אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 119/08

פסק-דין בתיק עפא 119/08

תאריך פרסום : 25/08/2009 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי נצרת
119-08
20/05/2008
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. הלמן אסתר
3. שאהר אטרש


- נגד -
התובע:
ווקנין אושרי
עו"ד אלבחר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד איריס שירן
פסק-דין

1.         בפנינו ערעור על פסק הדין בת.פ. 1993/08/07 של ביהמ"ש השלום בצפת (כב' השופט בן פיילס), לפיו הרשיע את המערער בעבירה של פציעה - עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), והטיל עליו עונש של מאסר על תנאי של ששה חודשים למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור על כל עבירה מסוג תקיפה או פציעה ויורשע בה תוך תקופת התנאי או אחריה. כמו כן הועמד המערער בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים והוטל עליו פיצוי למתלונן בסך - 2,000 ש"ח.

2.         בכתב האישום בו הורשע המערער נטען, כי בתאריך 30/05/07 בשעה 05:00 או בסמוך לכך, פצע המערער שלא כדין את המתלונן, בכך שהלם באמצעות בקבוק זכוכית בראשו, וכתוצאה מכך נגרם למתלונן חתך בקרקפת באורך 4 ס"מ באיזור הקודקוד.

3.         הן בהודעת הערעור הכתובה והן בטיעוניה בפנינו בעל פה, מלינה ב"כ המערער בעיקר על עצם הרשעתו של המערער ולחלופין על חומרת העונש. לדידה, בית משפט קמא שגה כאשר לא התחשב בחלקו של המערער מול חלקו של המתלונן באירוע. כמו כן לא נתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן אשר המליץ שלא להרשיע את המערער בשל גילו הצעיר, החשש שההרשעה תחבל בסיכויי המערער להתגייס לצה"ל ובהמשך דרכו בכלל.

            ב"כ המערער הפנתה לאסופה של פסקי דין ובמיוחד לפסק הדין שניתן בת.פ. 2086/06 של ביהמ"ש המחוזי בירושלים. לטענתה, שם נוהל התיק עד תומו ולא הייתה שום התגרות מצד המתלונן להבדיל מהמקרה שבפנינו בו הייתה התגרות מצד המתלונן, ואף יותר מזאת למתלונן שם נגרמה דקירה חודרנית וחייבה אשפוז של 18 יום, חרף כל זאת בית המשפט מצא לנכון שלא להרשיע את הנאשם. לשיטתה, המקרה שלפנינו פחות חמור מהמקרה נשוא התיק הפלילי הנ"ל, ויש להימנע מלהרשיע את המערער.

            מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש. הפנתה לחומרת העבירה בה הורשע המערער, ואף הדגישה את הרישום הפלילי של המערער, כאשר המערער ביצע את העבירה נשוא הערעור במהלך תקופת המבחן שהוטלה עליו בתיק קודם. היא הפנתה גם לתסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של המערער, ובו נאמר כי קיים סיכון גבוה להישנות המעשים. הוסיפה, כי הסיכוי להתקבל לצה"ל זה לא שיקול שצריך בית משפט זה לקחת בחשבון, ומי שיחליט על גיוס המערער לצה"ל אם לאו זה אכ"א.

4.         מעיון בתסקיר של שירות המבחן עולה, כי המערער השתתף בעבר בקבוצת אבחון שנערכה בשירות המבחן, ומסיכום האבחון עולה כי למערער סיכון גבוה להישנות מקרה אלימות בעתיד. התרשמות שירות המבחן כי גילו הצעיר, עברו הפלילי בתחום עבירות אלימות, חוסר התובנה שלו להיות כועס ללא שליטה, ראיית עצמו באור מתפקד ונורמטיבי, יש בהן כדי ללמד על רמת סיכון גבוהה. למערער קווים ילדותיים ואימפולסיביים, הוא מתקשה בחשיבה לעומק לפני מעשה ואינו רואה את הפסול במעשיו. בנוסף עולה מתסקיר שירות המבחן, כי המערער היה בעבר בטיפול שירות המבחן לנוער, בתקופת הקשר הצליח המערער לשמור על עצמו מהסתבכות פלילית למעט המקרה הנדון, ולא נפתחו נגדו תיקים פליליים נוספים, להערכת שירות המבחן הדבר מצביע במידה רבה על הפחתת סיכון. שירות המבחן המליץ בסיפא של התסקיר להטיל על המערער צו מבחן ללא הרשעה לתקופה של 12 חודשים, כאשר במהלך תקופה זו המערער ישתתף בטיפול פרטני בשירות המבחן. לעניין ההרשעה, הדגיש שירות המבחן, כי מאחר והמערער הינו צעיר והרשעה עשויה לפגוע בהמשך דרכו, במיוחד עשויה לחבל בסיכויי להתגייס לצבא, המליץ להימנע מהרשעתו.

5.         מעיון ברישומיו הפליליים של המערער עולה, כי בתאריך 05/12/02 עבר המערער עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובתאריך 03/02/04 גזר עליו בית משפט השלום לנוער בקרית שמונה עונש של התחייבות להימנע מעבירה ללא הרשעה, וכן פיקוח של שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים. בתאריך 03/11/04, ובמהלך תקופת המבחן שהוטלה עליו בתיק הקודם, ביצע המערער עבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, גם הפעם בית משפט השלום לנוער בקרית שמונה הטיל עליו בתאריך 04/07/06 התחייבות ללא הרשעה ופיקוח של שירות המבחן ל- 12 חודשים, והנה גם הפעם ב- 30/05/07 ובמהלך תקופת המבחן השניה שהוטלה עליו כאמור לעיל, הלך המערער וביצע את העבירה נשוא הערעור.

6.         השאלה האחת והיחידה לה אנו נדרשים להכריע במסגרת הערעור הינה, אם צדק ביהמ"ש קמא בהחליטו להרשיע את המערער בעבירה בה הודה, או שמא היה על ביהמ"ש קמא להימנע מהרשעה בדין?

הלכה היא שהאינטרס הציבורי מחייב, כי מי שנמצא אשם בדין, יורשע בעבירות שיוחסו לו, זה הוא הכלל, והסמכות הנתונה לבית המשפט להימנע מהרשעה היא במקרים מיוחדים ויוצאי דופן.

כפי שנקבע בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, בעמ' 344, (להלן - הלכת כתב):

"הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידאלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי".

בהלכת כתב נקבעו שני תנאים מצטברים שבהתקיימותם ניתן להימנע מהרשעת הנאשם:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל"(ראו הלכת כתב, בעמ' 342).

עוד נפסק בעניין זה :

"מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה. לצורך כך, יש להתחשב, מן הצד האחד, במשמעותה של העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמות החברתיות, והמסר הציבורי המתחייב מהן; יש להתחשב בזהותו של עובר העבירה ובמעמדו בציבור, ולבחון באיזו מידה זהותו משפיעה על עוצמת הפגיעה שנגרמה מהעבירה על המערכת הציבורית; יש לשקול במבט רחב גם את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללותו, ואת המסר החברתי שאי הרשעה עלול לאצור בחובו בנסיבות הענין הספציפי. 

מנגד, יש לתת את הדעת לנאשם האינדיבידואלי, לנסיבותיו האישיות המיוחדות, ולהשפעת ההרשעה על חייו, ועל סיכויי שיקומו; יש לקחת בחשבון נסיבות אישיות שונות - גיל, עבר פלילי קודם, ונתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי. יש לבחון את השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי של הנאשם, ועל מצבו הכלכלי והמשפחתי. בסופו של יום, ניצבת השאלה בכל עוצמתה - האם, בנסיבות המיוחדות של הענין, השיקול האינדיבידואלי, על היבטיו השונים, גובר על השיקול הציבורי-מערכתי הכללי, באופן שהגם שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, סובלת הנורמה החברתית הכללית את אי הרשעתו בדין"(ראו ע"פ 9893/06 אסנת לאופר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 ו-11, ניתן ביום 31/12/2007).

מן המקובץ עולה, כי בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הכרוכים בשמירה על האינטרס הציבורי, משמע, מיצוי ההליך הפלילי בכדי להשיג הרתעה, מניעה, ואכיפה שוויונית, אל מול נסיבותיו האינדיבידואליות של המקרה, כגון טיב העבירה, חומרתה, עברו הפלילי של המערער, גילו, מצב בריאותו, והנזק הצפוי לו מהרשעה.

בנוגע לנאשמים בגירים, על-פי רוב, גובר השיקול הציבורי. סטייה ממנו תעשה רק בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מהרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה.

7.         בענייננו, בית משפט קמא בחן את נסיבותיו האישיות של המערער, נסיבות ביצוע העבירה, תוך קביעה כי המדובר בעבירות אלימות, ולא מן הקלות במהותן, ואף כתוצאה מכך נזקק הקורבן לטיפול בחתך שנגרם בתפרים, וחובת בית המשפט להגן על מי שעלול להיפגע מהתנהגות אלימה של המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ