אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1316/07

פסק-דין בתיק עפ 1316/07

תאריך פרסום : 25/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1316-07
24/01/2008
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
רוימי יוסף
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

1.         המערער הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בצפת, זאת בגין ביצוע עבירה של פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך, בניגוד לתקנה 44(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 להלן: "תקנות התעבורה") .

2.         בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו, בהעדרו וגזר עליו קנס בסך 1200 ש"ח או 12 ימי מאסר, 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, למשך שנתיים וכן פסילת רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 60 יום.

3.         ביום 2.12.07  הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין האמור שניתן בהעדר, ציין כי בשל טעות שלו ברישום המועד ביומנו לא התייצב באותו יום שנקבע, אלא למחרת אותו יום. לגופו של עניין הוא טען לחפותו. ביום 6/12/07, דחה ביהמ"ש קמא את בקשת המערער לביטול פסק הדין בקובעו, כי המערער זומן כדין ולא הופיע.

4.         א.         בערעור שלפניי טוען המערער כי התייצב לדיון הראשון שהוזמן אליו וכפר באשמה. באשר לאי התייצבותו לדיון  ההוכחות, טען המערער כי בשל טעות  ברישום התאריך ביומנו חשב כי המשפט מתקיים ביום 29/11/07 ולא ביום 28/11/07. המערער ציין, כי הוא כופר באשמה וטוען לחפות, לכן מן הראוי לתת לו את יומו בבית המשפט כדי לאפשר לו להגן על עצמו ולהציג את טיעוניו. באשר להרשעותיו הקודמות, ציין המערער כי הינו נוהג למעלה מ- 15 שנה, עובד כעצמאי בעסק של שירותים  באזור הדרום וגם באזור הצפון, לכן הוא נוסע הרבה בכבישים וזה מסביר את עברו. עוד ציין המערער כי מעולם לא נהג בזמן פסילה.

ב.         מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות הערעור וטען, כי המערער הוזמן כדין לדיון והיה עליו להיערך להופיע בבית המשפט ולטעון להגנתו או לחילופין לבקש קביעת מועד אחר, המערער בחר לא להתייצב בלי להציג כל הסבר סביר לאי התייצבותו, לכן הוא נשפט בהעדר כדין. אשר לעונש שנגזר על המערער טען ב"כ המשיבה, כי מדובר בעונש מתון, סביר נוכח נסיבות המקרה ובהקשר זה הפנה לגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער הן בתחום התעבורה והן בתחום הפלילי כאשר לחובתו עבירות רציניות הקשורות לנהיגה רשלנית, ביצוע עבירות קשות כולל נהיגה בזמן פסילה.

5.         זכות הנאשם ליומו בבית משפט היא זכות יסוד. סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק החסד"פ) , קובע את הכלל בדבר נוכחות נאשם במשפטו: "באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו".

אחד החריגים לכלל הנוכחות, קבוע בסעיף 240(א) לחסד"פ הדן בסדרי דין מיוחדים בעבירות קלות.

סעיפים 130(ח) ו-(ט) לחסד"פ, אליהם מפנה סעיף 240(א), עניינם ביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. סעיף 130(ח), הרלבנטי לענייננו, קובע כדלקמן:

"(ח) נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

6.         בענייננו, המערער הוזמן כדין, התייצב למשפטו וכפר באשמה. התיק נדחה להוכחות וזימון עדי התביעה. במועד שנקבע  לשמיעת ההוכחות זומנו שני עדי תביעה, המערער לא התייצב. המערער טען  כי התבלבל ברישום מועד הדיון ביומנו ורשם את מועד הדיון ליום 29/11/07 ולא ביום 28/11/07 ואף לטענתו הוא התייצב לדיון ביום 29/11/07.

"הכלל בדבר נוכחות הנאשם אינו מוחלט. בתנאים מסויימים הנאשם רשאי לוותר על נוכחותו במשפט. במקרים אחרים, האינטרס הציבורי בקיום המשפט גובר על זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפט, וזאת כאשר הנאשם מונע בהתנהגותו את קיומו התקין של ההליך" (ע"פ 1632/95 עוזי אזולאי משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5), 534 ,עמ' 547-548).

עקרונית רשלנותו של המערער ומחדלו אינם יכולים לעמוד לזכותו ואין לו להלין אלא על עצמו ומן הדין היה לדחות את הערעור, עם זאת במקרה שלפנינו המערער לא שכח כלל את המשפט אלא התבלבל במועד ואף התייצב לדיון למחרת מועד הדיון שנקבע, דבר המלמד על  התעניינותו של המערער במשפט ולא על זניחה וזלזול במערכת בית המשפט. לכן אין לראות במחדלו כרשלנות מובהקת אשר מטה את הכף לדחיית הערעור.

אי לכך, נראה לי כי בנסיבות העניין ועל אף הנזק שנגרם  לקופת הציבור עקב דחיית ישיבת ההוכחות, ראוי לאפשר למערער לקבל את יומו בבית המשפט בפרט שהוא טוען לחפות.

7.         אשר על כן, אני מקבל את הערעור, ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, ומורה על החזרת התיק לבית המשפט קמא לדון בו מחדש.

8.         המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

זיאד הווארי - שופט

001316/07עפ 054 ערין בראנסה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ