אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב"ל 28951-10-11

פסק-דין בתיק עב"ל 28951-10-11

תאריך פרסום : 10/12/2013 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
28951-10-11
27/05/2013
בפני השופט:
1. נילי ארד נשיאה
2. יגאל פליטמן סגן הנשיאה
3. אילן איטח שופט


- נגד -
התובע:
יהודה שטרית
עו"ד חני דקל אלבז
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלומי מור
פסק-דין

השופט אילן איטח

1.                  לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה ונציגי הציבור מר דן פינר ומר משה עזרא; ב"ל 1359/09, 1559/09, בל 1560/09) אשר ניתן ביום 15.6.13 ובו נדחו שלוש תביעותיו של המערער להכיר בשלושה ליקויים רפואיים מהם הוא סובל: דליות ברגליים, פגיעה בגב וסכרת כתוצאה של פגיעה בעבודה. שתי הפגיעות הראשונות לפי עילת המיקרוטראומה והפגיעה השלישית (סכרת) בשל לחץ נפשי שהוא תוצאה של ארועים חריגים משנות ה- 90.

2.                  נציין כי הדיון בערעור שלפנינו נעשה בדרך של סיכומים בכתב. המערער לא הגיש סיכומי תשובה חרף האפשרות לעשות כן.

התביעות לפי עילת המיקרוטראומה - דליות ברגליים וגב

3.                  המסגרת העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין:

א.  המערער, יליד 1944. בשנת 1967 החל המערער לעבוד במועצה הדתית באשדוד כמורה וכמפקח על לימודי תורה במשרה חלקית שבוצעה בשעות הצהריים והערב. ביתר הזמן עבד המערער במחלקת הגביה של המועצה המקומית דאז. במסגרת עבודתו במועצה הדתית פיקח המערער על תלמודי תורה שכללו כ-120 כיתות לימוד בבתי כנסת. במסגרת תפקידו כמפקח בדק המערער, בין היתר, "אם הכיתות נפתחו, האם לומדים, האם המורים מגיעים בזמן וכיוצ"ב.". בנוסף ביצע המערער כמפקח מטלות משרדיות. במקביל לתפקיד הפיקוח, שימש המערער גם כמורה בפועל, "אולי שעתיים" ביום. לעיתים המערער גם הכין את החומר הלימודי למלמדים האחרים. בשל ריבוי הכיתות שהיו בפיקוחו של המערער הוא נדרש להתנייד בין בתי כנסת שונים בעיר אשדוד, לעיתים ברגל ולעיתים בתחבורה ציבורית. בתצהירו נטען כי הוא ביקר בכ- 10 כיתות ביום "והייתי מתנייד ביניהן באוטובוסים".

ב.              בשנת 1973, החל המערער לעבוד במועצה הדתית במשרה מלאה ובזמן הנוסף החל לעבוד כמשגיח כשרות בבתי הזיקוק באשדוד. בשנים אלה חדל המערער מללמד. תפקידו כמשגיח כשרות כלל הכשרת המטבח ובשרים והיה כרוך בפעולות פיזיות מגוונות לרבות התכופפות, טיפול והרמה של בשרים ודברי מזון שונים במשקלים שונים, ולפי הנטען בתצהירו - גם בעמידה ובהליכה ממקום למקום.

ג.               בשנים 1984 - 1989 כיהן המערער כמנכ"ל המועצה הדתית באשדוד. עיקרה של העבודה הייתה עבודת מינהלה. לצד העבודה המשרדית נדרש המערער למשימות פיקוח שונים.

ד.  משנת 1989 ועד היציאה לגמלאות כיהן המערער כמנהל בית העלמין באשדוד. התפקיד כלל עבודה משרדית ובנוסף השתתפות בפעילויות השונות בבית העלמין ובכלל זה, עריכת הספדים והלוויות ובמקרה הצורך, כעזרה, ביצוע עבודה של קברן (עזרה בחפירות, הורדת מיטה מאמבולנס, הרמת אלונקה וכיוצ"ב). 

4.                  לאור התשתית העובדתית קבע בית הדין כי "לאורך כל שנות עבודתו במגוון התפקידים שמילא, נדרש התובע לבצע מגוון של פעולות המבוצעות בסדר שונה לפי הצורך. לעתים, מדובר בפעולות הכרוכות במאמץ פיזי, לעתים מדובר בעבודה משרדית גרידא. אף לא אחד מהתפקידים שמילא התובע, הצריך ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית הדומה במהותה. בנסיבות הללו לא הניח התובע תשתית עובדתית להכיר בפגיעות מהן הוא סובל - דליות ברגליים, ופגיעה בגב - כתאונה בעבודה מכוח הלכת המיקרו טראומה ..".

5.                  בסיכומיו, חזר המערער על טענותיו בהודעת הערעור. באופן כללי נטען כי בית הדין שגה כאשר קבע שעבודתו של המערער לא הניחה תשתית מספקת לבחינת הליקוי של דליות ברגליים והפגיעה בגב. לטענת המערער, התנועות אינן חייבות להיות זהות ודי בכך שיהיו זהות במהותן ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר.

באשר לדליות ברגלים נטען כי העמידה הממושכת וההליכה ממקום למקום במשך כ- 30 שנה מקימים תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה רפואי בקשר לליקוי זה.

באשר לגב נטען כי כי בכל שנות עבודתו, ובמיוחד בתפקידו כמנהל בית העלמין, "בוצעו על ידו פעולות קבועות וחוזרות, בסדר קבוע, וברמה קבועה, כל יום ומספר פעמים רב ביום".

6.                  המשיב תמך בקביעות ובמסקנות בית הדין האזורי.

7.                  לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת כלל החומר שלפנינו נחה דעתנו כי דין הערעור בקשר לדליות ברגליים ולגב להדחות וכי ראוי פסק דינו של בית הדין בקשר לעילות אלה להדחות לפי תקנה 108(ב) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בחומר הראיות וכך גם מסקנותיו המשפטיות. לזאת רק נוסיף - בהתייחס לדליות ברגליים - כי עמידה ממושכת, שככלל אינה סטטית , או הליכה ממושכת, אכן עשויות להקים תשתית מספקת לפי עילת המיקרוטראומה. אלא שבמקרה שלפנינו לא עלה בידי המערער להוכיח קיומה של תשתית עובדתית כאמור. העובדה כי עבודתו של המערער בזמנים כאלה ואחרים היתה כרוכה בעמידה ובהליכה במידה מסויימת אין בה די לצורך מינוי מומחה רפואי ובחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי. לא פורטו פרקי הזמן, ההפסקות, המרחקים וכיוצא באלה פרטים שיאפשרו לבחון את השפעת העמידה או ההליכה במסגרת העבודה לעומת השפעת הפעולות כאמור במסגרת חיי היום יום.

התביעה לפי עילת התאונה - סכרת

8.                  כאמור, עילת התביעה בקשר לסכרת היא לחץ נפשי שהוא תוצאה של ארועים חריגים. הארועים החריגים קשורים באדם שהמערער נקב בשמו (להלן - פלוני). לפי הנטען, החל משנת 1990 סבל המערער מאיומים קשים מפלוני, אשר נהג לבוא לבית העלמין ולדרוש כסף מהעובדים ובמיוחד מהכספים שקיבלו ממשפחות הנפטרים. לפי הנטען האיומים כללו תקיפות, מכות ואיומי רצח.

9.                  בית הדין האזורי קבע כי לא עלה בידי המערער להצביע על אירוע ספציפי בסמוך לפני פרוץ מחלת הסוכרת, ולכן דחה את התביעה. לתוצאה זו הגיע בית הדין מהטעמים הבאים: הסכרת התפרצה אצל המערער בשנת 1991; התביעה הוגשה בחלוף כשני עשורים; לא הומצאו ראיות לקיומו של ארוע אלימות ספציפי שננקט כלפי המערער לפני שנת 1991; במסגרת תביעה קודמת שהגיש המערער כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין מחלות בתחום הנפשי הציג התובע גרסה לפיה הוא היה נתון ללחץ עקב אירועים קשים של אלימות ואיומים שהופעלו כנגדו כבר בשנת 1987, במהלך כהונתו כמנכ"ל המועצה הדתית .

לבסוף קבע בית הדין כי טענות המערער בכל הנוגע לארועי האלימות שחווה במשך השנים עד לפרישתו עולים כדי מתח נפשי מתמשך, שאינו יכול לבסס הכרה במחלת הסכרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ