אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1323/06

פסק-דין בתיק עפ 1323/06

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1323-06
15/05/2007
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. הלמן אסתר


- נגד -
התובע:
1. חברת בני חליל סלימאן בע"מ
2. עלי מוחמד סלימאן
3. יוסף סלימאן

עו"ד שהאב
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שירן
פסק-דין

כב' השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבית שאן (כב' ס. הנשיא השופטת עיריה מרדכי) בת.פ. 1458/01 מיום 14.9.06, אשר לפיו נגזר על המערערת 1 (להלן: " החברה") קנס בשיעור 65,000 ש"ח, על המערערים 2 ו-3 (כל אחד) קנס בשיעור 30,000 ש"ח לתשלום ב- 12 תשלומים שווים ורצופים, התחייבות כספית בסך 60,000 ש"ח להימנע למשך שלוש שנים, מלעבור עבירה על סעיפים 240, 237,210,205,204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה"), מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעברו על סעיפים 240, 237,210,205,204 לחוק התכנון והבניה ויורשעו בה. כמו כן, ניתן צו הריסה כנגד המבנים נשוא כתב האישום וצו להפסקת השימוש החורג בקרקע בתוך 10 חודשים זולת אם יהיה למערערים היתר כדין. בנוסף המערערים חוייבו לשלם כפל אגרה בסך 7,296 ש"ח וכן כפל היטל השבחה בסך כולל של 280,000 ש"ח. 

ההליך בבית משפט קמא;

כנגד המערערים הוגש כתב אישום, אשר תוקן מספר פעמים, כך שבסופו של יום יוחסו למערערים עבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א), 204(א), 208 ו- 253 לחוק התכנון ובניה ותקנות התכנון ובניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז- 1967 (להלן: " תקנות התכנון והבניה"). לאחר תיקון כתב האישום ודחיות רבות של הקראת כתב האישום וניהול מו"מ בין הצדדים, הודו המערערים בעובדות כתב האישום ובית משפט קמא הרשיע אותם בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן והתיק נדחה לטיעונים לעונש. גם הטיעונים לעונש נדחו פעמים רבות מסיבות שונות. לאור בקשת המאשימה להטיל על המערערים תשלום כפל היטל השבחה, הוגשו חוות דעת ונשמעו ראיות לעניין זה. כאמור, לאחר הודאת המערערים הנ"ל הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן ונגזרו עליהם העונשים כפי שפורטו לעיל.

בדיון שבפנינו הובהר כי הערעור מתייחס אך ורק לעניין גזר הדין והעונשים אשר נגזרו על המערערים.

טענת המערערים

לטענת המערערים העונשים שהוטלו עליהם הינם כבדים ביותר ואינם מתיישבים עם העבירות בהם הורשעו, בית משפט קמא העניש את המערערים בגין עבירות שאותן לא ביצעו ואשר נמחקו מכתב האישום המתוקן. בית משפט קמא התעלם מכתב האישום המתוקן והחליט להשית על המערערים עונשים כבדים ביותר על סמך עבירות אשר נמחקו מכתב האישום, ועל כן גזר על המערערים עונשים מופרזים בחומרתם ושהיו מתאימים לו לא תוקן כתב האישום.

לטענת המערערים הם השקיעו מאמצים ופנו לוועדות התכנון והבניה לאורך השנים לצורך שינוי יעוד הקרקע ובשל סחבת בוועדות הדבר לא התרחש עד העת האחרונה, כל אלה, לשיטת המערערים מעידים על כך שהמערערים הינם אנשים שומרי חוק, מה גם שזוהי העבירה הראשונה שלהם. שגה בית משפט קמא עת התעלם ממאמציהם לפעול לשינוי ייעוד הקרקע, דבר אשר ישרת בעלי קרקעות נוספים פרט להם ,ועלה להם בהוצאות כלכליות לא מבוטלות ואף בהקצאת 800 מ"ר ממקרקעין שבבעלותם לצורך הרחבת הכביש.

בית משפט קמא שגה עת נתן משקל יתר לעניין התארכות ההליכים בפניו, שכן המערערים לא טענו לנסיבה מקלה של חסכון בזמן שיפוטי. לטענת המערערים ההליכים בבית משפט קמא התארכו בשל נסיבות שלא היתה להם שליטה עליהם הואיל וכתב האישום תוקן 4 פעמים על ידי המאשימה.

כמו כן, טוענים המערערים כי שגה בית משפט קמא בחיובם בכפל היטל השבחה וזאת לאור העובדה כי המשיבה לא פירטה בכתב האישום כל אסמכתא אשר מכוחה ניתן לחייב את המערערים בכפל היטל השבחה ו/או בכפל אגרה. המאשימה ציינה את סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה כסעיף עונשין ובית משפט קמא ניסה "להכשיר" את בקשת המאשימה להטלת כפל היטל השבחה באמצעות סעיף 218 לחוק התכנון והבניה, כאשר הדבר לא נדרש באופן מפורש בכתב האישום. עוד טוענים המערערים כי המאשימה לא נוהגת תמיד לבקש להטיל על נאשמים אשר הואשמו בביצוע עבירות דומות למקרה דנן, כפל היטל השבחה ו/או כפל אגרה ועל כן יש בכך משום פגיעה בעקרון אחידות הענישה ושוויון בין הנאשמים ושגה בית משפט קמא עת נתן יד לכך. לטענת המערערים עליית שווי כתוצאה משימוש חורג שנעשה ללא היתר אינה באה בגדר השבחה כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.

בית משפט קמא שגה, כך לטענת המערערים, עת קיבל את חוות הדעת השמאית שנערכה  על ידי שמאי מטעם המאשימה שכן אין לה אחיזה במציאות ו/או בדין והיא מבוססת על שיטת חישוב מוטעת אשר תוצאתה כי המערערים חויבו בהיטל השבחה אשר כמעט ועולה על ערך המקרקעין לצרכי מכירה בפועל, תוצאה שהינה אבסורדית. לטענתם היה על בית משפט קמא למנות שמאי מכריע לאור המחלוקת בעניין חוות הדעת השמאיות.

בנוסף טוענים המערערים כי שגה בית משפט קמא עת העניק להם רק 10 חודשים לביצוע הריסת המבנים, שכן זוהי תקופה קצרה ביותר והתוכנית התכנונית החדשה עומדת בפני חתימה ופרסום, לפיכך טוענים המערערים כי יש להאריך להם את התקופה ל- 18 חודשים ויותר.

טענות המשיבה

לשיטת המשיבה אין כל בסיס לטענת המערערים לפיה הוענשו על בסיס עבירות שנמחקו מכתב האישום, העונש שהוטל על ידי בית משפט קמא אינו מגיע אף לעונש המירבי בגין עבירה אחת  - עבירת בניה ללא היתר, כאשר יש לזכור כי המערערים הורשעו גם בגין עבירה נוספת - שימוש במבנים ובמקרקעין ללא היתר, על כן טענת המערערים לפיה בית משפט קמא החמיר בעונשם וגזר עליהם עונשים שאינם תואמים את העבירות בהן הורשעו הינה משוללת יסוד. אכן כתב ההתחייבות עליו הוחתמו המערערים כולל עבירות שונות מהעבירות בהן הורשעו אך זוהי מדיניות עקבית של בתי המשפט. הוראות החוק מאפשרות הטלת עונשים על כל אחד מהנאשמים באופן נפרד וניסיון המערערים "לחבר" את כל העונשים, ולטעון כי מדובר בעונש מופרז הינו מוטעה ומטעה (ראה סעיף 253 לחוק התכנון והבניה). העונש שהוטל על המערערים אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בהתחשב בנסיבות העניין.

לטענת המשיבה חובת ציון הוראת חיקוק בכתב אישום חלה על סעיפי הענישה בלבד, בעוד שהטלת כפל תשלומי חובה כמו היטל השבחה הינה "אמצעי נוסף" ולא העונש הקבוע לצד עבירה כזו או אחרת ובעניין זה הגישה המקובלת היא כי אין חובה לציין הוראות חיקוק אלה. כמו כן, בקשת המשיבה להטיל את כפל היטל ההשבחה צויינה בכתב האישום באופן מפורש ולפיכך הגנת המערערים לא נפגעה, מה גם שהצדדים ניהלו הוכחות בעניין זה. גובה כפל אגרות הבניה נקבעו על ידי בית משפט קמא לאחר שזה שמע ראיות לכך ואין כל מקום שערכאת הערעור תתערב בממצאים אלה. בקשת המאשימה בבית משפט קמא היתה כי יוטל כפל היטל השבחה עבור התקופה שחלפה ללא כל קשר לתקופה העתידית ועל כן אין כל רלבנטיות להליכי התכנון שנקטו המערערים. בית משפט קמא הטיל על המערערים סך של 235,540 ש"ח בגין היטל ההשבחה שהוא תשלום חובה שלא ניתן להפחית ממנו ורק 44,460 ש"ח עבור התשלום הנוסף כאמור בסעיף 218 לחוק התכנון והבניה (כפל היטל השבחה חלקי בלבד).

המקרקעין נשוא כתב האישום הינם חלק קטן מאוד מתוכנית רחבת היקף וההליך התכנוני החדש אינו מיועד למתן לגיטימציה למצב הנוכחי, מה גם שבסוף ההליך התכנוני לא תתאפשר הוצאת היתר לפי המצב הנוכחי.

בית משפט קמא דחה את כניסת צו ההריסה והפסקת השימוש לתוקף ב- 10 חודשים, שעה שבמשך 5.5 שנים עובר למתן גזר הדין התנהל העסק של המערערים וזאת גם במקביל להתנהלות ההליכים הפליליים כנגדם. המצב התכנוני החדש לא אמור ליתן לגיטימציה למבנים קיימים  ובנסיבות אלה תקופה נוספת של 10 חודשים הינו בגדר מתן "פרס" או לכל הפחות התחשבות יתר במערערים. בית משפט קמא שקל את מלוא השיקולים הרלבנטיים והטיב עם המערערים בעניין זה ואין כל בסיס לבקשת המבקשים להאריך תקופה זו. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המערערים מנועים בשלב זה לבוא ולטעון לכך שהיה על בית משפט קמא להפנותם לשמאי מכריע שעה שלא טענו בעניין זה דבר בפני בית משפט קמא.

מכאן טוענת המשיבה כי גזר הדין של בית משפט קמא ניתן לאחר שקילת מכלול הראיות וטענות הצדדים, הינו מנומק ומבוסס, ניתן במסגרת הסמכות ותואם את הוראות החוק והפסיקה ויש להותירו על כנו.

דיון

על פי עובדות כתב האישום המתוקן במועדים שונים לאחר ה- 1.3.01 נתגלו בגוש 17463, חלקה 2 בכפר משהד - כניסה לכפר רמת-הייב (להלן: " המקרקעין") עבודות בניה ושימוש במקרקעין כדלקמן; הוצבה מכולה ממתכת בשטח של כ- 32 מ"ר, הוצבו שני מיכלי דלק/סולר ממתכת בנפח של כ- 5 מ"ק ו- נפח של כ- 50 מ"ק, נבנו סככות מפח בשטח של כ- 6 מ"ר ובשטח של כ- 288 מ"ר (משמש כמוסך למכוניות), נבנתה גדר מלוחות פח באורך של כ- 15 מ' ובגובה של כ- 3 מ', הוגבה מבנה שהותר בעבר לבניה כמחסן מגובה של 3.35 מ' עד לגובה של כ- 5.5 מ' - פתיחת חלונות ושימוש במבנה למשרדים ושימוש במקרקעין לניהול עסק לסחר בחומרי בניין (ברזל) ולחברת תובלה המפעילה ומטפלת במשאיות והכל ללא היתר. עוד עולה מכתב האישום המתוקן כי יעוד הקרקע לפי התכניות המאושרות הינו חקלאי.

המערערים 2 ו-3 היו במועדים הרלבנטיים לכתב האישום המתוקן הבעלים והמנהלים בפועל של המערערת 1 וכיוצא בזה המשתמשים בפועל במקרקעין והאחראיים לעבודות ולשימוש ללא היתר כפי שתואר לעיל, וכמן כן הינם מי שהיה עליהם להשיג את ההיתר הנדרש.

בפתח הדברים אתייחס לטענות המועלות מצד המערערים לעניין התמשכות ההליכים בבית משפט קמא והמשקל שיוחס לכך, כך לטענת המערערים, בגזר דינו של בית משפט קמא;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ