אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 80267/03

פסק-דין בתיק עפא 80267/03

תאריך פרסום : 28/08/2006 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
80267-03
20/03/2006
בפני השופט:
1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד
2. ז' המר
3. ר' בן יוסף


- נגד -
התובע:
ליפובסקי יורם אילן
הנתבע:
מדינת ישראל (ע"י הלשכה המשפטית של עיריית תל-אביב)
עו"ד א' לוי
פסק-דין

א.         כתב האישום בתיק זה הוגש מלכתחילה לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו נגד חמישה נאשמים. על פי הנטען בכתב האישום, חמשת הנאשמים היו מעורבים, איש לפי חלקו, בביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר, בבניין ברח' צריחי היהודים 27, תל אביב. העבירה שיוחסה לנאשמים היתה עבירה על סעיף 145 ביחד עם סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק). כתב האישום פירט את אופי מעורבותם של כל אחד מהנאשמים. מי שהיו הנאשמים 1, 2, 3 וביניהם המערער שבפנינו, הואשמו כבעלי היתר הבנייה. מי שהיתה נאשמת 4, הארכיטקטית, הואשמה כמי שהיתה עורכת הבקשה לקבלת ההיתר. מי שהיה נאשם 5 הואשם בהיותו המהנדס האחראי על תכנון השלד.

במהלך הדיונים שנערכו בתיק זה, נמחקו מכתב האישום נאשמים 2, 3, שהם בניו של המערער בפנינו. כמו כן נמחק מכתב האישום המהנדס (נאשם 5). בתחילת שלב ההוכחות הודתה הארכיטקטית, נאשמת 4, בעבירה שיוחסה לה, אולם הרשעתה ומתן גזר הדין בעניינה נדחו עד סיום ההליך נגד המערער. המערער, שהיה נאשם 1, כפר בעובדות כתב האישום. לפיכך נשמעו ראיות בעניינו וניתנה הכרעת הדין, לאחר שמיעתן.

בהכרעת הדין הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו באשר לכל הפריטים המצויינים בכתב האישום. על המערער הוטל קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו. כמו כן חוייב המערער לשלם את האגרה בסך 326 ש"ח, וכן צווה להרוס את שבנה בניגוד להיתר ולהתאים את הבנייה להיתר הבניה. על הכרעת הדין וגזר הדין הערעור בפנינו.

ב.         אלה רכיבי הבנייה בניגוד להיתר שצוינו בכתב האישום:

1.         על פי ההיתר צריך היה להרוס מחסן ושני גגונים לפני התחלת הבנייה, על פי תנאי מיוחד שהותנה בהיתר הבנייה. הריסה זו לא בוצעה עד יום הביקורת (לטענת המשיבה - עד היום);

2.         בקומה שניה (שהיא קומה א' לפי היתר הבניה) בנו קיר הגבהה באורך של 7 מטר ובגובה של 0.4 מטר מעץ במקום מבלוקים ובטון על פי היתר הבנייה;

3.         בנו קונסטרוקציה מעץ עם גג רעפים בשטח של 43.5 מ"ר בצורה שונה מהמפורט בתוכנית המצורפת להיתר;

4.         בעקבות בניית הקונסטרוקציה, נסגרה מרפסת פתוחה וכך הוגדל שטח חלל הגג ב- 11.9 מ"ר;

5.         בקיר חיצוני הפונה מזרחה, לרחוב ברלינר, נפתחו פתחים לשלושה חלונות באורך של 1 מטר ובגובה של 1.2 מטר כל אחד, בניגוד להיתר הבניה.

ג.          הסוגייה המרכזית שעמדה בפני בימ"ש קמא לא התייחסה לעצם הסטיה מן ההיתר. על כך לא היתה למעשה מחלוקת והכול הסכימו כי הסטיה המתוארת לעיל אכן בוצעה על כל רכיביה. טענתו של המערער התבססה על סעיף 208(ב) לחוק. לטענת המערער בבימ"ש קמא, הבניה כולה נעשתה לפי שרטוטי בנייה שמסרה הארכיטקטית לידי הקבלן. על פי הנחייתו "כולם נתבקשו להקפיד לעבוד לפי החוק" (עמ' 12 לפרוטוקול). רק בדיעבד, כשהופיעה הביקורת, למד לדעת כי יש סטייה מן ההיתר. הוא גם לא ידע, כך לדבריו, שהארכיטקטית סיכמה עם העירייה על פירוק הגגונים והמחסן לפני תחילת הבניה. בדיעבד, לאחר שנודע לו שהיה עליו להרוס את המחסן ולפרק את הגגונים, עשה זאת מיד. באשר לשאר הרכיבים טען המערער כדלקמן: לעניין החומרים, הוא לא היה מודע לכך שהבנייה נעשתה מחומרים לא נכונים. הוא שילם במיטב כספו למהנדס וארכיטקטית וסבר כי הם יבצעו את מלאכתם. באשר למרפסת הסגורה, "ברור שהגיוני היה לסגור את המרפסת" (עמ' 14 לפרוטוקל שורה 7). המרפסת מבחינתו היא "שטח מת, אין לה גודל ואי אפשר לשים עליה שום דבר". הוא אמר לארכיטקטית מלכתחילה שהוא לא רוצה מרפסת (עמ' 14, שורות 9-11).

באשר לחלונות, הארכיטקטית טעתה בכל הצד המזרחי של הבניין ולא סימנה נכון את החלונות בתוכנית. לדבריו "מעולם לא חשבתי שאם זזו הפתחים זה סטייה" (עמ' 14, שורות 25-26).

באשר לזווית הגג, ישנה סטייה מזערית בזווית הגג, שאפילו הארכיטקטית והמהנדסים לא יכלו להבחין בה (עמ' 12 לפרוטוקול, שורה 27).

סך הכול באשר לכל השינויים טען המערער כי מדובר בזוטי דברים בהתחשב בכך שהשינויים הם מיזעריים. עוד טען המערער בבימ"ש קמא כי הגיש בקשה לאשר את השינויים. 

מימצאי בימ"ש קמא

ד.         בימ"ש קמא (כב' השופט א' אטיאס), דחה את טענות המערער. אליבא דבית משפט קמא, כל השינויים שפורטו לעיל בוצעו בידיעת המערער. באשר למרפסת קבע בימ"ש קמא כי מדובר בתוספת שטח ודחה את הטענה כי מדובר בשטח מת. סיכומו של כב' השופט קמא היה כי "הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע סטייה מהיתר כהגדרתה בחוק" (עמ' 22 להכרעת הדין שורה 11).

            לאחר שקבע כי הסטיה אכן בוצעה, עבר כב' השופט קמא לבדיקת הטענה כי למערער עומדת ההגנה שבסעיף 208(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"א-1965. כדי שתעמוד לו הגנה זו, על המערער להוכיח שני נדבכים: אחד, כי העבירה נעברה שלא בידיעתו. שניים, כי הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות החוק והתקנות על פיו בכל הנוגע לעבודה הנדונה.

            אליבא דבית משפט קמא, המערער לא הוכיח את הנדבכים הללו "לא די בשכירת בעלי מקצוע כדי להוכיח התקיימות התנאים הנ"ל" (עמ' 22 להכרעת הדין). ספציפית קבע בימ"ש קמא כי ספק אם האדריכלית והקבלן היו פועלים על דעת עצמם ומבצעים שינויים שלא בתיאום עם המערער. לפיכך הורשע המערער כאמור לעיל.

ה.         בטיעון נרגש בפנינו טען המערער כי פסק הדין עושה עמו עוול. בימ"ש קמא, כך לטענת המערער, הקדיש חלק גדול מהדיון בפסק הדין לשאלה אם אכן הוכחו כל אותם רכיבי סטיה. נתון זה מלכתחילה לא היה שנוי במחלוקת, שעל כן הדיון בו היה מיותר. כל טענתו של המערער היתה טענת הסתמכות על עבודתם של בעלי המקצוע. הארכיטקטית, כך לטענתו, "בגלל רשלנות או טעות לא הגישה נייר זהה להיתר ולקבלן. הנייר שאני והקבלן קיבלנו לא היה זהה" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון לפנינו, שורות 8-9). עוד טען המערער כי את הסטיות גילה רק ביום שבאו הפקחים עם ההיתר ולא יום אחד קודם לכך. לפיכך, הוכיח את ההגנה כי העבירה בוצעה שלא בידיעתו. ספציפית לעניין הרכיבים השונים טען המערער: באשר לחלונות, הארכיטקטית לא סימנה את החלונות במקומות הנכונים וזה מקור טעותו. לעניין ההריסה של המחסן והגגונים, הארכיטקטית לא אמרה לו שהעירייה דורשת הריסה מוקדמת. הוא סבר כי הותר לו להרוס רק בסוף הבניה כדי להמשיך ולאחסן דברים במחסן בתקופת הבניה. ככלל, הוא לא יכול לעמוד ולפקח כל הזמן. הארכיטקטית נסעה לחו"ל מיד עם תחילת הבניה ולא קיבלה אחריות למעשיה. עוד טוען המערער כי ביהמ"ש כעס עליו והעניש אותו גם על דרך ניהול המשפט. גובהו של הקנס, כך לטענתו, מהווה ביטוי לכעס זה.

ו.          חרף הטיעון הנרגש, כאמור לעיל, לא מצאנו יסוד לערעור זה, ודעתנו היא כי המערער לא הוכיח את ההגנה על פי סעיף 208(ב) לחוק. כאמירה כללית, שאיננה יורדת עדיין לפרטים, נאמר כי לא מתקבל על דעתנו ולא הוכח כי הארכיטקטית והקבלן פעלו שלא בתיאום עם המערער, הכניסו על דעת עצמם שינויים במה שנקבע בהיתר, שינויים שחלקם מהותיים כגון סגירת מרפסת, הוספת שטח או פתיחת חלונות. המערער לא העיד אותם כדי לתמוך בגרסתו.

חלק מהשינויים, כגון פתיחת החלונות והמרפסת הם שינויים נראים לעין ובולטים. לא ייתכן כי מזמין העבודה שעבורו מתכננים את הבניין ועבורו בונים והוא המשלם על כל התוספות והשינויים, איננו מודע לשינויים אלה. אנו מזכירים לעניין זה כי המערער חתום על התוכנית שהוגשה לצורך קבלת ההיתר. חזקה עליו שהוא יודע את פרטי התוכנית, שהרי היא תוכננה עבורו, על דעתו ובהזמנתו. המערער לא סתר את החזקה העובדתית העולה מחתימתו על ת/6 ועל ידיעתו את תוכנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ