אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 112/08

פסק-דין בתיק עפא 112/08

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
פ, עפ"א
בית המשפט המחוזי נצרת
112-08,1253-07
10/06/2008
בפני השופט:
1. זיאד הווארי אב"ד
2. אסתר הלמן
3. שאהר אטרש


- נגד -
התובע:
פרח בן פאיז סאלם
עו"ד אלביר מני
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ארליך
פסק-דין

1.         נגד המערער הוגש ביום 22.1.07 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושבועת שקר.

            ביום 12.7.07 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בגדרו נמחקה הוראת החיקוק הראשונה והמערער הודה בכתב אישום מתוקן והופנה לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר בעניינו בטרם הרשעתו, כאשר המשיבה הודיעה כי תעמוד על הרשעתו של המערער ללא קשר להמלצת התסקיר ותבקש להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס, בעוד שהמערער יטען באופן חופשי הן באשר להמנעות מהרשעה והן באשר לענישה הראויה.

2.         בתסקירו מיום 21.1.08 המליץ שירות המבחן להטיל על המערער ענישה חינוכית מציבת גבולות בדמות של"צ בהיקף של 220 שעות ובנוסף להעמידו במבחן למשך שנה, במהלכה ישולב המערער בתהליך טיפולי אשר יסייע בידו להסיר את המסכות אותן הוא עוטה על פניו, כדוגמת מעשיו לצורך הגשת תעודות שאינן מגיעות לו. שירות המבחן הוסיף וציין, כי היות והמערער עובד כמורה במשרד החינוך והרשעתו בדין עלולה להביא לפיטוריו ואובדן פרנסת משפחתו, ממליצים הם שלא להרשיעו בדין.

3.         בית משפט קמא הנכבד בפסק דינו מיום 28.2.08 הגיע לכלל מסקנה, כי יש להרשיע את המערער בדין וכך עשה; בעקבות הרשעתו, נדון המערער ל- 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ולקנס בסך 8,000 ש"ח.

4.         ערעור המערער מופנה הן נגד עצם ההרשעה והן נגד חומרת העונש. המערער סבור, כי טעה בית משפט קמא הן כשהרשיע אותו והן כשהטיל עליו את העונשים הנ"ל; עוד סבור המערער, כי בית משפט קמא היה אמור להימנע מהרשעתו והיה אמור לקבל את טיעוניו ואת המלצת שירות המבחן בעניינו.

            בהודעת הערעור עמד ב"כ המערער הן על ההלכה הפסוקה בסוגית ההמנעות מהרשעה כפי שנקבעה בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, הן על נסיבותיו של המערער/ העושה והן על האישום, קרי המעשים נשוא כתב האישום המתוקן.

            באשר לנסיבותיו האישיות, הפנה ב"כ המערער לתסקיר בהדגישו, כי התמונה העולה ממנו הינה חיובית ביותר, גם מבחינת נסיבותיו האישיות של המערער, תפקודו, נטילת האחריות על ידו, עברו והשלכות ההרשעה עליו. בהודעת הערעור פורטו בהרחבה נסיבותיו האישיות של המערער. עסקינן במערער יליד 1964 (בן כ- 44), נשוי ואב לשניים, בעל עבר נקי, העובד כמורה לחינוך וספורט מאז 1.9.1987. בשנת 1994 קיבל המערער תעודת מורה לבית ספר יסודי ובאותה שנה קיבל תעודת מורה מוסמך בכיר והוא ממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונם של הממונים עליו. להודעת הערעור צורפו תעודות, המלצות, מכתבי הערכה ואישורים רלוונטיים.

            באשר למעשים נשוא כתב האישום המתוקן, נטען, כי הם התרחשו בשנים 2000-2001 ולמרות שהמערער נחקר אודותיהם במהלך התקופה הסמוכה להתרחשותם, האישום בגינם הוגש אך ורק בשנת 2007; עוד נטען, כי המערער נפל קורבן, יחד עם אחרים, למזימה שנרקמה על-ידי "מוחמד ג'ית", שטרם הועמד לדין, בגין פרשה זו, כמו יתר המעורבים האחרים, שאף הם טרם הועמדו לדין. המערער הוסיף וטען, כי הודה כבר בחקירתו במשטרה וכי לא צמחה לו שום טובת הנאה, כך, שמעידתו הינה באופן יחסי ארעית, מוגבלת ומוגדרת.

            בהודעת הערעור הודגש, כי השארת הרשעת המערער על כנה אין משמעותה אלא הבאת חורבן על ביתו ובני ביתו של המערער, שכן מאז הגשת כתב האישום בתיק זה, נמצא המערער בהשעיה, והשארת ההרשעה על כנה תגרום לפיטוריו ותסב לו הפסדים אדירים.

ב"כ המערער הגיש ביום 29.5.08 "הודעה", אליה צירף העתק של הזמנה לדין ותובענה שהוגשה נגד המערער בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הרשעתו בבית משפט קמא.

            המערער סבור, כי נוכח תקופת עבודתו רבת השנים, הישגיו, נסיבותיו האישיות, עברו הנקי, חלוף תקופה ארוכה ממועד האירועים נשוא כתב האישום, יש להימנע מהרשעתו.

5.         בטיעוניו בפנינו חזר ב"כ המערער על עיקרי הטענות שנטענו בהודעת הערעור והוסיף והגיש לעיוננו אסופה של פסקי - דין לתמיכה בעמדתו.

            מאידך, עמדה ב"כ המשיבה בטיעוניה על דחיית הערעור תוך איבחונו של מקרה דנן ממקרה אחר שנדון בפנינו [ע"פ (נצרת) 1282/07 מדינת ישראל נ' אחמד בן עבד חילו], בגדרו נדחה ערעור המדינה ואושרה אי הרשעתו של נאשם בעבירה של שוחד תחרויות. ב"כ המשיבה הוסיפה והגישה לעיוננו אסופה של פסקי - דין, לרבות ע"פ (חיפה) 2266/07 מדינת ישראל נ' חדאד זיאד (פסק דין מיום 21.6.07), הדומה לעניינו של המערער כאן.

6.         השאלה העומדת לפתחנו הינה, האם נפלה טעות משפטית בהחלטתו של בית משפט קמא להרשיע את המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

            לפי עובדות כתב האישום המתוקן (מיום 22.1.07), בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש המערער כמורה בכיר בבי"ס "המשפחה הקדושה" בנצרת ובבי"ס "פרייר" בנצרת, ובתפקידו זה היה עובד ציבור. בתחילת שנת 2000, פנה המערער למוחמד ג'ית (להלן: " ג'ית") וסיכם עמו, כי בתמורה לסך של כ- 13,000 ש"ח שישלם המערער לג'ית, הוא יספק לו תוך זמן קצר, תעודה מזויפת מהאוניברסיטה הפדגוגית ע"ש "יאן קריאנגה" בעיר קישינב שבמולדובה, לפיה, המערער סיים לימוד תואר שני וזאת מבלי שהמערער יידרש למלא חובות אקדמיות כלשהן (להלן: " התעודה המזוייפת"). עובר לתאריך 6.8.01, מסר ג'ית לידי המערער את התעודה המזוייפת באופן הנחזה להיות מיום 25.5.01 ולהראות כאילו למד המערער באוניברסיטה הנ"ל במהלך השנים 1999-2001 והינו בוגר תואר שני עם התמחות בפדגוגיה וחינוך גופני.

            כמו כן, מסר ג'ית למערער מסמכים מזוייפים נוספים לרבות מסמך הנחזה להיות גיליון ציונים המראה כאילו למד המערער את הקורסים המפורטים בו, מסמכים הנחזים להיות אישורים כאילו למד המערער באוניברסיטה הנ"ל ומסמך הנחזה להיות עבודת תיזה, אותה כביכול כתב המערער (להלן כולם יחדיו: " המסמכים הכוזבים"). המערער שילם לג'ית סך 8,000 ש"ח בתמורה למסמכים הכוזבים והעביר לו המחאה נוספת בסך 5,000 ש"ח, אותה ביטל לאחר מסירתה והתנה את העברת סכום ההמחאה לג'ית, רק לאחר שיקבל אישור ממשרד החינוך, כי התואר שקיבל שקול לתואר אקדמי ישראלי לצורך דירוג שכר. בתאריך 6.8.01 הגיש המערער למשרד החינוך, במטרה לרמות, בקשה להערכת תואר בה הצהיר בכתב, כי למד באוניברסיטה הנ"ל במהלך השנים 1999-2001 (להלן: " הבקשה הכוזבת") וזאת למרות שמעולם לא למד באוניברסיטה זו. המערער צירף לבקשה הכוזבת את המסמכים הכוזבים וכן תצהיר כוזב החתום על ידי עורך דין מיום 6.8.01 המפרט את מהלך ואופן ביצוע לימודיו של המערער באוניברסיטה הנ"ל.

            בעת ביצוע מעשיו המתוארים לעיל, ידע המערער כי אין הוא זכאי לתואר שני מאוניברסיטת "יאן קריאנגה", כי המסמכים הכוזבים הינם מסמכים מזויפים וכי תוכנו של התצהיר שקרי. על אף האמור, המערער ניסה לקבל במרמה ממשרד החינוך הכרה בתואר השני לצורכי שכר.

7.         כאמור, המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וכן הודה בעבירות שיוחסו לו על-פיו: ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אימונים, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושבועת שקר.

8.         כידוע, משנקבעה אחריותו של אדם בפלילים, יש להרשיעו. חריג שבחריגים לכלל מותיר בידי בית המשפט סמכות להימנע מהרשעה במקרים יוצאי דופן, כך נפסק בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב' (3) 337, 341 (להלן: " הלכת כתב"):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ