אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 191/05

פסק-דין בתיק עפ 191/05

תאריך פרסום : 03/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
191-05
19/04/2005
בפני השופט:
1. ח. פיזם ס. נשיא [אב"ד]
2. ש. שטמר
3. א. שיף


- נגד -
התובע:
נבארי מג'אד עלי ת.ז. 031556996
עו"ד מוחסן חוסאם
הנתבע:
הועדה המחוזית לתכנון ובניה
עו"ד רן גל
פסק-דין

השופט א. שיף:

בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) בב"ש 7228/04, לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מינהלי, אשר ניתן בהתאם לסעיף 238 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה", או "החוק") או לחילופין להתלותו.

צו ההריסה שאת ביטולו ביקש המערער, הוצא כנגד אוטובוס, משאית ועגלה (להלן: "הנכסים") שהוצבו על ידי המערער בשטח חקלאי. לטענת המשיבה, מבקשת הצו, שימשו נכסים אלה את המערער למגורים ולאחסון. השאלה שעמדה בפני בית המשפט קמא היתה האם נכסים אלה הינם בבחינת "בנין", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה ולפיכך הקמתו טעונה היתר בניה בהתאם לסעיף 145 לחוק, שבהיעדרו ניתן להוציא צו הריסה.

בית המשפט קמא דחה את טענת המערער, לפיה העובדה שהנכסים משמשים את המערער לאחסון מזון של כבשים, אותם הוא מגדל במשק החקלאי בו הם מצויים ואינם משמשים למגורים, יש בה כדי להעיד שאין המדובר במבנה המצריך היתר. בית המשפט קמא קבע כי גם מבנה המשמש לאחסון צריך היתר, בהסתמכו על עת"מ 411/02 (י-ם) ד. אפרתי ובניו בע"מ נ' עיריית ירושלים, תק-מח 2002(2) 467.

גם את טענת המערער, לפיה הנכסים הינם ניידים ואינם מחוברים לאדמה חיבור של קבע ולפיכך אינם בנין, דחה בית המשפט קמא כשהוא מפנה לע.פ. (ת"א) 4270/98 אברהם מזאלה נ' מדינת 1ישראל, תק-מח 99(2) 3705, שם נקבע כי גם סככה שהוצבה על גלגלים היא בנין, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, וטעונה היתר בניה.

מנגד קיבל בית המשפט קמא את טענת המשיבה, לפיה יש בעובדה שלאוטובוס ולמשאית אין רישוי בתוקף כדי ללמד על היעדר כשירותם לנסיעה. חיזוק נוסף מצא בית המשפט קמא בהודיית המערער כי לאוטובוס אין כלל מנוע.

לאור זאת, קבע בית המשפט קמא כי בבנין עסקינן ולפיכך דין הבקשה לביטול צו ההריסה נגד נכסים אלה להידחות.

בית המשפט קמא אף דחה את בקשתו החלופית של המערער להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי עד להשגת היתר בנייה, משלא הוצגו בפניו נסיבות בעלות משקל המקימות סיכוי של ממש להכשרת המבנים.

טענות המערער לפנינו מופנות נגד קביעת בית המשפט קמא כי האוטובוס, המשאית והעגלה נכנסים לגדר הגדרת "בנין". לטענתו, בהיותם כלי רכב על פי יעודם המקורי, ובהיותם עדיין ניידים, אין לראות בהם "בנין". עוד טוען המערער כי הנכסים אינם יכולים לשמש ואינם משמשים למגורים, באשר הם אינם מחוברים לחשמל או למים. כמו כן, נטען כי הנכסים הוצבו זמנית ולפיכך אין לראות בהם מבנים שנבנו שלא כדין.

דיון

בנין מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה כהאי לישנא:

"'בנין' - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -

(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל".

המבחן מה נכנס לגדרו של "בנין" או "מבנה" בחוק התכנון והבניה הוגדר ע"י כב' השופט זילברג בע"פ 31/50 יוסף מלצקי נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד(1) 555, בהקשר של פקודת בנין ערים, 1936 אשר ההגדרה לבנין שבסעיף 2 לה דומה להגדרת בנין בחוק התכנון והבניה:

"אין להציב כאן גבולות ברורים, וכי יקשה מאד למצוא הגדרה רעיונית מדוייקת למושגים ההם; אך ישנו מבחן אחד שאפשר לסמוך עליו בכל עת, והוא מבחן השכל הישר, או ההגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות. איש לא יעלה על הדעת לכנות שולחן או ארון בשם 'מבנה' אך גם לא יעלה על דעת אדם לקרוא רהיט או מדף ליציע המשתרע על 14 ממ"ר ומשמש או ראוי לשמש מקום עמידה לאנשים...".

השאלה האם בבנין עסקינן תלוייה כמובן בעובדות שהוכחו בביהמ"ש קמא. נראה, כי ניתן לסכמן כדלקמן:

א.         המערער הציב על חלקת אדמה אוטובוס, משאית ועגלה. לדבריו בביהמ"ש (עמ' 2 ש' 5, 6) שימשו הם לאחסון מזון לעדר הכבשים שלו. בניגוד לגירסה זו, אישר המערער בהודעתו שנגבתה ב-25.11.04, כי הוא ושתי בנותיו מתגוררים במקום. כך העיד גם גובה ההודעה שמסר, כי כשהגיע לשטח, הבחין בילדים ונשים הנמצאים גם באוטובוס, גם במשאית וגם בעגלה (עמ' 4 ש' 2-5).

ב.         כבל חשמלי עובר ממתחם סמוך לכיוון האוטובוס או המשאית ואנטנת טלוויזיה מחוברת לאוטובוס (עמ' 4 ש' 10-13).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ