אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1183/07

פסק-דין בתיק עפ 1183/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1183-07
25/10/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד אחמד
פסק-דין

1.         המשיב הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בנצרת בגין עבירה של נהיגה בשכרות- עבירה לפי סע' 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

2.         ביהמ"ש קמא הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירה שיוחסה לו, וגזר עליו את העונשים הבאים:

א.         קנס בסך 2000 ש"ח או 20 ימים מאסר תמורתו.

ב.         פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים.

ג.         פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 11 חודשים ו- 28 ימים.

ד.         חתימה על התחייבות בסך של 15,000 ש"ח שלא יעבור אותה עבירה במשך שנתיים, במידה ולא יחתום  על ההתחייבות תוך שבוע ימים ייאסר ל- 7 ימים.

ה.        6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים, או עבירה שעניינה סירוב להיבדק בשל חשד לנהיגה בשכרות.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 03/09/05 נהג המשיב ברכב, במקום ציבורי, בהיותו שיכור, ובבדיקת הנישוף התגלה, כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 690 מיקרוגרם, כמות העולה על המידה הקבועה בתקנות.

4.         א.         ב"כ המערערת הלין על קולת העונש שהוטל על המשיב וביקש להחמיר באופן משמעותי בעונשו, במובן זה שתוטל על המשיב פסילה בפועל לתקופה שאינה נופלת מתקופת הפסילה המינימאלית הקבועה בחוק ועומדת על שנתיים. טען כי, ההפחתה ברף העונש המינימאלי מביאה להפחתה בחומרתה של העבירה.

ב"כ המערערת טען  כי, העובדה שהמשיב זקוק לרשיון הנהיגה לצורך פרנסתו, אינה מהווה שיקול או נסיבה לקולא. עוד ציין, כי לחובת המשיב 4 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, המלמדות על כי אין הוא נוקט בדרך זהירה בכביש.

ב"כ המערערת, ציין כי בתי המשפט התייחסו בשורה ארוכה של פסקי דין לחומרה היתרה הגלומה בעבירה של נהיגה בשכרות, אשר הינן בבחינת "מכת מדינה ויש לנקוט ענישה מחמירה שתרתיע ציבור הנהגים מפני נהיגה בשכרות.

עוד ציין ב"כ המערערת כי, בית המשפט העליון בשורה ארוכה של החלטות, קבע כי למען חיזוק ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בחברה, יש לנקוט ענישה מחמירה, אשר מרכיב חשוב בה הינו העמדה הדווקנית על עונשי המינימום שנקבעו.

ב.         מנגד, ביקש ב"כ המשיב לדחות הערעור, הדגיש כי אין זה המקום למצות את הדין עם המשיב, כי ביהמ"ש קמא שקל את כל השיקולים לפני שהוא גזר את דינו של המשיב. ב"כ המשיב הפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, הוא בן למשפחה שכולה, כאשר בסמוך למועד ביצוע העבירה איבד את אחיו באסון המסוקים, המשיב היה בלחץ נפשי אדיר, לאור היותו  המטפל היחיד באביו, אשר סובל ממחלות קשות, והמשיב משתמש ברשיונו להוביל אביו לבית החולים מדי פעם, כמו כן המשיב בעצמו סבל מבעיות רפואיות, כאשר נטל תרופה שבין מרכיביה היה מרכיב אלכוהולי דבר אשר אמור לשמש כטענת הגנה. המשיב עובד כמסגר במגדל העמק, ושלילת הרשיון מקשה עליו להגיע לעבודה, מאחר והוא יצטרך לנסוע בתחבורה ציבורית. בנוגע לעברו התעבורתי של המשיב, ציין ב"כ המשיב כי לחובתו של המשיב 4 עבירות קודמות, כאשר הוא נוהג מאז שנת 99 והעבירות הינן עבירות קלות, שלא כללו לא נהיגה בשכרות ולא נהיגה בזמן פסילה. עוד ציין כי המשיב נפסל מינהלית, הפקיד רשיונו שילם את הקנס שהוטל עליו, דבר המעיד על הכבוד שהוא רוחש לבתי משפט. באשר להודאת המשיב, ציין ב"כ המשיב כי המשיב הודה בעקבות המלצת ביהמ"ש קמא, כאשר ההודאה היתה בישיבת ההוכחות הראשונה, אשר נקבעה לאותו יום, באותו יום הגיע אך ורק עד תביעה אחד, כוונתו של המשיב היתה לנהל הוכחות עד תום, היות ותקופת ה- 15 דקות לא עברה לפני שביצעו לו בדיקת השכרות.

5.         אכן צודק ב"כ המערערת כי העבירה שהורשע בה המשיב חמורה ובתי המשפט נוטים  בד"כ בעבירות כגון דא, להורות על פסילה בפועל של רשיון הנהיגה לתקופה של מינימום שנתיים.

ביהמ"ש העליון קבע בשורה של פסקי דין את הצורך להחמיר בעונשם של נהגים הנוהגים בהיותם תחת השפעת משקאות משכרים.

ברע"פ 1422/06 צפניה ארנבייב נ' מדינת ישראל תק-על 2006(2), 2724 ,עמ' 2725, ציין כב' השופט ס' ג'ובראן כי:

"קביעת עונש המינימום בפקודה נעשתה על רקע הצורך להרתיע נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ ועל בתי המשפט להרים תרומתם למניעת התופעה" .

            ראה גם למשל את רע"פ 3343/04 יעקב נפתז'י נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2),1916, עמ' 1620.

6.         סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ