה אישה שחצתה את הכביש ובגלל זה לא הסתכלתי עליך", וזו הייתה הסיבה לאי השלמת יציאתו מהתחנה. אם כך הם פני הדברים, והשוטר לא בדק את גרסתו של המערער בזמן אמת על מנת להפריכה, סימן הוא כי יש להניח כי גרסת המערער הנה נכונה ואין לבוא אליו בטרוניה, הרי הדברים נאמרו בזמן אמת. לא מן הנמנע, ואף טבעי הוא, כי בתחנת אוטובוסים מרכזית, המשרתת את כלל הציבור, והממוקמת בלב לבו של רחוב הומה אדם, בעיקר בשעה 10:00 בבוקר, יחצו הולכי רגל את הכביש בצורה המחייבת זהירות מרבית מצד נהגים. די להסתכל במקבץ התמונות (נ/1) אשר הגיש המערער על מנת להיווכח כי יש בסיס עובדתי לגרסתו. יתרה מזו, זוהי עובדה שבידיעה שיפוטית ואין כל צורך בהוכחתה.

9.         בנוסף לאמור, בתרשים (ת/2) ששרטט השוטר, רואים את רכבו של השוטר חוסם את דרכו של המערער, ועולה מהתרשים כי השוטר יכול היה לראות את כל המתרחש לפניו ולציין אם נכונים דברי המערער לעניין חציית אישה את הכביש (עם ילדיה או בלעדיהם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ