אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1506/04

פסק-דין בתיק עפ 1506/04

תאריך פרסום : 10/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1506-04
06/02/2005
בפני השופט:
1. ח. פיזם [אב"ד]
2. א. שיף
3. ב. בר-זיו


- נגד -
התובע:
חלאילה ג'מיל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה-פלילי
הנתבע:
לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל
פסק-דין

השופטת ב. בר-זיו:

1.         ערעור על הכרעת הדין בת.פ. 4264/02 בבימ"ש השלום בעכו (כבוד השופט מ. אלטר) מיום 8.6.04, על פיה הורשע המערער בעבירות של תקיפה חבלנית בצוותא (לפי סעיף 29+380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן "חוק העונשין") וגרימת נזק (לפי סעיף 452 לחוק העונשין).

2.         בכתב האישום שהוגש נגד המערער הואשם גם אחיו, מדחאת חליאלה, שזוכה.

3.         על פי עובדות כתב האישום ביום 21.8.01 תקפו שני הנאשמים את המתלונן, בכך שהיכו אותו במוטות עץ בכל חלקי גופו. בנוסף ניפצו הנאשמים את השימשה הקדמית ברכבו של המתלונן.

4.         בהכרעת הדין דחה בימ"ש קמא את גירסת המערער, לפיה לא היה מעורב בהכאתו של המתלונן ואינו יודע מי עשה זאת. המערער הודה כי יחד עם אחיו הוא תפס במתלונן, לפני שהוכה, אך לאחר מכן אחיו התעלף והוא הלך לעזור לו ולא ראה מי תקף את המתלונן. בימ"ש קמא קבע כי על סמך הראיות השתתף המערער הן בהכאת המתלונן והן בגרימת הנזק לרכב והרשיעו בעבירות שיוחסו לו, כאמור.

5.         בטיעון לעונש פרט הסניגור את הנסיבות שהביאו את המערער לידי ביצוע העבירות:

"אבקש להתחשב בנסיבות האירוע. כפי שעולה מהעדויות, המתלונן הגיע לאיזור ביתו של הנאשם באמצע הלילה בנסיבות חשודות. המתלונן הטריד בעבר את אשתו של הנאשם 1. עברו של הנאשם נקי. הנאשם נשוי. יש לו שני ילדים. הוא עובד כפיזיוטרפיסט בשני בתי חולים".

6.         בהודעת הערעור חזר המערער על הנסיבות להן טען בטיעון לעונש בפני בימ"ש קמא - המתלונן גמר אומר להפריד בין המערער לאשתו, על רקע אהבה נכזבת, ונהג להטריד את המערער ואשתו. המתלונן היה מגיע בלילות לביתו של המערער ומפזר עפר ומים ושאר דברים הקשורים בכישופים וקמיעות בהם הוא מאמין.  בתאריך 21.8.01 נתפס המתלונן כשהוא עוסק בכישופים ליד בית המערער.

לטענת המערער בימ"ש קמא בהכרעת דינו התעלם מטענת ההגנה מן הצדק שהעלה בשים לב לנסיבות הנ"ל. לטענתו, גם בימ"ש קמא, בגזר דינו, היה ער לנסיבות הנ"ל והתייחס אליהן מפורשות בהכרעת דינו - אך חרף זאת הרשיע את המערער - שהינו בעצם קורבן הפרשה ומבלי שהמתלונן יועמד לדין בגין הטרדה והסגת גבול.

עוד טען המערער נגד קביעות עובדתיות ופרשנות של בימ"ש קמא והוסיף וטען כי היה מקום להחיל על המקרה את הגנת זוטי הדברים.

לעצם ההרשעה טען המערער כי טעה בימ"ש קמא בכך שדחה בקשתו לתסקיר מבחן וכי מקרהו הוא מקרה קלאסי של הימנעות מהרשעה.

7.         בדיון בפנינו הסכימו הצדדים כי יערך תסקיר שירות המבחן ולאחריו יטענו טענותיהם.

8.         שירות המבחן ערך תסקיר חיובי ביותר אודות המערער, שקיבל אחריות על מעשיו, הביע חרטה וטען כי אין בעבירות כדי להצביע על אופיו. המערער עובד כפיזיוטרפיסט והביע חשש כי הרשעה תפגע בקידומו המקצועי.

בשל אופיו הנורמטיבי, העדר רישום פלילי קודם והפוטנציאל האישי הגלום במערער - המליץ שירות המבחן להמנע מהרשעתו של המערער ולהטיל עליו של"צ + פיצוי למתלונן.

9.         בדיון שקיימנו לאחר הגשת התסקיר ביקש המערער לאמץ המלצותיו. המשיבה התנגדה וטענה כי אין מקום להורות על אי הרשעה , חרף נסיבותיו האישיות של המערער, וזאת לאור חומרת העבירות, הפגיעה במתלונן והעובדה כי המערער לא לקח אחריות וכפר במעורבותו בתקיפת המתלונן.

10.        על "הקריטריונים להטלת שירות לציבור ללא הרשעה על פי סעיף 71א(ב) לחוק" עמדה כבוש השופטת דורנר בע"פ 2083/96 - תמר כתב נ' מדינת ישראל . פ"ד נב(3), 337 ,עמ' 340-341:

"5. סעיף 71א לחוק חוקק על-סמך הצעה שהוכנה על-ידי הוועדה לדרכי ענישה ולטיפול בעבריין, ברשות השופט חיים כהן. בעקבות נסיון שנרכש באנגליה המליצה הוועדה להוסיף לדרכי הענישה הקבועות בחוק את השירות לציבור, וזאת כאמצעי טיפולי העשוי לחנך את העבריין, להקנות לו ערכי עבודה ומוסר ובכך להביא לשיקומו. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הסמכות המוצעת נועדה לגוון את דרכי הענישה לגבי עבירות שאינן חמורות כאשר בית-המשפט סבור שהעונש הראוי אינו עונש מאסר. ראו ה"ח תשל"ח, 284. ואולם, בחוק עצמו לא הוגדרו העבירות לגביהן מוסמך בית-המשפט להטיל שירות לציבור עם או בלי הרשעה. בכך הלך המחוקק הישראלי אחר המחוקק האנגלי בהותירו לבית המשפט שיקול דעת רחב, ואף הרחיק מן הדגם האנגלי בכך שאפשר להטיל אמצעי זה ללא הרשעה. כך, בעוד שבאנגליה (Criminal Justice Act, 1972, s.15(1 מתנה הטלת שירות לציבור בהרשעת הנאשם, מאפשר סעיף 71א(ב) לחוק להטיל אמצעי זה ללא הרשעה.

וכך נקבע בסעיף 71א(ב):

"מצא בית-המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ