אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב 3907/05

פסק-דין בתיק עב 3907/05

תאריך פרסום : 03/05/2007 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
3907-05
26/06/2006
בפני השופט:
אילן איטח

- נגד -
התובע:
קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח בע"מ
עו"ד גילעד בכר
הנתבע:
עירית רמלה
עו"ד ברבר (פוקס) זוהר
פסק-דין

1.      1.      התובעת היא קרן השתלמות לאקדמים במדעי החברה והרוח (מח"ר). הנתבעת היא רשות מקומית (עיריה) המעסיקה עובדים המדורגים בדירוג המח"ר. לפי הסכמי העבודה היא מחויבת להפריש לתובעת, מדי חודש בחודשו, בגין כל עובד תשלום השווה ל- 7.5% מהשכר (להלן - חלק המעביד) וכן להעביר אליה את הניכוי משכר העובד (2.5% מהשכר) (להלן - חלק העובד).

2.     2.     ביום 23.3.05 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תובעה ובה עתרה לחייב את הנתבעת לשלם לה את "ההפרשות" (חלק עובד וחלק מעביד) בגין החודשים 11/04 עד 3/05 (כולל), בצירוף פיצויי הלנת שכר. כעולה מהתצהיר מטעם התובעת בינתיים שולמה קרן החוב. ביום 15.7.05 שולם החוב בגין החודשים 11/04 - 1/05 וביום 15.8.05 שולם החוב בגין החודשים פברואר ומרץ 2005. כמו כן מוסכם כי קרן החוב שולמה בצירוף ריבית פיגורים (לפי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964). התובעת עומדת על דעתה כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויי הלנת שכר, כפי זכותה לפי סעיפים 19א ו- 28 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, הקובע כי יראו כשכר מולן גם סכום שחב המעביד ל'קופת גמל' (ובכללן גם התובעת).

3.     3.     כעולה מתצהירו של מר יוסי כהן, גזבר הנתבעת, בתקופת הפיגורים נמצאה הנתבעת במצוקה כלכלית הנובעת מהמצב הכלכלי, מהקטנת תקציבים, מהרחבת תחומי אחריותה ללא גיבוי תקציבי, מעיכובים בגיבוש וביצוע תכנית הבראה וכד'. הנתבעת אף ציינה כי בתקופה המקבילה היא אף הלינה חלק משכרם של עובדיה, תוך שהיא עושה מאמץ להקדים דווקא את תשלום השכר הנמוך. בהסכמת הצדדים התצהיר הוגש ללא חקירה נגדית. בסיכומיה טרחה התובעת להסביר את מחדליה הכלכליים של הנתבעת ולהצביע על כך שמצבה הכלכלי לאו דווקא נובע מהסיבות שנתלתה בהן אלא מגורמים אחרים כגון חריגות תקציב בסעיפים שונים כגון: תשלומי יתר לעובדים, הנחות במיסים, תמיכה בקבוצת הכדורסל ועוד. בכל הכבוד, אנו מקבלים את תצהירו של גזבר הנתבעת בדבר הקשיים הכלכליים. בית הדין בתוך עמו יושב והמשבר ברשויות המקומיות ובכללן בנתבעת הוא עובדה ידועה. עיון בתקציר רואה החשבון במאזן 2004 די בו כדי לסבר את האוזן - הנתבעת נמצאה אז בגרעון מצטבר של 105 מליון ש"ח שהם "כ- 41% מסך תקציב הכנסות העיריה לשנת 2004". הרבה קולמוסים נשתברו בניסיון להתחקות אחר הגורמים לאותו משבר, ואנו לא נכניס ראשנו בין הרים גבוהים, אם כי ברור שאותו משבר אינו רק פרי 'כח עליון' אלא גם פרי מחדלים ניהולים ברמות השונות של השלטון המרכזי והמוניציפאלי [1]. כך או כך, על דבר אחד אין חולק: רשויות רבות ובכללן גם הנתבעת נמצאו, לפחות בתקופה הרלוונטית במשבר. הפניית התובעת ל"גיוס ההון " שבוצע על ידי הנתבעת ממילא אינו רלוונטי מאחר והוא מאוחר לתקופה הרלוונטית.

4.     4.     על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר רשאי בית הדין להפחית או לבטל פיצוי הלנת שכר: "..... אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חלוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". באשר לסמכות הנתונה לבית הדין בהתאם לסעיף זה נפסק [2]:

"אין לפרש את סמכותו של בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה כסמכות שאין בצידה שיקול דעת לבית הדין האם להפחית את פיצוי ההלנה. עצם הזכרת נימוקים שונים להפחתתם של פיצויי ההלנה היא הנותנת שלבית הדין שיקול דעת להפחתתם. אין לקבל הוראה המטילה סנקציה ללא השארת שיקול דעת לבית הדין".

בענין אבלין דהן נאמר על ידי כב' הנשיא כי:

"לטעמי, הגישה הראויה היא זו של מתן פירוש רחב לנסיבות בהן ניתן להפחית את פיצוי ההלנה, וזאת במטרה להעניק לבתי הדין האזוריים מרחב שיקול דעת, תוך התייחסות למכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה."

5.     5.     קודם שנציג את השיקולים העיקריים בבואנו להתייחס לסוגיה המונחת בפנינו ראוי להתייחס לטענות הנתבעת: האחת לפיה אין לפסוק לתובעת פיצויי הלנת שכר מאחר והיא קופת גמל שיעדה הוא חיסכון והנזק לעובד אינו יכול לעלות על סכום החיסכון. השניה, לפיה, לא יהיה זה צודק לפסוק פיצויי הלנה שיתפזרו בין כללי עמיתי הקרן ולא רק בין העמיתים המועסקים בנתבעת. לגבי הטענה הראשונה, אין בידנו לקבלה באשר היא כבר הוכרעה בענין תעש [3]. שם נדחתה טענה דומה ונקבע כי יחולו לגבי קרן השתלמות שיעורי הלנה כמו לגבי יתר קופות הגמל. אנו כפופים לפסיקת בית הדין בענין זה. לגבי הטענה השניה, הרי שאין לה מקום. זכותה של קרן ההשתלמות לפיצויי הלנת שכר היא זכות עצמאית ונפרדת והיא עומדת כנגד חובתה של הקרן (באמצעות כלל עמיתיה) לשאת בהתחייבויות כלפי עובדי המעסיק המלין "כאילו חוב המעסיק שולם במועדו" (סעיף 19א (א) לחוק הגנת השכר). משכך, העובדה כי "פיצויי הלנה" אינם מנותבים לעובדי המעסיק המלין אינה ממן הענין באשר ממילא פיצויי ההלנה לא נועדו לפצות את העובד אלא את הקרן.

6.     6.     באשר לשיקולים אליהם יש להתייחס במקרה זה נזכיר את המרכזיים:

6.1.6.1. הראשון, בית הדין הארצי התייחס לאיזון בין השיקולים השונים הנוגעים לחיוב רשות מקומית, המצויה במשבר כלכלי בנסיבות הדומות למקרה שבפנינו, בפיצויי הלנת שכר [4]. שם נקבע כי האיזון המידתי אינו בביטול פיצויי ההלנה אלא בהפחתתם לשיעור של 25% לשנה על שכר שגובהו עד לתקרת השכר הממוצע במשק ומעבר לו להפרשי ריבית והצמדה. לא סביר בעיננו כי לפסוק שיעור גבוה יותר דווקא לגבי הפרשות לקופת גמל "שרואים אותם כשכר". ראשית, משום שהפרשות לקופת גמל אינן ראויות להגנה חזקה יותר מההגנה על השכר עצמו. שנית, משום שמדיניות שכזו עלולה להוביל לתוצאה לא רצויה לפיה יהיה "זול" יותר להמשיך להלין שכר על פני המשך הלנת דמי גמולים.

6.2.6.2. השני, האבחנה בין חלק עובד לבין חלק מעביד בכל הקשור לשיעור הפיצויים [5].

6.3.6.3. השלישי, הצורך להרתיע ולמנוע כדאיות כלכלית (מימון גרעון באמצעות הלנה) גם במקרה של הלנת דמי גמולים לקופת גמל ובכללן קרנות ההשתלמות.

7.     7.     לאור האמור לעיל לאחר ששקלנו את טענות הצדדים החלטנו שלא לבטל את פיצויי ההלנה אלא להפחיתם. בגין "חלק המעביד" יופחתו פיצויי ההלנה לשיעור של ריבית הפיגורים. כאמור לעיל, שיעור זה כבר שולם לתובעת. בגין "חלק העובד" יופחתו פיצויי ההלנה לשיעור  שנתי של 25% או לשיעור ריבית הפיגורים, לפי הגבוה מבינהם.

בהתייחס למגבלה של גובה השכר הממוצע במשק נציין שנוכח העובדה שקרן החוב לתובעת בגין 'חלק עובד' נמוך עשרות מונים מקרן חוב השכר לעובדים ועל מנת לפשט את התחשיבים ולחסוך ב"עלויות התדיינות" ובשים לב להפחתה לגבי חלק המעביד אנו סבורים כי אין ליישם לגבי חלק העובד את המגבלה של תקרת השכר הממוצע.

8.     8.     פיצויי ההלנה כאמור ישולמו על ידי הנתבעת לתובעת תוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

9.     9.     הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין, בנוסף גם הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ש"ח. בסכום זה הבנו בחשבון את העובדה כי קרן החוב שולמה רק לאחר התביעה אך לפני התצהירים ואת העובדה כי עיקר ההתנהלות מאז היתה בסוגית פיצויי הלנה.

ניתן היום 26 ביוני 2006 (ל' בסיון תשס"ו), בהעדר הצדדים.

__________________      __________________       _______________

נ.צ. (ע) - מוטי כהן               נ.צ. (מ) - רפי בילוגורסקי       אילן איטח - שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ