אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 80136/05

פסק-דין בתיק עפא 80136/05

תאריך פרסום : 05/07/2007 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
80136-05
12/09/2006
בפני השופט:
אברהם טל

- נגד -
התובע:
נורית-אסתר כלב
הנתבע:
עיריית הרצליה
פסק-דין

1.         המערערת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה בת.פ. 3069/99 (כב' השופטת ארנה לוי) שהרשיע אותה בביצוע עבודות בניה בסטיה מהיתר, עבירה לפי סעיפים 145 ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק" ו/או "חוק התכנון והבניה"), הטיל עליה לשלם קנס בסכום של 12,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו, וכן הוציא כנגדה צו המורה לה להתאים את הבניה נשוא כתב האישום להיתר הקיים.

הערעור מכוון הן כלפי ההרשעה והן כלפי צו ההתאמה של הבניה להיתר שהוצא כנגדה על ידי בית משפט קמא.

כתב האישום וההליכים בבימ"ש קמא

2.         עפ"י כתב האישום שבו הורשעה המערערת, היא ביצעה, יחד עם שלושה אחרים, עבודות בניה בסטייה מהיתר בניה קיים, בכך שבמפלס אחד של המבנה ברח' המעלה 9 בהרצליה (להלן: "המבנה") הוסיפה חדרים, ובמפלס השני סגרה מרפסות לא מקורות. עפ"י הנטען, הוסיפה המערערת שטח של 162.6 מ"ר למבנה בסטייה מההיתר הקיים.

בהסכמת ב"כ המאשימה בביהמ"ש קמא, נמחקו מכתב האישום אדריכל המבנה ומהנדס המבנה, ואילו הקבלן שבנה את המבנה (להלן: "הקבלן"), הודה והורשע בביצוע אותן העבירות שיוחסו לו, ועניינו הופרד מעניינה של המערערת.

3.         המערערת כפרה בכתב האישום וטענה בבימ"ש קמא כי היא לא ידעה שבמבנה מבוצעות עבודות בניה בסטייה מהיתר הבניה שכן סמכה על הקבלן, ולפיכך היא אינה אחראית לביצוע העבירות. המערערת טענה כי בכל מקרה עומדת לה ההגנה הקבועה בסעיף 208(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") שכן היא לא ידעה על ביצוע העבירה, עשתה את כל שניתן לעשות כדי למנוע את ביצועה, ולפיכך אין להרשיעה בדין.

בימ"ש קמא הרשיע את המערערת בעבירה שיוחסה לה, לאחר שקבע כי היא אחראית לביצועה ולא עומדת לה הגנת סעיף 208(ב) לחוק.

4.         באשר לעונש התחשב בימ"ש קמא בעברה הנקי של המערערת ובעובדה שלא היתה המבצעת העיקרית של העבירה, הטיל עליה לשלם קנס בסכום של 12,000 ש"ח, והוציא כנגדה צו להתאמת המבנה להיתר, תוך שהוא נותן לה ארכה של שנה לביצועו (להלן: "הצו").

בגזר הדין התייחס בימ"ש קמא לטענת המערערת כי הדירות שנבנו בניגוד לחוק מצויות זה מכבר בחזקת צדדים שלישיים (הדיירים), דבר שעלול למנוע ממנה  לקיים את הצו, וקבע כי אכן תיתכנה נסיבות נדירות בהן יוכיח הנשפט אי יכולת מוחלטת לבצע צו התאמה, אולם נסיבות כאלה אינן קיימות במקרה זה.

טיעוני המערערת

5.         המערערת טוענת כי בימ"ש קמא שגה כאשר הרשיע אותה בעבירה שיוחסה לה אך ורק בשל היותה בעלת המבנה בו נעברה העבירה ומבקשת היתר הבניה. המערערת טוענת כי לא היתה לה כל מעורבות בביצוע העבירה וכי האחראית האמיתית לביצוע העבירה נשוא כתב האישום היא החברה הקבלנית, המבצעת בפועל של הבניה.

6.         המערערת מוסיפה וטוענת כי טעה בימ"ש קמא בקבעו כי לא עומדת לה הגנת סעיף 208(ב) לחוק, שכן מפקח הבניה מטעם החברה הקבלנית היה למעשה מפקח על הבניה מטעמה על פי התחייבות החברה הקבלנית כלפיה.

המערערת טוענת כי בהיותה "הדיוטה" בענייני בניה לא היתה מודעת להבדל בין "טופס 4" לתעודת גמר, והתרשמה כי די בטופס 4 שהוצא למבנה בכדי לאשר כי הוא נבנה בהתאם להיתר הבניה. המערערת טוענת כי בכך יש כדי להוכיח כי עשתה כל שניתן למניעת ביצוע העבירה.

7.         המערערת טוענת כי שגה בימ"ש קמא כאשר קבע כי העבירה בוצעה לאחר שכבר ניתן למבנה טופס 4, מבלי שהדבר הוכח. לטענתה, טופס 4 הוצא למבנה לאחר שהעבירה בוצעה. לפיכך התרשלה המשיבה, ובהתרשלותה יש כדי לאיין את העבירה המיוחסת למערערת. לחלופין, טוענת המערערת, כי העבירה בוצעה לאחר שהמבנה כבר אוכלס על ידי צדדים שלישיים, ולפיכך היא לא יכלה למנוע את ביצוע העבירה.

8.         באשר לעונש, טוענת המערערת כי שגה בימ"ש קמא בהטילו עליה צו התאמה להיתר, שכן היא לא היתה מודעת לקיום העבירה ולא הוכח כי היתה לה כוונה לבצעה. עוד טוענת המערערת כי אין טעם להטיל עליה צו ההתאמה להיתר ודי בצו ההתאמה להיתר שהוציא בימ"ש קמא כנגד מנהל החברה הקבלנית, שהוא האשם העיקרי בביצוע העבירה והגורם היחיד המסוגל לבצע צו זה.

9.         ב"כ המשיבה טוען שהמערערת אינה גורם שולי או חיצוני בביצוע העבירה שכן היא בעלת המקרקעין, יוזמת הבניה ומי שהרוויחה ממנה, והיתר הבניה הוצא עפ"י מסמכי בקשה שהיא חתמה עליהם. בימ"ש קמא קבע עובדתית, לאחר ששמע ראיות, שהמערערת לא היתה תמת לב באשר לבניה תוך סטייה מההיתר ולא עומדת לה ההגנה של סעיף 208(ב) לחוק ואין כל נימוק להתערב בקביעה זו.

לטענת ב"כ המשיבה הוצאתו של טופס 4 למבנה לא מעיד שהמבנה נבנה כדין ולא פוטר את המערערת מאחריותה לביצוע העבירה שכן בהיתר הבניה נכתב במפורש שאסור למערערת, כבעלת ההיתר, לאכלס את המבנה לפני הוצאת תעודת הגמר.

באשר לצו ההתאמה טוען ב"כ המשיבה שאין בעובדה שהמערערת העבירה לדיירים את החזקה בדירות, שבהם נבנתה בניה תוך סטייה מההיתר, כדי למנוע ממנה לבצע את הצו שכן העברת זכויות לא מונעת הטלת הצו ולא פוטרת מהחובה לקיים אותו.

דיון

10.       המערערת טענה בבימ"ש קמא כי לא היה לה קשר לביצוע הבניה נשוא כתב האישום, וכי היא שימשה כידה הארוכה של החברה הקבלנית, בהיותה בעלת המקרקעין. מנגד, טענה המשיבה, כי המערערת אחראית לבניה מתוקף היותה בעלת המקרקעין ומבקשת ההיתר.

בית משפט קמא קבע, לאחר ששמע ראיות, לרבות את עדות המערערת, ואת טיעוני הצדדים, כי אחריותה של המערערת לפי סעיף 208(א) לחוק נובעת מהיותה "בעלת המקרקעין, יוזם הבניה, מי שנטל רווחים מהבניה, מבקש ההיתר ומתוקף כך גם מי שחתום על מסמכי הבקשה להיתר ועל התכניות, אשר על בסיסם ניתן ההיתר מהועדה המקומית", ואין כל נימוק להתערב בקביעה עובדתית זו.

11.       סעיף 208(א) לחוק קובע את זהות הגורמים אותם ניתן להאשים בביצוע עבודות בניה ללא היתר ו/או בסטיה מהיתר. לפי סעיף 208(א) לחוק משבוצעה עבירה לפי סעיף 204, ניתן להאשים לא רק את הבונה בפועל, אלא גם את כל אלה המצויים בגדר סעיפי המשנה של סעיף 208(א) לחוק, כאשר מטרת הסעיף היא הגדלת והרחבת מעגל האחראים לעבירות לפי סעיף 204 לחוק באופן בו גם מי שאינו מבצע העבודה בפועל, רואים אותו ככזה לצורך סעיף 204 לחוק. סעיף 208(א) לחוק פורש רשת רחבה מאד שנועדה "לתפוס" מעגל רחב של אנשים, אותם רואה החוק אחראים לעבירות.  לצורך כך אין זה רלוונטי האם המערערת היתה מעורבת בפועל בביצוע העבודות, אם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ