אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 80186/05

פסק-דין בתיק עפא 80186/05

תאריך פרסום : 17/07/2007 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
80186-05
11/03/2007
בפני השופט:
בן-יוסף רענן

- נגד -
התובע:
דינר שמעון
עו"ד אבי דובין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פלד - בהעדר
פסק-דין

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מקומיים נתניה (כב' השופטת אביבה טלמור) מיום 27.3.05, בו בתיק עמ"ק 1261/01 הרשיע את המערער בעבירות על סעיפים 145 ו- 204 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן:" חוק התכנון והבניה") ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז - 1967 וגזר דינו לעונשים של קנס, חתימה על התחייבות וכן הורה לו להרוס את המבנה שבנה ללא היתר כדין.

2.         נגד המערער הוגש בבית משפט קמא ביום 30.12.01, כתב אישום בו יוחסו לו עבירות בניגוד לסעיפים 145 ו- 204 לחוק התכנון והבניה והתקנות, בשל כך שבחודש אוקטובר 1999 או בסמוך למועד זה, בגוש 8217 חלקה 296, ברחוב צירלסון 20 בנתניה, בנה תוספת למבנה קיים, בשטח של 37.25 מ"ר מבלי שהיה לו לכך היתר כדין.

3.         בתשובתו לאישום כפר המערער. בתחילה בישיבת יום 10.11.02 טען שמדובר בשטח בניה קטן יותר ובישיבת מענה נוספת ביום 6.7.03, הודה במקום הבניה, אך כפר ביתר העובדות שיוחסו לו בכתב האישום.

            התביעה בראיותיה העידה את מפקח הבניה רומן לופטנר אשר העיד על כך, שביקר במקום בו בוצעה העבירה פעמיים, פעם ראשונה ביום 24.1.00 ואז ראה, כמפורט בדוח ביקורת שערך (ת/1), שבמקום "קיימים קירות בלוקים ללא טיח וצבע, ללא חלונות, גג רעפים גמור".

            לדברי העד, המערער קיבל היתר בניה לתוספת בת 22 מ"ר, אך בפועל בנה תוספת של 59.25 מ"ר.

            המערער ביקש מבית משפט קמא דחיה לצורך מינוי סנגור ציבורי, שאכן מונה לו ובראיות ההגנה העיד המערער בעצמו וכן שכנו מר צמח חג'ג'.

            בעדותו המערער בין היתר אמר (עמ' 1 לישיבת יום 2.1.05 בבית משפט קמא) " ... סיימתי ב- 94 את בנית הבלוקים וגם את גג הרעפים, כשאני אומר שסיימתי את הבניה אני אומר שסיימתי את השלד ואת הגג ואת יתר הבניה לא סיימתי בשנת 94... אחרי שנת 94 סיימתי טיח ועוד כל מיני דברים וזה היה בערך שעשיתי עבודות עד שנת 99 בערך ובחוץ לא גמרתי את הבניה ולא עשיתי טיח וזה נשאר במצב כפי שהיה. בשנת 2000 כבר עשיתי טיח גם בחוץ. .."

            עד ההגנה חג'ג' בחקירתו הראשית אמר, בין היתר: " ...אני יודע שבזמנו כשאני עזבתי באוגוסט 94 מצב הבית שלו היה שלד גמור עם גג. לא עקבתי אחרי הפעילות יותר".

4.         בהכרעת הדין, אימץ בית משפט קמא את עדותו של עד התביעה מפקח הבניה בשלמותה, בקובעו שעדות זאת "כנה רצינית מקצועית ואחראית". בית משפט קמא אף הסתמך על דברי המערער עצמו ודחה טענת התיישנות העבירה, אותה טען, בקובעו שבינואר 2000 עדיין לא הסתיימה הבניה נשוא כתב האישום.

            כן קבע בית משפט קמא, כי המערער ממילא עושה שימוש חורג שלא כדין במבנה שהוקם ללא היתר, ובהיותה עבירה נמשכת לא חלה עליה, על העבירה שבשימוש במבנה בלתי חוקי, התיישנות.

5.         בערעורו טוען המערער, כי שגה בית משפט קמא בכך שקבע שהתביעה הוכיחה מועד ביצוע העבירה - ומשלא הוכיחה זאת, היה על בית המשפט לקבל את טענת ההתישנות לה טען.

            לדברי המערער, אמר מפקח הבניה, כי לא ראה את תחילת הבניה ואינו יודע את מועדה ולכן אין די בכך שהתביעה הוכיחה שבשנת 2000, לא נבנו חלונות ולא היה טיח על הקירות החיצוניים.

            כן טען המערער שטעה בית משפט קמא בקובעו, שהמערער ביצע עבירת שימוש חורג - זאת מבלי שהמערער כלל הואשם בכך.

            כן טען המערער שיש לבטל הוראת בית משפט קמא בגזר הדין באשר להריסה וזאת בשל כך " כי מדובר בבניה פעוטה ובגדר זוטי דברים שאיננה מצדיקה מתן צו הריסה..."

6.         דינו של הערעור הן על הכרעת הדין והן על צו ההריסה - דחיה.

            אקדים אחרון לראשון ואקבע, שטענה לפיה בניה של 37.25 מ"ר היא בניה החוסה בהגנת סעיף 34 . יז. לחוק העונשין תשל"ז - 1977 - זוטי דברים - הינה טענה שראוי לה שלא היתה נטענת. ומשנטענה אומר שאין בה ממש. אין מדובר בבניה "קלת ערך" והאינטרס הציבורי אינו יכול להשלים, עם בניה כזאת ללא היתר או מעבר להיתר כדין. אדחה גם את הטענה באשר לקביעה לענין ההתיישנות.

            בפני בית משפט קמא היו ראיות חד משמעיות, אף מפי המערער עצמו, כפי שציטטתי לעיל מפרוטוקול בית המשפט, שהבניה החלה אמנם בשנת 1994, אבל לא הסתיימה עד שנת 1999 או 2000. טיח חיצוני השלמת חלונות ועוד, הם חלק מהבניה. מבנה איננו רק גג ושלד.

באשר לטענתו של המערער באשר לקביעת בית משפט קמא לעניין השימוש החורג, יש טעם בדבריו, מאחר ובעובדות כתב האישום נטענה כנגד המערער רק עבודת הבניה ולא השימוש שבסעיף 204 לחוק התכנון והבניה ובית המשפט קמא הרשיעו; מבלי ששם לבו לכך, ללא בחינה של סעיף 184 לח.ס.ד.פ. [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 (להלן: " ח.ס.ד.פ"), אך כאמור בסעיף 215 לח.ס.ד.פ, אף קבלת טענתו זאת של המערער, אין בה כדי לקבל הערעור וזאת בשל כך, שבהרשעתו בדין, לא נגרם למערער כל עיוות דין והורשע בצדק.

הערעור איפוא נדחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ