אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 117/05

פסק-דין בתיק עפ 117/05

תאריך פרסום : 03/10/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
117-05
23/06/2005
בפני השופט:
1. י' גריל {אב"ד]
2. א' שיף
3. י' כהן


- נגד -
התובע:
ג'אד פרחאת אגבריה
עו"ד חוסני אגבריה
הנתבע:
1. מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ולבניה
2. מחוז חיפה

עו"ד גל רן
פסק-דין

השופט י' כהן:

1.       ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה ( כב' השופטת פ' ארגמן) מתאריך 5.12.04 בתיק ב"ש 4332/04.

          בהחלטתו שבערעור, דחה המשפט קמא את בקשת המערער להאריך התקופה לבצוע צו הריסה, שניתן נגדו בתאריך 6.5.01 בתיק פ' (חדרה) 441298.

2.       המערער הוא תושב הישוב מוסמוס, שבואדי עירון, ותחילתה של הפרשה שלפנינו בכך שבתאריך 19.11.98 הוגש נגד המערער כתב אישום, בו נטען כי המערער בנה שלד לבית מגורים, בן שתי קומות, ובשטח כולל של כ- 300 מ"ר, מבלי שהיה בידו היתר בניה כחוק. עוד נטען, כי המבנה נבנה על קרקע חקלאית.

          בישיבה שהתקיימה בבית המשפט בתאריך 6.5.01 הודה המערער בעובדות שפורטו בכתב האישום שהוגש נגדו, והורשע על פי הודאתו. בגזר הדין חייב בית המשפט קמא את המערער לשלם קנס בסך 3,000 ש"ח וכן חייב אותו לשלם אגרות הבניה. בנוסף לאלה חייב בית המשפט קמא את המערער "להרוס את המבנה נשוא כתב האישום, כמצבו ביום ההריסה, בתוך 18 חודשים מהיום (6.5.01 - י"כ) זולת אם יהיה לו היתר כדין". בית המשפט הוסיף, כי אם המערער לא יהרוס את המבנה, "תהא רשאית הועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה להרוס את המבנה תוך 3 חודשים מתום התקופה כאמור לעיל ותוך חיוב הנאשם בהוצאות ההריסה".

3.       בתאריך 30.1.03 הגיש המערער בקשה להארכת התקופה שנקבעה לביצוע צו ההריסה (ב"ש 1148/03). בבקשתו ציין המבקש, בין היתר, כי בינתיים השלים את המבנה ואף אכלס אותו. בתאריך 4.5.03 נעתר בית המשפט קמא לבקשה והאריך התקופה ב- 14 חודשים נוספים, אך קבע בהחלטתו, כי במידה ותוגש בקשה נוספת מטעם המערער להארכת התקופה, "עליה לפרט בפירוט רב יותר מדוע תוך 14 חודשים שניתנו לא הוצא רישיון למבנה".

          אף התקופה הנוספת שקצב בית המשפט להריסת המבנה חלפה עברה, ובתאריך 6.7.04 הגיש המערער בקשה נוספת להאריך התקופה לביצוע צו ההריסה (ב"ש 4332/04). בבקשה זו הערוכה על פני שמונה עמודים ונתמכת בתצהירו של המערער, פרט ב"כ המערער הנימוקים בעטיים טרם ניתן היתר בניה למבנה. בעיקרם של דברים, מדובר בהליכי התכנון של האזור כולו, אשר טרם הושלמו, אם כי לטענת ב"כ המערער "חלה התקדמות ממשית וניכרת במצב התכנוני של האזור". בבקשה פרט ב"כ המערער הישיבות השונות שהתקיימו בועדות התכנון, והליכי התכנון המתקיימים במסגרתם, וכן עמד על הפעולות שבוצעו על ידי המערער עצמו במטרה להסדיר את רישוי המבנה, ובכלל זה פניותיו לרשויות השונות ובקשותיו מלפניהן, כי יזרזו הטיפול בעניינו.

          בסעיף 16 לתצהיר שתמך את בקשתו, הצהיר המערער, כי "הבית הינו מאוכלס מזה הרבה שנים על ידי אני ואשתי ובני משפחתי. אני אב לשני ילדים קטינים. אין לבני המשפחה בית אחר חוץ מזה שבו אנו מתגוררים וכי ביצוע צו ההריסה יגרום לנו להישאר ללא קורת גג דבר אשר עלול לפגוע בהם ולסכן את חייהם וחיי ילדיהם".

4.       בהחלטתו מיום 5.12.04, היא ההחלטה שבערעור, דחה בית המשפט קמא את הבקשה, וקבע, כי במצב הנוכחי ההתקדמות בתכנון האזור הגיעה עד כדי הצגת מספר חלופות לתוכניות המתאר, "ובחודש הקרוב" יהא דיון בוועדת ההיגוי על החלופה הנבחרת, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להמשיך בפעולות התכנון לקראת גיבוש תוכנית מתאר והגשתה למוסדות התכנון "לטיפול סטטוטורי". בזיקה לפסק הדין שניתן ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית אונו, פ"ד נ"ו (3) 49 (להלן - "פס"ד סבן"), קבע בית המשפט קמא, כי לאור שתי האורכות שניתנו למערער בעבר ומצב הליכי התכנון בשלב זה, לא שוכנע שהתקיים "טעם טוב" ליתן למערער ארכה שלישית.

          על כן דחה בית המשפט קמא את בקשת המערער לאורכה נוספת, ומכאן הערעור שלפנינו.

5.       נציין, כי בהחלטתו ציין בית המשפט קמא הודעה שמסר לו ב"כ המשיבה, ולפיה המשיבה מסכימה, לפנים משורת הדין, שתינתן למערער אורכה נוספת בת שישה חודשים להריסת המבנה, ובלבד שבפרק זמן זה יאסר על המערער ובני ביתו להשתמש במבנה, והמבנה יאטם. בבית המשפט קמא סרב המערער להצעה זו, ואף בפנינו סרב להצעה דומה בה נקבנו תקופה ארוכה מזו שהוצעה על ידי המשיבה.

6.       בהודעת הערעור, כמו גם בטיעונו לפנינו, טען ב"כ המערער, כי על פי פס"ד סבן היה על המערער להראות לבית המשפט קמא "טעם טוב", וכזה אכן קיים בעניינו של המערער לאור התקדמות הליכי התכנון. במהלך הדיון שהתקיים לפנינו אף הציג ב"כ המערער מכתב מאת ראש המועצה המקומית מעלה עירון, מתאריך 25.5.05, ממנו עולה, כי הבית שבנה המערער נכלל בחלופה הסופית של המועצה בתוכנית האב והמתאר, שהוכנה בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, והליך קבלת היתר הבניה לביתו של המערער "תלוי וקשור בגמר הסופי של אשור התוכנית המתאר / המפורטת שעומדת להסתיים בזמן הקרוב". ראש המועצה המקומית הוסיף במכתבו, כי "הוצאת ההיתר עבור הבית הנה ודאית והיא תעשה תוך פרק זמן קצר".

7.       לעומת טענות המערער ומכתבו של ראש המועצה המקומית, טען ב"כ המשיבה בפנינו, כי התוכניות מצויות בשלב זה בשלבי התכנון הראשוניים, והליך אישור התוכניות יקח מספר שנים. ב"כ המשיבה הוסיף, כי ביתו של המשיב נמצא מחוץ לתחום הישוב, ועל כן קיים סיכוי גבוה שכלל לא יקבל היתר.

          לפיכך ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור.

8.       על מגוון השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לשקול בקשת אדם להאריך לו המועד לביצוע צו הריסה, עמד בית המשפט בפס"ד סבן הנ"ל. באותו עניין, קבע בית המשפט העליון, כי יש ליתן הדעת לאינטרס של הפרט ולאינטרס של הכלל, ועוד קבע (שם, עמ' 59):

"צו הריסה כי יבוצע, יביא הביצוע לתוצאה שאינה הפיכה. מסקנה נדרשת מכאן היא, כי נכון וראוי לפרש את החוק על דרך הענקת שיקול דעת רחב ועמוק לבית המשפט, ולו כדי למנוע בנסיבות אלו ואחרות תוצאות קשות ובלתי צודקות. אם, למשל, יש סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, מה צדק ומה טעם יש בפירוש המצמצם את סמכותו של בית המשפט? וכי נאמר Fiat Iustitia, Pereat Mundus(ייעשה צדק וייחרב העולם)? או: Dura Lex - Sed Lex(קשה הוא החוק, אך חוק הוא)? וכי נאמר, בלשוננו שלנו: ייקוב הדין את ההר? מה טעם בכל אלה, אם נוכל לצרף את הטוב אל המועיל ונפרש את החוק על דרך ההרחבה? אכן, הנוהג עד כה היה על דרך הפירוש המרחיב, ואנו לא נמצא לנו טעם טוב לסטות ממנו."

          עוד הוסיף בית המשפט העליון וקבע, כי "בית המשפט אמור ליתן אורכה לעבריין בניה "אם ראה טעם לעשות כן", וטעם פירושו "טעם טוב"".

9.       הנני סבור, כי נוכח ההתקדמות בהליכי התכנון, עליה מצביע ב"כ המערער, ומכתב ראש הרשות המקומית, יש "טעם טוב" לקבל את בקשת המערער ולהאריך המועד לביצוע צו ההריסה פעם נוספת. עם זאת יש לזכור, כי אל מול האינטרס הפרטי של המערער עומד האינטרס הציבורי, ובהקשר זה יש להביא בחשבון את הנקודות הבאות:

(א)     המערער בנה מבנה רחב ידיים (בשטח של כ- 300 מ"ר) על קרקע חקלאית מבלי שהיה בידו היתר בניה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ