אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1223/06

פסק-דין בתיק עפ 1223/06

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1223-06
26/09/2006
בפני השופט:
1. יצחק כהן - אב"ד - סגן נשיא
2. האשם חטיב
3. אסתר הלמן


- נגד -
התובע:
זיאדאת באסם
עו"ד מחאג'נה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שרון - גרין
פסק-דין

1.         כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום המרשיע אותו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג) עבירה בניגוד לסעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ואיומים עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.

2.         על פי כתב האישום מיוחס למערער כי בתאריך 20/5/03 סמוך לשעה 17:00 תקף הנאשם שלא כדין את אשתו דאז עדלה זיאדאת (להלן: "המתלוננת") בכך שתפס אותה בחוזקה בצווארה והפיל אותה על הספה בסלון ובהמשך איים הנאשם על המתלוננת באומרו שאם תלך למשטרה ותספר למשפחתה הוא ישחוט אותה כמו כבש, ותוך שהוא מתאר לה איך שישחט אותה מגרונה וזאת בכוונה להפחידה ולהקניטה.

עוד מייחס כתב האישום למערער כי כחמש שנים עובר להגשת כתב האישום במועד שאינו ידוע לתביעה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שחבט את ראשה בדלת זכוכית של הבית וכתוצאה מכך נחתכה בראשה.

3.         המערער אשר כפר תחילה בפני בית משפט קמא במיוחס לו על פי כתב האישום הגיע עם התביעה, לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה, לידי הסדר טיעון לפיו ביקש לחזור בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום מבלי שבאותו שלב יורשע בדין. עוד הוסכם על פי הסדר הטיעון כי בטרם יגזר דינו של הנאשם ושל המערער הוא ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן וזאת מבלי שהאמור בתסקיר יחייב את המאשימה בהמלצותיו. על פי הסדר הטיעון הובהר כי בכל מקרה תעמוד המאשימה בסופו של דבר על הרשעה כאשר המערער יוכל לטעון לענין זה כראות עיניו.

4.         מתסקיר המבחן שהוגש בענינו של המערער עולה כי בהתיחסותו לעבירה המערער אינו לוקח אחריות על מעשיו וטוען כי בזמנים בהם בוצעו העבירות על פי הנטען בכתב האישום הוא שהה בעבודתו ולא היה בבית, וכי הוא שולל אלימות פיזית ומילולית כלפי אשתו לשעבר, ומייחס את העבירה לרצונה של המתלוננת להתגרש ממנו וכי הוא חש פגוע מיחסה של המתלוננת אליו ומתאר כי בעקבות הגירושין נותקו קשריו עם בנותיו דבר המסב לו צער רב. קצין המבחן התרשם, כעולה מהתסקיר כי מבחינה רגשית חווה המערער פגיעה ביחסי האמון והוא מתקשה לבטא את רגשותיו וחולשותיו כעסיו מופנים כלפי גרושתו וחברו, הוא מצמצם את התייחסותו למצבם של בנותיו אשר נפרדו בעל כורחם מאביהם לאחר שהוא עצמו הקים משפחה חדשה ועסוק בעבודתו ובחיי היום יום, משום כך נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית כלשהיא.

5.         לאחר שבית משפט השלום קיבל את תסקיר המבחן ולאחר ששמע את טענות הצדדים הן לענין עצם ההרשעה והן לענין העונש קבע כי לא מצא טעם שיצדיק הימנעות מהרשעתו של המערער תוך שהוא מדגיש כי לנאשם יש הרשעות קודמות בביצוע עבירות רכוש ואלימות, הגם שמדובר בשתי עבירות משנת 92, בית המשפט קמא המשיך וציין בהקשר זה של שאלת הרשעתו של המערער בדין כי לא הובאה בפניו כל הוכחה שיש בה כדי להכניסו לגדרה של ההלכה אשר נקבעה בפרשת כתב, וכי בית המשפט לא שוכנע שיהיה בהרשעתו כדי לקבוע בעתידו התעסוקתי וכי האינטרס הציבורי איננו יכול לוותר על הרשעה בנסיבות הענין. על כן החליט בית משפט קמא להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו על פי כתב האישום ובהן כאמור הודה וגזר עליו מאסר בפועל לתקופה של שנה ומאסר על תנאי של 9 חודשים לתקופה של שלוש שנים.

6.         הערעור שבפנינו הוגש מלכתחילה הן על עצם החלטת בית משפט קמא להרשיע את המערער בדין והן על חומרת העונש שהושת עליו אולם בדיון בערעור חזר בו המערער  מערעורו על עצם ההרשעה וצמצם את ערעורו לעונש.

7.         המערער מלין בפנינו על חומרת העונש שהושת עליו במיוחד עונש המאסר לריצוי בפועל, לטענתו עונש זה הינו חמור בשים לב לכך כי מעשי האלימות בהן הודה המערער נמצאים ברף התחתון מבחינת חומרת מעשי האלימות במשפחה, וכי לא נגרם למתלוננת כל נזק רפואי ובכלל לא הוגשה תעודה רפואית המעידה על פגיעה גופנית ממשית. עוד טען המערער כי המדובר בשני אירועים ישנים, האחד מחודש מאי 2003, והשני כחמש שנים קודם לכן. עוד טען המערער כי היה על בית משפט קמא להתחשב בעת גזירת דינו בכך שהוא שהה במשך שלוש שנים במעצר בית מלא, לא עבד ולא השתכר, כן טען כי יש להתחשב בעובדה כי המערער התגרש בינתיים מהמתלוננת בהסכמה והוא שילם לה את מלוא זכויותיה, הוא אף צירף לכתב הערעור העתק מתעודת הגירושין וכן אישור של המתלוננת בדבר קבלת מלוא סכום כתובתה. עוד ציין המערער כנימוק לקולא כי הוא נשא אישה חדשה, הקים משפחה, וכי מנישואיו אלה נולדה לו תינוקת ואשתו נמצאת כיום בהיריון מתקדם. עוד ציין המערער כי מלבד עבירה אחת מלפני 14 שנים שענינה גרימת נזק לרכוש הרי שאין לו הרשעות קודמות בפלילים.

8.         מנגד ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור והפנתה לגזר דין של בית משפט קמא, שלגישתה הינו גזר דין מנומק ומאוזן, ולענין הודאת המערער ציינה ב"כ המשיבה כי אומנם המערער לא זכה להקלה מצד בית משפט קמא בגין הודאתו משום שההודאה באה בשלב מאוחר, לאחר שגם המתלוננת העידה בבית המשפט כך שלא נחסך זמן שיפוטי, יחד עם זאת, בוודאי שבית משפט קמא לא החמיר עם הנאשם משום שהוא בחר לנהל את התיק. עוד טענה ב"כ המשיבה כי בפני קצין המבחן לא נטל המערער אחריות אלא נהפוך הוא, המערער רואה עצמו קורבן ואין לו אמפטיה כלפי המתלוננת.

9.         עבירות אלימות במשפחה הינן עבירות חמורות ובתי המשפט מצווים לפעול להדברת תופעה חמורה זו שלמרבה הצער הפכה להיות תופעה נפוצה במחוזותינו. ככלל העונש הראוי על עבירות אלימות במשפחה הינו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח למען יראו ויראו.

בעניננו המדובר בשני אירועים האחד מיום 20/5/03 וממנו עולה כי המדובר בתקיפה סתם שמצאה ביטויה בכך שהמערער תפס את המתלוננת בצווארה בחוזקה והפיל אותה בחוזקה על הסלון, האירוע השני התרחש חמש שנים לפני כן ובו חבט המערער את ראשה של המתלוננת בדלת זכוכית דבר שגרם לה לחתך בראשה. גם אם אין להפחית מחומרת מעשיו אלה של המערער, יש ממש בטענת הסניגור כי האלימות שהמערער נקט בה כלפי המתלוננת אינה נמצאת ברף החמור של מעשי אלימות במשפחה.

לזכותו של המערער יש לזקוף את הודאתו בפני בית משפט קמא, גם אם זו באה באיחור מה, וגם את חזרתו בפנינו מערעורו על עצם ההרשעה המהווה אף היא נטילת אחריות וכן, את העובדה שהוא התגרש מהמתלוננת בהסכמה ואף שילם לה את מלוא זכויותיה על פי הדין האישי החל עליהם. עוד יש להתחשב בעובדה כי המערער שהה במעצר בית מלא במשך כשלוש שנים זאת לאחר שהיה במעצר של ממש בתקופה שמיום  15/6/03 עד ליום 6/7/03.

כמו כן יש ליתן משקל מה למצבו המשפחתי החדש של המערער לאחר שנשא אישה חדשה ממנה נולדה לו תינוקת והיא אף נמצאת כיום בהריונה השני.

10.        שקלנו את חומרת עבירות האלימות במשפחה ואת האינטרס הציבורי המחייב הרתעה מחד, ואת נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ואת כלל הנימוקים לקולא כפי שצויינו לעיל וכפי שטען להם הסניגור, ובאנו לדעה כי בהתחשב במכלול החמיר בית משפט קמא עם המערער כאשר גזר עליו עונש מאסר לריצוי בפועל של 12 חודשים מבלי שיורה על ניכוי ימי מעצרו. 

אשר על כן ולאור כלל הנסיבות כפי שפורטו לעיל וכפי שנטענו על ידי ב"כ שני הצדדים אנו מקבלים את הערעור בכך שאנו מפחיתים מתקופת המאסר של 12 חודשים שבית משפט קמא גזר על המערער, תקופה של 3 חודשים כך שעל המערער לרצות עונש מאסר של 9 חודשים במקום 12 שנגזרו עליו על ידי בית משפט קמא, כאשר מתקופת מאסר זו יש לנכות את ימי מעצרו של המערער (מיום 15/6/03 עד ליום 6/7/03) המאסר המותנה שנגזר על המערער על ידי בית משפט קמא יעמוד בעינו.

ניתן היום ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006) במעמד ב"כ המשיבה, ב"כ המערער והמערער בעצמו.

אסתר הלמן

 שופטת

 

האשם ח'טיב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ