אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1004/07

פסק-דין בתיק עפ 1004/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1004-07
29/05/2007
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. שאהר אטרש


- נגד -
התובע:
עובדיה שחוח
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד שירן
פסק-דין

1.         בטרם נסתיימה עדותו של עד תביעה מס' 1, מר ספיר זאב, מנכ"ל מפעל ספיר תעשיות פלסטיק בע"מ (להלן - "המפעל"), חזר בו המערער מכפירתו, הודה בכתב אישום מתוקן והורשע על ידי בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא תאופיק כתילי) בעבירה של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2000, עבד המערער כסוכן מכירות במפעל; במסגרת עבודתו, הביא המערער למפעל הזמנות רכש שקיבל מלקוחות שונים וקיבל מהמפעל סחורה אותה סיפק ללקוחות. ברגע שיצאה הסחורה מהמפעל, היה המערער אחראי להבאת התמורה כנגדה. ואם לא עשה כן, קוזז ערך הסחורה ממשכורתו. ביום 25.5.00 הגיע המערער למפעל יפית תעשיות פלסטיק בע"מ (להלן: "יפית") וקיבל מפקידה ביפית הזמנת רכש שמספרה 1380 לקבלת 720 יחידות גלילי פלסטיק, שערכן 13,899.60 ש"ח, שנועדה לאספקה ביום 1.6.00 . באותו יום לקח המערער מהמפעל 15 קרטוני סחורה שנועדו לכאורה לאספקה ליפית, על פי הפירוט בתעודת משלוח 3281. ביום 26.5.00 לקח המערער מהמפעל 60 קרטוני סחורה, שנועדו לכאורה לאספקה ליפית, על פי הפירוט בתעודת משלוח 3282. ביום 1.6.00 לקח המערער מהמפעל 70 קרטוני סחורה, שנועדו לכאורה לאספקה ליפית, על פי הפירוט בתעדות משלוח 3299. המערער לא העביר 145 קרטוני הסחורה האמורים ליפית, אלא הותירם ברשותו, ואף לא העביר את תמורתם למפעל. בסמוך לאירועים הנ"ל, חתם המערער או מי מטעמו על תעודות משלוח 3299 ו- 3281 חתימה שנחזתה להיות חתימתו של עובד יפית, במטרה ליצור מצג כאילו הסחורה שפורטה בתעודות אלה, סופקה ליפית, על אף שידע כי הסחורה מעולם לא הגיעה ליפית. את תעודות המשלוח החתומות העביר המערער למפעל על מנת לחייב את יפית, במטרה שסכום זה לא יקוזז ממשכורתו.

2 .         על המערער נגזר מאסר לתקופה של 18 חודשים, 6 חודשים מתוכם לריצוי בפועל, אשר יומרו בעבודות שירות, והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור על העבירה שבה הורשע; כמו כן, חוייב המערער לפצות את המתלונן בסך 17,000 ש"ח.

3.         בית משפט השלום שקל בגזר דינו את חומרת העבירה בה הורשע המערער, עבירת מרמה מתוכננת ומתוחכמת, ואת עברו הפלילי של המערער הכולל עבירות של גניבה, זיוף, קבלת דבר במרמה וביצוע עבודות בלי היתר,  עבר שמלמד שאין זו מעידתו הראשונה של המערער, אשר סיגל לעצמו דפוס פעולה עברייני בתחום המרמה ואשר רמס ברגל גסה את אימון מעבידו וטרם השיב למעבידו את הסכום שהוציא במרמה; מאידך, התחשב בית המשפט בהודאתו של המערער, בנסיבותיו האישיות ובעובדה כי מאז ביצוע העבירה המיוחסות לו, הוא מתפקד באופן נורמטיבי, מפרנס את משפחתו ומטפל בבני משפחתו החולים.

4.         טענתו העיקרי של בא כוח המערער הינה, כי טעה בית משפט קמא משלא נתן דעתו למצבה הקשה ביותר של רעיית המערער ולצורך האמיתי שלו להיות סמוך אליה ולסעוד אותה בשל מצבה הקריטי. עוד טען הסניגור, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לעובדה, כי המערער הודה בשלב מוקדם וחסך כספי ציבור וזמן יקר לכל הצדדים, ולעובדה כי האירוע נשוא כתב האישום הינו משנת 2000 ומאז לא נפתחו כנגד המערער תיקים נוספים, כאשר הרשעתו האחרונה הינה בשל מקרה שאירע בשנת 1996 (עבירה על חוק התכנון והבנייה). הסניגור הדגיש, הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפנינו, כי בשל מצבה הבריאותי הקשה והמדרדר של רעיתו, המערער הוא היחיד אשר מסיעה לבדיקות, לטיפולים ולבית חולים ושוהה עימה בכל זמן הטיפול. לטענתו, גם בבית ממשיך המערער לטפל ולסייע לרעייתו בנוסף להיותו אפוטרופוס לאמו ולטיפול בילדיו. ב"כ המערער סבור, כי במצב דברים זה, אין זה אפשרי מבחינתו של המערער לבצע עבודות שירות, שכן, משמעות הדבר מבחינת רעייתו הינה סיכון חיי אדם.

לנוכח כל אלה, מבקש ב"כ המערער לבטל את גזר דינו של בית משפט קמא ולגזור על המערער עונש הרתעתי ובמקום הפיצוי למתלונן, לחייב את המערער לחתום על התחייבות כספית בשים לב להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בבית משפט השלום בעפולה בגדרו התחייב המערער לפצות את המתלונן.

5.         בטיעוניו בפנינו עמד הסניגור בעיקר על מצב בריאותה של אשת המערער; לטענתו, מסמכים רפואיים חדשים מעידים על מצבה הבריאותי הקשה של אשת המערער, אשר מצבה החמיר בתקופה האחרונה, משהתגלה גידול ברחמה והיא זקוקה להשגחה 24 שעות. ב"כ המערער הגיש לעיוננו אסופה של תיעוד רפואי.

6.         הדיון בערעור נדחה פעם אחר פעם לבקשת ב"כ המערער. משנאות  המערער להמציא טופס וס"ר לב"כ המשיבה, היא טרחה ובדקה את התיעוד הרפואי אודות אשתו של המערער הן בבי"ח רמב"ם והן בבי"ח פוריה; לטענתה, פרופ' רייסנר מעולם לא ציין, כי אשת המערער צריכה השגחה 24 שעות ביממה. עוד טענה ב"כ המשיבה, כי מצבה הרפואי של אשת המערער לא הורע מאז ביצוע העבירה ולא מאז שנגזר דינו של המערער. ב"כ המשיבה תמכה את טיעוניה בתיעוד רפואי לרבות אישור של בי"ח פוריה, לפיו, אשתו של המערער אינה סובלת ממחלת הסרטן.

ב"כ המשיבה סבורה, כי המערער ניסה לשבש את ההליכים ולרמות את בית המשפט במטרה להשיג הפחתה בעונשו.

לגוף העניין, הוסיפה ב"כ המשיבה, כי גזר הדין של בית משפט קמא, הוא מאוזן וביקשה לדחות את הערעור.

7.         כאמור, עיקר טענתו של המערער הינה, כי מצבה הבריאותי של אשתו החולנית הלך והדרדר והגיע למצב חמור, המחייב נוכחותו, סיועו והשגחתו של המערער משך כל שעות היממה.

            מטיעונו של ב"כ המערער עולה, כי אשתו של המערער תלויה במערער באופן מוחלט, עד כדי כך, שאם רוע הגזירה של עבודות השירות יוותר על כנו, הדבר יעמיד את אשתו בסכנת חיים. ב"כ המערער סמך את טיעוניו על תיעוד רפואי עדכני. דא עקא, ב"כ המשיבה לא ראתה את הדברים אודות מצבה הבריאותי של אשת המערער עין בעין כמו ב"כ המערער. אדרבא, לטענתה ועל סמך בדיקות שערכה בשני בתי חולים שטיפלו בה, לא חלה כל הרעה במצבה הרפואי של אשת המערער בתקופה האחרונה.

8.         לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ולאחר שבחנו את התיעוד הרפואי שהוגש לעיוננו, לא מצאנו, כי יש להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. בית המשפט בחן את נסיבות ביצוע העבירה ואת נסיבותיו האישיות של המערער, הן לחומרא והן לקולא, איזן ביניהם והגיע לתוצאה שלא ניתן לומר כי היא חורגת ממתחם הענישה הסביר או הראוי בנסיבות העניין.

            בית משפט השלום היה ער למצבה הבריאותו של אשת המערער וב"כ המערער אף הגיש לעיונו אישורים רפואיים אודות מצבה. לא זו אף זו, המערער עצמו מאשר בסעיף 7 להודעת הערעור, כי בית משפט קמא דחה את מתן גזר דינו על מנת לאפשר לו להציג תיעוד רפואי רלוונטי. משכך, ברי שבית משפט קמא היה ער למצבה הבריאותי ולתחלואיה של אשת המערער והביא זאת במכלול שיקוליו. איננו סבורים, שיש מקום להתחשבות נוספת בעניין זה.

9.         מעובדות כתב האישום עולה, כי עבירת המרמה שבוצעה על ידי המערער אינה תולדה של כשל רגעי או חד פעמי; המערער משך חלק מאותה סחורה ביום 25.5.00, חלק אחר ביום 26.5.00 והחלק האחרון ביום 1.6.00. למערער היתה הזדמנות להרהר בשנית בתוצאות מעשיו ולחזור בו, אך תחת זאת, הוא המשיך במזימתו והגדיל לעשות עת זייף שתי תעודות משלוח כדי ליצור מצג שווא כאילו הסחורה סופקה למזמין (יפית) ומסר את שתי התעודות למעבידו כדי לחייב את המזמין.

לא זו אף זו; כתב האישום המתוקן לא שינה דבר מעובדות כתב האישום המקורי, לא צימצם מהיקף מעשיו של המערער ולא הפחית מחומרתם. התיקון שנעשה בכתב האישום המקורי התייחס אך ורק להוראות החיקוק אך העובדות נותרו ללא שינוי.

10.       ראוי לציין, כי מעדותו של מר ספיר זאב עולה, כי המערער נתקבל לעבודה במפעל בשנת 2000; משמע, כבר באותה שנה, לא היסס המערער למעול באימון מעבידו, למשוך סחורה מאותו מפעל, לא להעביר את הסחורה למזמין ולזייף שתי תעודות משלוח כאילו הסחורה סופקה למזמין. כל זאת, כאשר בעברו של המערער עבירות של גניבה, זיוף וקבלת דבר במרמה.

11.       לא נוכל לסיים פסק דין זה מבלי להתייחס למסמך אחד ממכלול התיעוד הרפואי שהוגש לעיוננו, כוונתנו, למכתבו של פרופ' שמעון רייסנר (בי"ח רמב"ם) מיום 4.3.07. אליבא דגירסת המערער, פרופ' רייסנר ציין באותו מכתב, כי אשתו "חייבת השגחה 24 שעות ביממה עקב מצבה"; מנגד הגישה ב"כ המשיבה לעיוננו העתק של אותו מסמך (עמ' 2) ובו ציין פרופ' רייסנר (בכתב יד) ביחס למשפט הנ"ל, כי "לא כתבתי משפט זה גם התאריך למעלה  הוסף, החולה נבדקה ב- 12.3.07". ב"כ המשיבה הודיעה, כי תפתח חקירה נגד המערער בענין זה. 

אנו רואים בחומרה רבה כל נסיון לכאורה להשגת הקלה בעונש על ידי זיוף מסמכים והצגת מצגי שווא; התנהגות מעין זו, אם אכן יוכח כי במעשה זיוף מדובר, הינה בבחינת הוספת חטא על פשע וראויה לכל גנאי.

משהודיעה ב"כ המשיבה, כי תפתח חקירה בעניין, איננו רואים את עצמנו מחוייבים להוסיף מעבר למה שכבר נאמר.

12.       באשר לסכום הפיצוי למתלונן בסך 17,000 ש"ח - נוכח התנהגותו כפי שפורטה בפסק הדין וחומרת העבירה שבה הורשע, אין המערער ראוי להתחשבות נוספת.

13.       אשר על כן, הערעור נדחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ