אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1062/06

פסק-דין בתיק עפ 1062/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
1062-06
19/11/2006
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין

- נגד -
התובע:
גליה בלוך (לזרוביץ)
עו"ד עמיקם לויתן
הנתבע:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
עו"ד ענאן ג'אנם
פסק-דין

כללי

1.         המערערת הורשעה ביום 28.6.06, בתיק תד 1374/03 (כב' השופט א. גופמן - בית משפט לתעבורה בחדרה) בנהיגה רשלנית, עבירה על סעיף 62(2), ביחד עם סע' 38(2) ו-(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ובהתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, עבירה על תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה (להלן: "התקנות") וסעיף 38(3) לפקודה.

כתב האישום

2.         בכתב האישום נאמר, כי בתאריך 19.2.03, סמוך לשעה 20:00, נהגה המערערת ברכב פרטי שמספרו 27-330-18, בגבעת עדה, בכביש דו-סיטרי, משובש, ללא שוליים, בתנאי מזג אוויר סוער. אותה עת צעדה בצד הדרך, מימין למכונית המערערת, הולכת רגל (להלן: "הולכת הרגל" או "הנפגעת"). המערערת, כך נטען, נהגה ברשלנות, בכך שלא שמה לב לדרך, נסעה עם מגבים לא תקינים, במרכז הכביש - עקב גשמים והיעדר שוליים - ובשל כך לא הבחינה בהולכת הרגל ופגעה בה עם החלק הקדמי ימני של רכבה. כתוצאה מכך נפלה הולכת הרגל על מכסה המנוע, "עפה לחלון הרכב שהתנפץ והועפה לתעלה שבצד ימין הדרך". הולכת הרגל נחבלה חבלות של ממש, עברה ניתוח, והושם גבס ברגלה. כן נגרם נזק לרכבה של המערערת.


פסק דינו של בית משפט קמא

3.         לאחר שמיעת ראיות הצדדים, קבע בית משפט קמא את הממצאים העובדתיים הבאים:

            המערערת נהגה במזג אוויר גשום וסוער, בכביש דו סטרי ללא שוליים. באותה עת הלכה על הכביש, או בשוליו, הולכת רגל, והמערערת פגעה בה עם צד ימין של רכבה. כתוצאה מהפגיעה נחבלה הולכת הרגל חבלות של ממש ונגרמה לה נכות קשה. ממצאים אלה אינם שנויים במחלוקת.

            בית משפט בחן את שדה הראייה שהיה למערערת עובר לתאונה. בעניין זה הפנה בית המשפט לדו"ח הבוחן, רס"ר עמיחי (ת/1), ולניסוי שדה ראייה שערך, וכן למזכר שערך יריב מלכה (ת/7), שנכח במקום ביחד עם הבוחן. על פי האמור בדו"ח היה למערערת שדה ראייה למרחק של כ- 200 מ', כאשר מהצומת עד מקום הפגיעה, היה לה שדה ראייה למרחק של 67 מ'. לאור טענת ב"כ המערערת כנגד אמינות הניסוי של שדה הראייה (משמדובר בניסוי, ולא במצב אמיתי שבו קיומה של דמות אינו ידוע מראש), מוכן היה בית המשפט להניח, כי שדה הראייה של המערערת היה 30 מ' בלבד. ואולם, מרחק העצירה באותן נסיבות עמד על 14 מ', ולפיכך יכולה הייתה המערערת למנוע את התאונה, אילו הייתה עירנית והבחינה מבעוד מועד בנפגעת. 

בית המשפט קבע גם, כי המערערת נסעה באורות "נמוכים" ולא באורות "גבוהים". המערערת יכולה הייתה לנסוע באורות "גבוהים", והדבר היה מתבקש בנסיבות הזמן והמקום. לגישת בית המשפט, טענת ב"כ המערערת, לפיה לא נסעה המערערת באורות "גבוהים" משום שרכב נסע מולה, נסתרה על ידי דברי המערערת עצמה, שטענה כי לא ראתה חובה לנסוע באורות "גבוהים", משום שנסיעה באורות כאלה מתבקשת רק אם הנהג לא רואה טוב את הדרך.

באשר למקום הליכתה של הולכת הרגל אימץ בית המשפט את גירסת המערערת, לפיה הלכה הולכת הרגל על הכביש או בשולי הדרך, כאשר המערערת "לא ראתה איפה היא הלכה ו'פתאום היא היתה בכביש' ". על אוזנה של הולכת הרגל היה מכשיר "ווקמן".

עוד נקבע כממצא, כי המערערת הבחינה בנפגעת "ברגע האחרון". צוין גם, כי ייתכן שתאורת הרחוב הייתה לקויה. כמו כן מצא בית משפט קמא, כי לא הוכח בפניו שמגבי הרכב לא היו תקינים.

4.         לאור הממצאים העובדתיים זיכה בית משפט קמא את המערערת, מחמת הספק, מהעבירה שיוחסה לה בשל נהיגה ללא מגבים תקינים.

באשר לעבירת הרשלנות, נקבע, כי הייתה בהתנהגותה של המערערת משום התרשלות: ראשית, בתנאי הנהיגה ששררו בזמן התאונה על כל נהג לנקוט משנה זהירות ולהתאים את מידת מהירותו וערנותו לתנאים אלה. מאחר שמדובר בתחום יישוב עירוני, או בסמוך לו, הייתה צריכה המערערת לצפות את האפשרות שבנתיב נסיעתה יהיו הולכי רגל אשר בהם היא עלולה לפגוע, בייחוד כשמדובר בדרך ללא שוליים, או שוליים לקויים, והראות גרועה. בנסיבות אלה חייבת הייתה המערערת לנקוט משנה זהירות, הן על ידי התאמת מהירות הנסיעה לתנאים, והן על ידי דריכות גבוהה לקידום סכנה אפשרית של פגיעה בהולכי רגל. לעמדת בית המשפט, היה על המערערת לנסוע באורות "גבוהים". ואולם, גם אם נסעה עם אורות "נמוכים" משום שהיה רכב מולה, אין בכך כדי להפחית מרשלנותה, שכן חייבת הייתה להיות מודעת לתנאי השטח ולשדה ראייתה המוגבל ולכלכל צעדיה בהתאם. שנית, אם מתקבלת גרסת המערערת כי מהירות נסיעתה הייתה כ- 20 עד 30 קמ"ש, הרי עדיין בשדה ראייה של 30 מ' היה לה די זמן להבחין בהולכת הרגל ולבלום. שלישית, ציין השופט, וזאת "מעבר לדרוש", כי גם אם מקבל הוא את ההנחה שהולכת הרגל סטתה באופן פתאומי לכביש, אין בכך כדי להפחית מרשלנות המערערת, שכן על כל נהג לצפות  שהולך רגל ההולך בשולי הדרך עלול להתרשל ולסטות לנתיב נסיעתו. רביעית, המערערת הבחינה בהולכת הרגל ברגע האחרון, וגם בכך טמונה רשלנותה, כאשר "אין ספק שיכולה היתה, ומחובתה היה, להבחין בה קודם לכן, ואם היתה מבחינה בה יכולה היתה גם אם לא לעצור אז לפחות לסטות שמאלה ע"מ למנוע פגיעה בה".

5.         באשר להולכת הרגל, קבע בית המשפט, כי בהחלט סביר שהולכת הרגל התרשלה בהתנהגותה, בכך שבמזג אוויר סוער ובתנאי תאורה מוגבלים ביותר, הלכה בצד הדרך בכביש ללא שול, כאשר היא מאזינה למכשיר "ווקמן". יחד עם זאת ציין בית המשפט, כי אין בכך כדי לשנות את המסקנה שהמערערת התרשלה. התנהגות הולכת הרגל היא בהחלט מסוג ההתנהגויות הרשלניות שעל נהג לצפות, כל שכן בנסיבות האמורות.

6.         לאור כל זאת הורשעה המערערת בעבירות של נהיגה רשלנית והתנהגות בדרך שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף.

7.         ביום 28.6.06 גזר בית משפט קמא את דינה של המערערת והטיל עליה את העונשים הבאים: שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, וזאת בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי שירות המבחן ותחת פיקוחו; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים בפועל, ללא ניכוי הפסילה המנהלית; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה על תנאי למשך שנתיים; קנס בסך 2000 ש"ח או 20 ימי מאסר תחתיו.

הערעור

8.         בטיעוני המערערת כנגד הכרעת הדין נטען, כי טעה בית משפט קמא, משקבע כי המערערת צריכה הייתה לנסוע באורות גבוהים, משום שהוכח מפורשות על ידי עד התביעה, מר דורון הראל, אשר נהג ברכבו מול המערערת, כי המרחק בין רכבו לבין רכבה של המערערת היה כ- 70 מטרים בלבד. מכאן מסיק ב"כ המערערת, כי בית המשפט החליף בין שאלת המניע של המערערת לנוע, בנסיבות אלה, באורות שאינם "גבוהים", לבין שאלת החובה שהייתה מוטלת עליה, בנסיבות, שלא לנוע באורות "גבוהים". כמו כן נטען, כי טעה בית משפט קמא משלא התייחס כלל לטענה, שלפיה הניסוי שנעשה על ידי המשטרה נעשה כך שהרכב בו נערך הניסוי הוסע לאחור במקום שיוסע קדימה. נטען גם, כי טעה בית המשפט משלא הסיק מן הראיות שהולכת הרגל כפתה על המערערת תאונה שהייתה בלתי נמנעת מבחינתה, לאור הנסיבות במקרה זה, וכן, לא נתן דעתו באופן מספיק לכך שהמערערת נדרשה לשים לב גם לרכב שבא מולה וגם לשמור על נסיעה בימין הדרך. עוד נטען, כי בית המשפט לא התייחס באופן מספיק לעדות עדת התביעה מס' 4, לפיה רכבה של המערערת לא סטה ימינה, ומכאן שהנפגעת היא שסטתה לפתע לכביש. טענות נוספות שהועלו הן, כי נותר לכל הפחות ספק סביר, האם יכולה הייתה המערערת למנוע את הפגיעה בהולכת הרגל, אפילו הייתה מבחינה בה זמן קצר קודם. כן טעה בית המשפט משסבר, כי המערערת לא התאימה את מהירותה ולא כלכלה את צעדיה כראוי בנסיבות העניין.

לחלופין, ביקשה המערערת להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא.

ב"כ המשיבה ביקש לאמץ את כל קביעותיו ומסקנותיו של בימ"ש קמא.

דיון

9.         לאחר שמיעה, עיון ושיקול, סבור אני, כי צדק בימ"ש קמא בקביעתו לפיה המערערת התרשלה בנהיגתה. עם זאת, שוכנעתי שיש יסוד לטענת המערערת, שאין לקשור סיבתית, וזאת מחמת הספק, בין התרשלותה של המערערת לבין הפגיעה בהולכת הרגל.

10.        על פי הממצאים שקבע בית משפט קמא, אירעה התאונה בשעות החשיכה, במזג אוויר גשום וסוער, בכביש דו נתיבי ללא שוליים, צר ומשובש. תנאי התאורה במקום היו לקויים. הולכת הרגל צעדה כאשר מכשיר "ווקמן" לאוזנה, וגבה מופנה לכיוון התנועה.  אוסיף, כי מן העדויות גם עולה, שהנפגעת לבשה בעת התאונה מעיל דובון כהה. מהתמונות שהוגשו (ת/3) עולה, כי מדובר בכביש צר, שהשול המצוי בצידו הוא צר ומשובש, וכי נפערו בו בורות רבים, וכמעט שאין בו מקום למעבר ותנועה של הולכי רגל. מהעדויות ומהתמונות שהוצגו עולה גם, כי בצידו של הכביש ישנה תעלת ניקוז, כך שהמקום למעבר הולכי רגל צר למדי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ