אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמה 1061/01

פסק-דין בתיק עמה 1061/01

תאריך פרסום : 17/07/2007 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1061-01
12/09/2006
בפני השופט:
מגן אלטוביה

- נגד -
התובע:
מגיד רפאל
הנתבע:
פקיד שומה פתח-תקוה
עו"ד דה- שליט מפרקליטות מחוז תל-אביב
פסק-דין

בפניי ערעור על שומה אשר הוציא המשיב למערער לשנת המס 1993, לתשלום מס בגין הכנסות אשר הפיק המערער כתוצאה מפעילותו בניירות ערך בשנה זו. המערער טוען, כי הכנסותיו אילו לא היו חייבות במס בשנת 1993 ולמצער היו לו הוצאות הקשורות לפעילות בניירות ערך ועל כן הכנסתו החייבת הינה אפס.

העובדות

המערער עבד כמנהל מחלקת השקעות באררט חברה לביטוח בשנים 1992-1994.

בשנת 1997, הועמד המערער לדין פלילי ( ת.פ. (ת"א)  2592/97  והורשע ב- 58 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות, ב- 10 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ( הכרעת הדין וגזר הדין- מש/1). בית המשפט שם קבע, כי המערער הפיק מפעילותו בניירות ערך הכנסה בגובה של 1.8 מיליון ש"ח. בעקבות כך הוציא המשיב למערער שומה המגדירה את הכנסתו מהפעילות בניירות ערך כהכנסה מעסק או משלח יד כהגדרתם בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה"). לחילופין סווגה ההכנסה כהכנסה מהשתכרות או רווח כהגדרתם בסעיף 2(2) לפקודה ולחילופי חילופין כהשתכרות או רווח מכל מקור אחר כהגדרתם בסעיף 2(10) לפקודה ( כמפורט בהודעה המפרטת את נימוקי השומה).

מאוחר להוצאת השומה וקודם למועד ההוכחות, לאחר שהציג המערער מסמכים בפני פקיד השומה, הסכים המשיב לקבוע את הכנסת המערער לשנת המס 1993 על סך של 1,442,000 ש"ח ( סעיף 4 לסיכומי המשיב ועמ' 1 סיפא לסיכומי המערער).

טענות הצדדים

  1. המערער טוען, כי יש לבטל את הערעור לחלוטין, שכן נכחו אנשים זרים באולם בניגוד לקבוע בסעיף 154(ג) לפקודה.
  2. המערער טוען כי פעילותו אינה מגעת כדי "עסק". הוא היה שכיר של חברת אררט ולא סוחר בניירות ערך.  כן טען המערער כי זכאי היה לפטור ממס על רווחיו שצמחו מפעילות בניירות ערך בבורסה בישראל. הגם שהמערער לא הפנה ל'צו הפטור' שהיה בתוקף בשנת 1993, הרי שכוונתו ודאי ל צו מס הכנסה (פטור ממס על ריווח הון ממכירת מניות), התשמ"ב - 1981, צו אשר בוטל ביום 1.1.2003. טענות אילו הועלו בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור אולם לא הוזכרו בסיכומי המערער.
  3. המערער טוען, כי המשיב קיבל את טענתו בדבר דירה שרכש בשנת המס ואשר הוערכה בסכום של 1,000,000 ש"ח כאשר העוברה מידיו ונרשמה על שם אררט במסגרת הסדר פשרה בין המערער לאררט. לטענת המערער יש לנכות סכום זה מהכנסותיו כתוצאה מפעילותו בניירות ערך, ככל שיקבע כי חב הוא במס בשלה. המערער סבור כי המשיב, במהלך הדיונים שקדמו לשלב ההוכחות , הן בפני בית המשפט והן בדיונים שקיימו הצדדים במשרדי המשיב, התיר ניכוי סכום זה.
  4. המערער טוען, כי הוכח שהיו לו הוצאות בסך של 120,000 ש"ח בגין קניה ומכירה של ניירות ערך בשנת 1993 בגינם הציג מסמכים למשיב ויש לנכות סכומים אלה.
  5. המערער מוסיף, כי בקשר להוצאות הקניה והמכירה של ניירות הערך, בקשר לפעילותו בחודשים יוני-יולי 1993, לא הוצגו מסמכים שכן הבנק לא הצליח לאתרם. המערער טוען, כי יש להתחשב בהוצאות הקניה והמכירה של ניירות ערך גם בחודשים אלה ומבקש להכיר ב- 25,000 ש"ח נוספים בגין אילו.
  6. המערער טוען, כי תרם למוסדות צדקה שונים במהלך שנת 1993 כ- 150,000 ש"ח, המהווים 1/10 מהכנסותיו, אולם רוב הקבלות בגין תרומות אלה אבדו לו. על אף שלא הציג קבלות בעניין זה מבקש המערער להכיר בתרומות אלה בסך 150,000 ש"ח. המערער צירף קבלות בערך של 14,650 ש"ח.
  7. המערער טוען, כי נגרמו לו הפסדים כתוצאה מהמסחר בניירות הערך ועל אף שהפסדים אלה נגרמו בשנת 1994, יש לקחתם בחשבון.
  8. לבסוף טוען המערער, כי נגרמו לו הוצאות של 300,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דינו.  הוצאות אילו  יש לנכות מהכנסתו בגין פעילותו בניירות ערך, ככל שהיא חייבת במס.
  9. המשיב טוען, כי יש למסות את הכנסותיו של המערער כתוצאה מפעילותו בני"ע  כהכנסות אשר הופקו מעסק וזאת על פי המבחנים אשר נקבעו בעמ"ה 35/82 מזרחי יצחק נ' פקיד השומה ירושלים  פ"מ תשמ"ד (2), 338.
  10. המשיב טוען, כי  הוצאות המותרות בניכוי הן הוצאות אשר הוצאו לצורך ייצור ההכנסה. יחד עם זאת ולאור העובדה שהדירה אשר רכש המערער מהכספים אותם הפיק כתוצאה מפעילותו העסקית בניירות ערך הושבה לאררט במסגרת הסדר פשרה בין המערער לאררט, מוכן המשיב להפחית מהכנסות המערער את עלות הדירה למערער. על פי הצהרת המערער לרשויות מיסוי המקרקעין שווי רכישת הדירה בשנת 1993 היה 482,154 ש"ח.
  11. המשיב טוען, כי המערער לא הציג כל אסמכתא בקשר עם הוצאותיו ולא הוכיח כי נגרמו לו הפסדים כתוצאה מהמסחר בניירות ערך בשנת 1993, היא שנת המס שבערעור. יחד עם זאת, המשיב מוכן להכיר בסך של 120,000 ש"ח אשר הוציא המערער לצורך תשלום עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך.
  12. המשיב טוען, כי המערער לא הציג כל אסמכתא להוכחת הוצאותיו המשפטיות. בנוסף, טוען המשיב, כי עו"ד קרני טיפל בכל ענייניו המשפטיים של המערער, האזרחיים והפליליים כאחד מבלי להצביע על הפרדה כלשהי ביניהן. הוצאות אשר הוצאו לצורך הגנה על נאשם בהליך פלילי אינן הוצאות המותרות בניכוי. יתרה מכך, טוען המשיב כי העבירות ובעיותיו האחרות של המערער, אשר דרשו טיפול משפטי נתגלו לאחר שנת 1993 ועל כן אין עניינם בשנת המס שבערעור ומשכך ההוצאות הכרוכות בכך אינם מותרות בניכוי.

דיון

טענת המערער, כי נכחו אנשים באולם ועל כן יש לבטל את הליך הערעור ולהתחיל בו מחדש, נדחית. בית המשפט מודע להוראת סעיף 154(ג) לפקודה ומקפיד על קיומה. ככל שסבר המערער, כי אין נוהגים על פי הוראות הפקודה היה עליו להתריע על כך בפני בית המשפט במועד הדיון. אין בעובדה שהמערער לא היה מיוצג בכדי להוסיף בעניין זה שכן בית המשפט הפציר במערער לשקול את עניין ייצוגו על ידי עורך דין ( ראה החלטה מיום 22.12.2004) ולמצער להיוועץ באיש מקצוע. כן נקט בית המשפט עם המערער בעמדה גמישה בקשר עם ניהול הערעור והיה ער לכך כי המערער אינו מיוצג.

תכלית הוראת סעיף 154(ג) לאפשר לנישום להציג את ענינו ללא חשש כי יחשפו פרטים שהם בבחינת סוד מסחרי או עסקי, פרטים הנוגעים לצנעת הפרט וכיוצא באילו,  על מנת לאפשר לבית המשפט להגיע אל שומת האמת. הכנסות שצמחו למערער כתוצאה מפעילותו בניירות ערך, זכו לחשיפה בציבור ולו במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. עובדה זו מקהה את הצורך בהענקת הגנה בדרך של ניהול הדיון בדלתיים סגורות באשר למרבית הנושאים הקשורים לשומת המערער. משכך, אין מקום לדון בסוגיה האם עצם התנהלות ערעור מס שלא בדלתיים סגורות, מאיינת את ההליך כולו ומצריכה "משפט חוזר", בפרט במקום שהנישום עצמו לא עמד על זכותו במועד, בקשר לכך, אם כלל הופרה זכות זו.

באשר לאי העלאת טענות שנטענו בנימוקי הערעור, בסיכומי המערער הרי שהלכה היא, כי טענה אשר נטענה בכתב הטענות ולא נטענה בסיכומים, בין אם במכוון ובין אם בשגגה, דינה כטענה שנזנחה (ראו: ע"א 447/92 - הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן פ"ד מט(2), 102; ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז (1) 311).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ