אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 29/08

פסק-דין בתיק עפא 29/08

תאריך פרסום : 16/06/2009 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי חיפה
29-08,37-08
22/07/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה שפלת הגליל
הנתבע:
נסר מוסא דיאב
פסק-דין

בפני ערעורם של הנאשם (להלן: "המערער") ושל המאשימה על פסק דינו של בימ"ש לעניינים מקומיים בעכו (כב' השופטת ר. בש) שניתן במסגרת תיק עמק 21210/05, לפיו הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר בניגוד לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה" או "החוק") ונגזרו עליו קנסות וכפל שווי בסכום של 450,000 ש"ח או 600 ימי מאסר תמורתם, תשלום כפל אגרה בסך 29,145 ש"ח, הריסת המבנה עד ליום 10.4.09, צו איסור שימוש במבנה שיכנס לתוקף ביום 10.4.09 וחתימה על התחייבות על סך 50,000 ש"ח.

המערער הורשע על פי הודאתו בהקמת בניין בן שתי קומות המורכב מקומת עמודים בשטח של כ- 240 מ"ר ושימוש בקומה זו כחנות לרהיטים ובניית קומה א' מעליה בשטח של כ- 250 מ"ר ושימוש בה למזנון, כל זאת באדמה שיעודה חקלאי ומחוץ לתחום תוכנית המתאר. החלקה נמצאת באדמות טמרה במרחב תכנון מקומי של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שפלת הגליל (להלן: "הוועדה המקומית" או "המאשימה").

המערער טוען כי הודה רק לאחר שהובהר לו על ידי הוועדה המקומית כי אין בכוונתה לעתור לכפל שווי ולראיה נמחק סעיף זה מכתב האישום, לרבות מהוראות החיקוק הרלוונטיות בכתב האישום המתוקן. על כן, טוען המערער כי הודאתו הייתה כפופה למצג זה של התביעה, הן במפורש והן מכללא, לפיו הוא אינו עומד בפני סיכון של דרישת התביעה לכפל שווי.

לטענת המערער, שגה בימ"ש קמא משהטיל עליו קנס כספי בלתי סביר בנסיבות העניין ומשאישר כפל שווי. המערער טוען כי לא יעלה על הדעת לנקוט בסנקציה זו לאחר שהבניה במקום אושרה לפני תחילת הבניה על ידי מהנדס הרשות המקומית ולאחר ששולמו למועצה המקומית אגרות הבניה. המערער טוען כי שגה בימ"ש קמא משקבע כי עסקינן בבניה בשטח חקלאי מחוץ לתוכנית כאשר המערער הסתמך על אישורי המועצה המקומית. לטענת המערער, במתחם המתואר נבנו בתים רבים בהיקפי בניה של אלפי מ"ר וזאת בהסתמך על תוכנית המתאר שהופקדה ואישורי מהנדס המועצה המקומית ולא הוגשו כתבי אישום כנגד הבונים ובמידה והוגשו לא התבקשה הסנקציה של כפל שווי. לטענת המערער, מדובר ברשלנות של הוועדה המקומית המתרשלת בהכנת תוכניות מתאר עדכניות וגורמת לנזקים עצומים לבעלי המקרקעין. המערער טוען כי הדרישה לכפל שווי בנסיבות תיק זה הינה בלתי חוקית ומהווה אפליה ביודעין על רקע אישי.

המערער טוען כי הודה משום שחשב שיתנו לו את הארכה כדי לקבל את ההיתר הסופי לאחר שתאושר החלקה לפי התב"ע החדשה שהופקדה. לטענתו, אם הוועדה המקומית חוזרת בה ממצג עובדתי זה יש לבטל את הכרעת הדין ולהחזיר את התיק לבימ"ש קמא לצורך שמיעת ראיות.

בסיכומו של דבר, המערער מבקש לבטל את הכרעת הדין ואת גזר הדין ולהורות על החזרת התיק לבימ"ש קמא לשמיעת ראיות בפני מותב אחר.

הוועדה המקומית טוענת כי גזר הדין שהוטל על המערער חורג לקולא באופן משמעותי מרמת הענישה המקובלת והנהוגה ומחייב התערבותו של ביהמ"ש שלערעור וביטולו ו/או שינויו של הקנס וכפל השווי באופן מהותי וניכר וכן צמצום התקופה שנקבעה לכניסת צו ההריסה וצו איסור השימוש העסקי לתוקף.

הוועדה המקומית טוענת כי מדובר בבניה רחבת היקף בשטח של כ- 490 מ"ר והשימוש בה לצורך עסקי באדמה שיעודה חקלאי. נטען כי מדובר בעבירה שקיים בצדה פן כלכלי - רווחי. הוועדה המקומית טוענת כי המערער בחר לעשות דין לעצמו עת שהחליט לבנות ללא היתר באדמה חקלאית ויצר עובדות מוגמרות בשטח תוך פגיעה בתכנון. לטענת הוועדה המקומית, בעבירות מסוג זה יש להטיל על הנאשמים עונשים שיהפכו את העבירה לבלתי כדאית מבחינה כלכלית. נטען כי מדובר בעבירה שהפכה למכת מדינה ובשל כך בתי המשפט מצווים להטיל בגין כך עונשים חמורים ומרתיעים שיהפכו את ביצוע העבירות מסוג זה לבלתי כדאי מבחינה כלכלית.  

לטענת הוועדה המקומית, הקנס שהוטל על המערער אינו משקף את רמת הענישה הנהוגה ו/או המקובלת בעבירות מסוג זה והוא חורג לקולא מרמת הענישה המקובלת. הוועדה המקומית טוענת כי הקנס שהוטל לא לקח בחשבון את תקופת השימוש לפחות מאז 6.12.06 ועד היום ועד בכלל ומהות השימוש שהוא שימוש עסקי.

לגבי כפל השווי שהוטל טוענת הוועדה המקומית כי הואיל וב"כ המערער בחר שלא להגיש חוו"ד נגדית ובפני בימ"ש קמא עמדה רק חווה"ד מטעם הוועדה שעמדה על סך 1,960,000 ש"ח, חיוב המערער בכפל שווי על סך 400,000 ש"ח הינו נמוך ומחטיא את המטרה בשים לב לבניה הנרחבת שעושים בה שימוש עסקי. הוועדה המקומית טוענת כי המערער לא העלה כל טענה בפני בימ"ש קמא כנגד האמור בחוו"ד השמאי מטעם הוועדה ולכן לא ניתן לטעון כעת בדבר מצג שווא או כי ההודאה ניתנה בטעות על סמך ההנחה שהוועדה אינה מתכוונת לעתור לכפל שווי. הוועדה מציינת כי הודאת המערער הייתה עוד ביום 3.5.07 עוד בטרם נמחק מכתב האישום עניין כפל השווי והסעיף הרלוונטי לעניין זה בהוראות החיקוק, שנמחק רק ביום 28.2.08. הוועדה המקומית טוענת כי מעולם לא הוצג בפני המערער מצג לפיו הוועדה לא תעתור לכפל שווי.

לטענת הוועדה המקומית אין משמעות לכך שכפל השווי נמחק מכתב האישום מכיוון שאין חובה לכלול את ההוראות העונשיות בכתב האישום וגיבוש העמדה הסופית של התביעה יכול להיעשות לאחר ההרשעה בהתאם לממצאי ביהמ"ש. לכן לא הייתה כל חובה לציין את הוראת סעיף 219 לחוק בגוף כתב האישום והיה מקום להגיש חוו"ד בשלב הטיעונים לעונש כפי שנעשה על ידי הוועדה.

הוועדה המקומית טוענת כי מדובר בבניה ושימוש ללא היתר באדמה חקלאית ולכן המדובר ברמיסה גסה בפומבי ובמודע של חוקי הבניה ושלטון החוק וההשלכה למדינה היא קשה. מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי מובהק ולצרכים מסחריים ויש להטיל ענישה מרתיעה והולמת.

כן טוענת הוועדה המקומית כי דחיית צו איסור השימוש וצו ההריסה עד ליום 10.4.09 אינה עולה בקנה אחד עם הצורך בהרתעה אישית וציבורית ויש בה כדי ליצור תחושה של מתן לגיטימציה לעבירה ו/או לקביעת עובדות מוגמרות בשטח והנצחת דבר העבירה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעורים של שני הצדדים להדחות. אינני סבור כי בימ"ש קמא הקל עם המערער בצורה שאינה מתיישבת עם מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה והמצדיקה התערבות בית המשפט שלערעור. כן אינני סבור כי יש להקל עם המערער מעבר להקלות בהן נקט בימ"ש קמא ולהפחית את הקנסות שהוטל עליו. בנוסף, אינני סבור כי יש מקום להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא מאחר שסבורני כי המערער וב"כ ידעו במועד הטיעונים לעונש שהוועדה עותרת להטלת קנס של כפל שווי על המערער בהתאם לחוו"ד שמאי שהוגשה מטעמה ובכל זאת לא ביקשו לחזור מההודאה ולא טענו כי מדובר בטיעון בניגוד להסדר מוסכם או הבנה בלתי פורמאלית. לכן אין המערער יכול לטעון כעת כי סבר שההסדר עם הוועדה מחייב את הוועדה שלא לטעון לעניין הטלת קנס של כפל שווי.

מעיון בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני בימ"ש קמא עולה כי כתב האישום תוקן בדיון שהתקיים ביום 3.5.07 בפני בימ"ש קמא והמערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו. בדיון זה לא היה המערער מיוצג וביקש דחייה על מנת לשכור שירותיו של עו"ד.

בהמשך, במהלך הדיון מיום 28.2.08 בפני בימ"ש קמא הסכימו ב"כ הצדדים על מחיקת סכום כפל השווי הקיים בכתב האישום המתוקן וסעיף העונשין המתייחס אליו והתיקון בוצע בגוף כתב האישום על ידי ב"כ המאשימה. במהלך אותו דיון הגישה ב"כ המאשימה חוו"ד שמאית לעניין כפל השווי, לפיה כפל השווי עומד על סכום של 1,960,000 ש"ח (סכום גדול יותר מסכום כפל השווי שצוין בכתב האישום ונמחק ממנו במסגרת התיקון לכתב האישום). ב"כ המערער לא טען במועד זה כי דרישת הוועדה לפסיקת קנס לפי כפל שווי מנוגדת להסדר שבין הצדדים, אלא ביקש דחייה כדי להגיש חוו"ד נגדית מטעמו. מכאן ניתן להסיק כי המערער וב"כ המערער ידעו במועד תיקון זה לכתב האישום כי הוועדה איננה מוותרת על טענתה לעניין קנס של כפל שווי. המחלוקת הייתה בכל הנוגע לשומת השווי של הנכס, וכפועל יוצא מכך סכום כפל השווי.

בהמשך הדיון נדחה ליום 10.4.08. ביום 10.4.08 טען ב"כ המערער כי כתב האישום המתוקן לפיו הודה המערער תוקן ובכלל התיקונים קיים תיקון לעניין דרישת המאשימה לקבלת כפל שווי והמאשימה חזרה בה מהדרישה לקבלת כפל שווי. כן טען ב"כ המערער לעניין פגמים בחוו"ד השמאי וביקש לפסול אותה.

בימ"ש קמא קבע כי סעיף 219(א) לחוק המתייחס לכפל שווי הינו בעל אופי עונשי ולא חלה על המאשימה חובה לציין בתוכנו של כתב האישום את דרישתה לתשלום כפל שווי. הוחלט לא לפסול את חוות דעת המומחה. בימ"ש קמא לא קיבל את טענת ב"כ המערער לפיה הוסכם בין הצדדים שלא לטעון לעניין כפל שווי רק משום שהעניין נמחק מכתב האישום ונקבע כי המדובר בסעיף עונשי שניתן לטעון בעניינו בשלב הטיעון לעונש. טענתו של המערער לעניין הסדר בדבר כפל השווי נדחתה כבר על ידי בימ"ש קמא.  גם בשלב זה יכל היה ב"כ המערער לבקש לחזור בו מההודיה, לפני הטיעון לעונש וגזירת הדין, מאחר ולטענתו סבר כי מדובר בהסדר טיעון שונה. דבר זה לא נעשה.

סבורני כי אין להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא וכי השלב הנכון להעלות טענה המתבססת על סעיף 219(א) לחוק הינו שלב הטיעונים לעונש ולא בשלב הגשת כתב האישום ואף לא בשלב תיקון כתב האישום. המדובר בהוראה עונשית ואין לראות בהעלאת טענה זו בשלב הטיעונים לעונש כל דופי. ראה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ