אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1496/05

פסק-דין בתיק עפ 1496/05

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1496-05
14/02/2006
בפני השופט:
1. יצחק כהן - אב"ד - סגן נשיא
2. האשם ח'טיב
3. אסתר הלמן


- נגד -
התובע:
קוגן חיה ת.ז. 308597160
עו"ד ברזני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד כוכבי
פסק-דין

1.         המערערת הורשעה, ע"פ הודאתה, בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 16 (א) לחוק כרטיס חיוב, תשמ"ו-1986, והונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיס חיוב, תשמ"ו-1986, והוטל עליה קנס בסך 20,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו, וכן מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, יתרת תקופת המאסר, 14 חודשים, על תנאי למשך שנתיים שלא תעבור ותורשע על אחת מהעבירות בהן הורשעה.

2.         בפני בית המשפט קמא ביקשה המערערת שלא להרשיעה בדין וטענה כי הרשעת המערערת בדין תהרוס את עתידה. בית המשפט קמא, לאחר ששקל את כלל הנימוקים שהמערערת העלתה בפניו כנימוקים המצדיקים אי הרשעה, קבע כי מדובר במעשים חמורים שיש בהם פגיעה כלכלית במערכת הכלכלית, ועל כן אי הרשעתה יש בו משום מסר שלילי לציבור הרחב. על כן, דחה את בקשת הסניגור והשאיר את הרשעתה בדין על כנה.

3.         הערעור שבפנינו מופנה הן כנגד הרשעת המערערת בדין והן כנגד חומרת העונש. המערערת מלינה בפנינו על כך שלא ניתן לה יומה בבית המשפט, וטוענת כי בעת שהודתה הוסבר לה כי מה שיתבקש בעניינה הינו של"צ בלבד. עוד טוענת המערערת כי אף שכתב האישום תוקן באופן שנמחקה ממנו הוראת החיקוק, שעניינה עבירה של קבלת דבר במירמה, לא נמחק סעיף 4 מעובדות כתב האישום המייחס למערערת קבלת דבר במירמה. לטענת הסניגור כתב האישום המתוקן כלל לא היה לנגד עיניה של המערערת וסניגורה דאז, ולכן היא גם לא היתה ערה לכך שסעיף זה לא נמחק מהעובדות.

            ב"כ המערערת טען באריכות לנסיבות ביצוע העבירות, וטען כי המערערת מצאה את כרטיס האשראי ועשתה בו שימוש, ולא גנבה אותו מבעליו, כפי שלטענתו עולה מגזר הדין של בית משפט קמא.

הסניגור הדגיש בטיעוניו את העובדה כי המערערת התחרטה על מעשיה, בשלב מוקדם, וכבר למחרת היום פנתה ביוזמתה לחברת כרטיס האשראי וביקשה לשלם את הסכומים של כל העסקאות שהיא ביצעה באמצעות כרטיס האשראי, ומשחברת האשראי לא הסכימה לכך, פנתה לבעלת כרטיס האשראי והחזירה לה את מלוא סכום העסקאות שהיא עשתה באמצעות הכרטיס, סה"כ 6,400 ש"ח.

            ב"כ המערערת הצביע על עברה הנקי של המערערת, והיותה אישה נשואה המתפרנסת יחד עם משפחתה ממשכורתה ומשכורת בעלה ששתיהן מגיעות לסכום של 6,500 ש"ח בלבד.

            כל אלה מצדיקים, לטעמו, שלא להרשיעה בדין, ולהסתפק בהטלת עונש של עבודות של"צ. ולחילופין, יש בכך כדי להצדיק התערבות בעונש שהושת עליה על ידי בית המשפט קמא.

הסניגור הדגיש כי הקנס בסך 20,000 ש"ח, שהוטל עליה, הינו קנס כבד ביותר, שאין היא יכולה לעמוד בו ואין הוא עומד ביחס לסכום העסקאות שהיא ביצעה באמצעות כרטיס האשראי וכי היה מקום להתחשב בגובה סכום הקנס בעובדה כי המערערת החזירה למתלוננת את מלוא סכום העסקאות שהיא עשתה בכרטיס האשראי.

הסניגור טען בפנינו והפנה למספר החלטות של בתי משפט שונים, בהם הוטלו עונשי של"צ בלבד, גם בעבירות חמורות יותר ובנסיבות קשות יותר.

4.         מנגד טענה ב"כ המשיבה, כי המערערת היתה מיוצגת בפני בית המשפט קמא והסניגורית שלה העלתה, ובאריכות, את כל הטענות שהסניגור מעלה עתה. ובאשר לאי מחיקת סעיף 4 מעובדות כתב האישום, שעניינו קבלת דבר במירמה, על אף מחיקת הוראת החיקוק בעניין זה, ציינה ב"כ המשיבה כי אכן צודק ב"כ המערער בטענתו זו. יחד עם זאת, ברור כי בית המשפט קמא לא הושפע מכך ומגזר הדין עולה כי התייחסותו היתה אך ורק לשימוש שלא כדין שהמערערת עשתה בכרטיס האשראי ב- 7 הזדמנויות שונות. ולעניין גניבת הכרטיס, טענה ב"כ המשיבה כי גניבת כרטיס אשראי, כפי שהדבר הוגדר בסעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986, הינו נטילה או החזקה של כרטיס אשראי שלא בהסכמת הלקוח, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, ובעניינה של המערערת, אין חולק שהיא החזיקה בכרטיס האשראי שלא בהסכמת בעליו, מתוך כוונה לעשות בו שימוש ואף עשתה בו שימוש, הלכה למעשה.

לגישת ב"כ המשיבה, העבירות בהן הורשעה המערערת הינן חמורות, והעונש שבית המשפט הטיל על המערערת שקלל את כלל הנסיבות וכי הוא עונש ראוי והולם.

5.         נתנו את דעתנו לטענותיהם של שני הצדדים, הן אלה שהועלו בפני בית המשפט קמא והן אלה שהועלו בפנינו, במסגרת הערעור, ובאנו לדעה כי ככל שמדובר בהרשעתה של המערערת בדין, אין מקום להתערבותנו. הכלל הוא כי מבוגר שנמצא אשם, יורשע בדין. ורק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל ניתן לוותר ולא להרשיע בדין, אולם זאת בהצטבר שני תנאים, האחד, ההרשעה בדין פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והתנאי השני, הינו כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. (ראה ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל פ"ד נ"ב (3) 337).

בענייננו, אין זה ברור אם עצם ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומה של המערערת, והעיקר, העבירות בהן הורשעה המערערת הינן עבירות חמורות שלא ניתן לוותר על הרשעתה בדין מבלי שייפגעו שיקולי הענישה האחרים, בעיקר האינטרס הציבורי ושוויוניות הענישה.

כאן המקום לציין כי טענותיה הסתמיות של המערערת כאילו הובטח לה בטרם תודה במיוחס לה ע"פ כתב האישום המתוקן, כי יוטל עליה עונש של של"צ בלבד, אין להן כל תימוכין, מה עוד והמערערת עצמה איננה מפרטת ממי קיבלה את אותה הבטחה, אין בידינו לקבל טענה זו, במיוחד כאשר עבודות של"צ מוטלות אך ורק לאחר קבלת תסקיר מבחן ובית המשפט קמא מלכתחילה לא נתבקש ומכל מקום לא הורה על קבלת תסקיר מבחן בעניין זה. 

6.         באשר לעונשים שהושתו על המערערת, אמנם גם גישתנו כגישת בית המשפט קמא, העבירות בהן הורשעה המערערת הינן עבירות חמורות, אשר לצערנו הפכו להיות נפוצות במקומותינו, דבר שמחייב ענישה מחמירה.

יחד עם זאת, בשקלול כלל הנסיבות ובעיקר בשים לב לכך כי המערערת בטרם תוגש נגדה תלונה למשטרה, פנתה ביוזמתה תחילה לחברת האשראי ולאחר מכן לבעלת כרטיס האשראי והחזירה לה את מלוא סכום העסקאות שהיא ביצעה באמצעות כרטיס האשראי, דבר המצביע על חרטה כנה ואמיתית מצדה של המערערת, ובתוספת היותה אישה נורמטיבית, בעלת עבר נקי מהרשעות פליליות, אישה העובדת לפרנסת משפחתה, יש מקום להקל במידת מה בעונשה.

יש ליתן לחרטתה של המערערת, מיוזמתה היא, משקל ראוי בעונש כדי לעודד עבריינים שהסתבכו להתחרט ולחזור בהם מיוזמתם ממעשיהם הפליליים.

7.         לאחר ששקלנו את כלל הנסיבות, ואת טענותיהם של ב"כ שני הצדדים, בכל הקשור לעונש, רואים אנו לנכון להתערב בעונש שהוטל על המערערת, כך שבמקום עונש המאסר של 20 חודשים שבית המשפט קמא הטיל עליה, תעמוד תקופת המאסר על 16 חודשים, כאשר 4 חודשים מתוכם לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, יתרת התקופה של 12 חודשים תהא על תנאי למשך שנתיים, והתנאי שלא תעבור המערערת אחת העבירות בהן הורשעה בתיק זה, ותורשע עליה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, ובמקום הקנס בסך 20,000 ש"ח שבית משפט השלום הטיל על המערערת יעמוד סכום הקנס ע"ס 5,000 ש"ח.

            המערערת תתייצב לריצוי עונשה בדרך של עבודות שירות תוך תיאום הכוונה והסכמת הממונה, לא יאוחר מיום 28/2/06.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ