אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 52/06

פסק-דין בתיק עפא 52/06

תאריך פרסום : 09/08/2009 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
52-06
13/05/2007
בפני השופט:
נילי ארד

- נגד -
התובע:
1. מנורה עבודות חשמל בע"מ
2. אמיר יעקובי

עו"ד א. ברק
עו"ד ל. אברבך
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. ניקול הדרי

עו"ד דניאל ויטמן
פסק-דין

השופטת נילי ארד

1.   עניינו של ערעור זה בהחלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; פ' 1042/04) שלא לפסול עצמו מלישב בדין בהליך פלילי המתנהל נגד המערערים, הלא הם: מנורה עבודות חשמל בע"מ (להלן גם: החברה) ומר אמיר יעקובי (להלן: המערערים) והמשיבה הפורמאלית.

בקשת הפסלות והחלטת בית הדין האזורי

2.      נגד המערערים  והמשיבה הפורמאלית הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של העסקת עובדים זרים בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-(2); 4, 5 לחוק העסקת עובדים זרים שלא כדין תשנ"א - 1991. במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה מר יעקובי מנהלה הפעיל של החברה והמשיבה הפורמלית, גב' ניקול הדרי הייתה, באותה עת, פקידה אחראית בחברה. כפי שצוין בעובדות כתב האישום "במועד הרלבנטי לכתב אישום זה היה מוסכם בין החברה לבין חב'  "ידיד כח אדם בע"מ", העוסקת במתן שירותי כח - אדם ובהספקת עובדיה לשם עבודה אצל אחרים, כי האחרונה תספק לחברה עובדים לביצוע עבודות שונות"; וכן צוין בו, כי חברת ידיד כח אדם בע"מ (להלן: חברת ידיד) סיפקה אחד מהעובדים הזרים  לחברת מנורה.

משפטם של המערערים והמשיבה הפורמאלית הופרד, לאחר שכפרו באשמה המיוחסת להם בכתב האישום.

3.   בד בבד,  הוגש לבית הדין האזורי בבאר שבע, כתב אישום נגד חברת ידיד וכנגד מר מישל אזולאי, שהיה באותה עת הבעלים והמנהל הפעיל של חברת ידיד, במסגרתו יוחסו להם עשרה אישומים של העסקת עובדים זרים שלא כדין במסגרת הסכמים לאספקת עובדים זרים בין חברת ידיד לחברות שונות. בשני אישומים מבין עשרה (אישום מס' 6 ואישום מס' 10) צוין כי חברת ידיד סיפקה עובדים זרים גם לחברת מנורה (להלן: כתב האישום).

בהסדר טיעון שנעשו עמם, הודו חברת ידיד ומר אזולאי בכל האישומים שיוחסו להם בכתב האישום. בפסק דין מיום 5.9.06, הרשיע בית הדין האזורי (השופט אילן סופר כדן יחיד; תיק פ'  1039/04) את חברת ידיד ומר אזולאי על פי הודאתם. בגזר הדין הוטלו על חברת ידיד קנסות בסך 1,300,000 ש"ח ועל מר אזולאי הוטל קנס של 60,000 ש"ח.

4.   הדיון בכתב האישום שהוגש נגד המערערים התקיים בבית הדין האזורי בבאר שבע בפני השופט אילן סופר. לאחר שהגיעה לסיומה מסכת ראיות התביעה הגישו המערערים לבית הדין בקשה לפסלות שופט, בטענה לקיומו של  חשש ממשי למשוא פנים בניהול משפטם. זאת מן הטעם שהאישומים המיוחסים להם מתבררים בפני השופט אילן סופר, בפניו התבררו גם האישומים כנגד חברת ידיד שהורשעה בעבירות המיוחסות לה, בעוד אשר עיקר טענתם של המערערים כנגד כתב האישום שהוגש נגדם, בכך ששני העובדים הזרים בהעסקתם הואשמו, כלל לא סופקו להם על ידי חברת ידיד (להלן גם: בקשת הפסלות).

5.      בית הדין האזורי דחה את הבקשה לפסלות שופט, תוך שהטעים כי בטענות שהעלו בבקשה, המערערים "אינם מטילים ספק ולו לרגע ביושרו, הגינותו ומקצועיותו של בית הדין" וכי "בית הדין בתיק של "ידיד" לא קבע כל ממצא עובדתי בהכרעת הדין, מאחר וזו התבססה על הודאתה של "ידיד" בכל האמור בכתב האישום, במסגרת עסקת טיעון אליה הגיעו הצדדים" (להלן: החלטת בית הדין) .

טיעוני הצדדים בערעור הפסלות

6.      על החלטת בית הדין הוגש הערעור שלפני, שההכרעה בו היא על סמך טיעוני הצדדים בכתב.

המערערים חזרו על טיעוניהם בבקשת הפסלות והוסיפו וטענו: שגה בית הדין האזורי "שעה שסבר כי הוא "לא קבע כל ממצא עובדתי" בעניינה של חברת ידיד. הרשעתה של חברת ידיד חייבה קבלת ההודאה מצידה וקביעת ממצאים עובדתיים על פיה - אלמלא קבע בית הדין קמא ממצאים עובדתיים במשפטה    של חברת ידיד, לא יכול היה להרשיעה בדין"; "המחלוקת המרכזית במשפטם של המערערים נוגעת לעצם השאלה העובדתית בנוגע להעסקתם של עובדים זרים אלה - אין כל ספק כי קביעת ממצא עובדתי בעניין ע"י בית הדין קמא, גם אם נערכה במשפט של ה"שותפה" לכאורה לדבר עבירה, מצביעה (או לכל הפחות מעוררת חשש ממשי) כי גובשה כבר עמדתו של השופט בסוגיה זו"; ההליך הנוכחי "הגיע לשלב  פרשת ההגנה, ובמהלכה צפויים המערערים לזמן לעדות מטעמם נציג של חברת ידיד על מנת לתמוך בגרסתם" ו"במצב  הדברים שנוצר, עולה חשש למעלה ממשי, כי עדות מטעם  חברת ידיד - לא תזכה  ליחס ניטראלי ונטול פניות מצד כב' בית הדין"; "נקודת המבט של אמון הציבור במערכת המשפט  תומכת אף היא באופן מפורש במסקנה לפיה ראוי להעביר את הדיון  במשפטם של  המערערים לשופט אחר" מש"לא ניתן להסביר ולתרץ בפני האדם מן הישוב, הכיצד זה מצופה משופט לקבוע ולהסתמך על ממצא  עובדתי מסוים בתיק אחד, ובתיק אחר - לקבל ממצא עובדתי המנוגד לו בתכלית הניגוד". במצב דברים זה טוענת המערערת, קמה עילה לפסלות שופט בית הדין האזורי, השופט אילן סופר, שהכריע בהליך הקודם בעניינה של חברת ידיד.

המדינה מצידה תמכה בהחלטתו של בית הדין האזורי על טעמיה, והוסיפה וטענה: "הרשעת חברת "ידיד" על סמך הודאתה אינה בסיס למסקנה כי בית המשפט גיבש את עמדתו באשר להרשעת המבקשת או בסוגיית העובדים הזרים באותו אירוע"; "בהתאם לפסיקה יש לסמוך על מקצועיותו ויושרו של בית הדין  לדון כל מקרה לגופו על פי הראיות המונחות  בפניו"; מותב בית הדין "לא נחשף למסה קריטית המהווה עילה לפסילה וזאת נוכח העובדה כי חברת "ידיד" הודתה במיוחס לה ולא נתנה כל הכרעה בתיקה".

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

7.      המסגרת הנורמטיבית לבחינת פסילתו של בעל תפקיד שיפוטי מלישב בדין מותווית בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב],  התשמ"ד - 1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ובפרק ג1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. בסעיף 77א לחוק בתי המשפט נקבע  המבחן המרכזי לפסילת שופט והוא בנסיבות בהן קיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בתיקון לחוק בתי המשפט משנת 2004, נוספה לאמת מידה זו, שהיא בעלת נופך כללי, רשימת עילות ספציפיות בהן על שופט לפסול עצמו מלישב בדין, ובהן עילות שעניינן קיומו של עניין אישי במשפט, בבעלי הדין או בבאי כוחם.

הלכה פסוקה היא, כי המבחן לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט הוא אובייקטיבי "א 899/95 שמואל ברזל עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו והוא ובתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), פ"ד מט(1) 854 ]; מבקש הפסילה נדרש להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי על כן השופט לא יוכל לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי וליתן החלטה עניינית; קיומם של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים בכדי להביא לפסילה [עא"ח 1013/02 מזל שדה נ' השופט מיכאל שפיצר ואח', ניתן ביום 31.7.02; דב"ע נה/96-2 אריק בן חורין נ' מדינת ישראל ואח', פד"ע כח 189, 195; דב"ע נד/96-4 שמעון פריזנט נ' קוינאמטיק ישראל ואח', פד"ע כז 227, 230; דב"ע נב/92-26 תופיק גאנם  נ' משרד החינוך, פד"ע כד 166, 167]. 

על רקע זה נפנה להכרעה בעניין שלפנינו.

מן הכלל אל הפרט

8.   עיקר טעמם של המערערים בבקשת הפסלות, בכך שהשופט הדן בכתב האישום שהוגש נגדם, דן והכריע בהליך קודם שהתנהל לפניו, כנגד חברת ידיד בקשר לממצאים עובדתיים, שהם לב המחלוקת בהליך הנוכחי המתנהל בעניינם. לשיטתם, די בכך, כדי להקים עילה לפסילת השופט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ