אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפא 105/08

פסק-דין בתיק עפא 105/08

תאריך פרסום : 27/05/2009 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי חיפה
105-08
05/10/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
פרנקו נסאר
עו"ד ניצה כהן ואח'
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
פסק-דין

לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (להלן: " בימ"ש קמא"). פסק הדין ניתן ביום 12.05.08 ע"י כב' השופט ש. יציב בתיק ת' 4524/07.

מעיון בתיק בימ"ש קמא עולה כי המערער הודה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה"). בכתב האישום צויין כי ביום 01.01.07 בשעה 05:05 נהג המערער ברכבו בשער פלמר. המערער עוכב ונבדק ע"י השוטרים ובדיקת הינשוף הראתה כי נמצאו בגופו 300 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בימ"ש קמא הטיל על הנאשם עונש פסילה בפועל של שנתיים בניכוי חודש פסילה מינהלית, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים וכן חייבו בתשלום קנס בסך של 1,000 ש"ח ב- 4 תשלומים, כאשר התשלום הראשון היה אמור להתבצע ביום 12.06.08.

המערער סבור כי בימ"ש קמא החמיר איתו יתר על המידה והיה ראוי בנסיבות העניין להטיל עליו עונש פסילה פחות מהעונש המינימאלי בשל נסיבותיו המיוחדות.

ב"כ המערער  טען כי המערער לא היה מיוצג בבימ"ש קמא והודה מבלי לבדוק את חומר הראיות המצוי בתיק.

עוד נטען ע"י המערער כי בית משפט קמא שגה משלא נתן משקל ראוי לנסיבות שהיו בפניו, לרבות הכמות הגבולית של האלכוהול שנמצאה בגופו, עברו התעבורתי הלא מכביד, הודאתו בהזדמנות הראשונה ונסיבותיו האישיות.

לדעת ב"כ המערער, מכלול הנתונים והנסיבות לא מעידים על כך שבפנינו נהג מסוכן למשתמשים בדרך. המדובר בנהג שנוהג מאז 1999 ובמשך כל שנות נהיגתו לא היה מעורב בתאונות דרכים, זאת מבלי להתעלם מהרשעות קודמות בניגוד לדיני התעבורה, אם כי מדובר בעבירות שאינן מהותיות ומסוג ברירת משפט.

המערער הוא הבכור מבין חמשת אחיו, אביו לא עובד, חי מקצבת הבטחת הכנסה ולכן, הוא המפרנס העיקרי של משפחתו. רישיון הנהיגה דרוש לו לצורך עבודתו.

עוד טען המערער כי המדובר באירוע חריג וכשלון ראשון וחד פעמי, לטעמו. הוא הפנים את חומרת המעשה ולמד את הלקח.

בנסיבות אלה סבור המערער כי יש לקבל את הערעור ולהתערב בעונש הפסילה שהושת עליו, כך שיוטל עליו עונש פסילה נמוך מהעונש שהוטל עליו ע"י בימ"ש קמא, תוך שהוא מפנה לפסיקה התומכת בטענותיו אלו.

ב"כ המשיבה סבורה כי דין הערעור להדחות. העונש שהוטל על המערער אינו חמור. המדובר בעונש מינימום הקבוע בחוק וכי סטייה מעונש זה מחייבת הנמקה ונסיבות מיוחדות, שאינן קיימות במקרה דנן.

עוד טענה ב"כ המשיבה, כי אין לתת כל משקל לעובדה שהמערער לא היה מיוצג ולא הבין את משמעות העבירה והעונש הקבוע בצידה. למערער 18 הרשעות תעבורה. עוד הדגישה ב"כ המשיבה כי המדובר בעבירה של נהיגה בשכרות וכי הנסיבות שפורטו על ידו, הינן נסיבות שגרתיות הנטענות ע"י כל נאשם, כך שאין בהן כדי להוות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מעונש המינימום.

אמנם נטען ע"י ב"כ המערער כי היה מקום לשלוח את המערער לקצין מבחן לשם הגשת תסקיר, טענה שלדעת המשיבה אין לה כל מקום.

עמדת המשיבה מקובלת עלי ואינני סבור כי היה על בימ"ש קמא לבחון הפניית המערער לשירות המבחן. הן הדין והן הנסיבות לא הצדיקו זאת.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק דינו של בימ"ש קמא, הרשעותיו הקודמות של המערער ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין הערעור להדחות.

בעפ"א (מחוזי חי') 115/08  כהן אורון נ' מדינת ישראל, (2008) סקרתי את הפסיקה שהתייחסה לכמות הגבולית של האלכוהול שנמצא בגופו של הנהג כשיקול לסטייה מעונש המינימום והבאתי את הגישות השונות. גם במקרה זה אינני סבור כי יש להכריע בשאלה באם כמות האלכוהול יכולה להוות נסיבה מיוחדת. יודגש, כי המחוקק קבע את רמת האלכוהול שממנה והלאה יכנס הנהג לדלת אמות ההגדרה של נהיגה בשכרות וגם אם לא ניתן להתעלם מכך שהכמות היא קרובה לקביעת המחוקק, הרי אין בכך כדי להוציא את הנהג מאותה הגדרה. המדובר בנהיגה בשכרות, כאשר רמת האלכוהול שתמצא בגופו של הנהג היא מעל לרמה שנקבעה בדין.

לאחר שנתתי את דעתי לנסיבות העניין ולטענות המערער, לא מצאתי כל מקום להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא. ככלל, בית משפט שלערעור לא ישים את עצמו כערכאה דיונית ויבחן את העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, בהתאם לשיקולים המנחים ובמידה ואותו עונש נמצא במתחם הסבירות של הדין ושל הפסיקה, לא יתערב בקביעתה. ראו, ע"פ 7150/06 פלוני נ' מדינת ישראל,  (2008).

אעיר כי, אינני סבור שיש לתת כל משקל לעובדה כי המערער לא היה מיוצג בפני בימ"ש קמא, הוא בחר ללכת בדרך זו, כאשר היתה לו האפשרות וההזדמנות לייצוג, משלא עשה כן ולא ביקש זאת מבימ"ש קמא, הרי שלא יהיה זה ראוי לתת לכך כל משקל בשלב זה של הדיון. סוף דבר, אני מחליט לדחות את הערעור.

היה והמערער לא שילם את הקנס יהיה עליו לשלמו בהתאם לקביעת בימ"ש קמא, כאשר התשלום הראשון יהיה ביום 01.11.08 וכלה בכל 01 חודש שלאחר מכן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ