אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 3367/06

פסק-דין בתיק עא 3367/06

תאריך פרסום : 29/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
3367-06
14/10/2007
בפני השופט:
1. ש. ברלינר (אב"ד)
2. י. עמית
3. ר. סוקול


- נגד -
התובע:
יהושע ניצן
עו"ד יוסף אסולין
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד משה זינגר
פסק-דין

1.         בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום, כב' השופט י' וגנר, בת"א 21571/97 (מיום 11.4.2006), ולפיו נפסקו לתובע פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים.

2.         המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 18.7.1995 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה במהלך עבודתו של התובע, והוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

            בתאונה נפגע המערער בכל חלקי גופו. ממקום התאונה הובהל המערער לבית החולים בנהריה, שם אושפז ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי, כשהוא סובל משבר מרוסק בירך, קרע ברצועה הצולבת האחורית של הברך, שבר באזור עצם הבריח מצד שמאל, פגיעה עצבית בצוואר ובכתף שמאל, שבר מרוסק בכף היד השמאלית וחור בריאה השמאלית עם דימום אוויר. התובע היה מאושפז למשך 71 יום, ובמהלכם עבר ניתוחים לקיבוע הירך.

            עם שחרורו מבית החולים נותר המערער מוגבל בתנועותיו במשך תקופה מסוימת ונאלץ להשתמש בהליכון, בקביים ובנעל מוגבהת.

3.         המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו של המערער כתאונת עבודה, והמערער נבדק על-ידי ועדה רפואית אשר קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 19%, בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. הנכות נקבעה בגין הפגיעות בברך ובכתף בלבד, כאשר הוועדה מציינת כי בגין כל שאר הפגיעות לא נותרה כל נכות.

4.         בשל נזקיו בתאונה הגיש המערער את תביעתו לבית משפט קמא. קביעת הנכות על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי התקבלה בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

5.         המערער עבד במשך שנים ארוכות כנגר, ואף ניהל נגרייה ששמה "ניצן את בארי בע"מ" (להלן: "הנגרייה"). בבית משפט קמא התברר כי בשנת 1992 נפצע התובע בתאונת עבודה  במהלך עבודתו בנגרייה, כאשר נפגע ממשור, ובעקבותיה נקבעה לו נכות, על-ידי המוסד לביטוח לאומי, בשיעור של 56%. הנכות בגין התאונה הקודמת נבעה מפגיעה בידו הימנית של התובע וקטיעה חלקית של אצבעותיו.

6.         בית משפט קמא קבע כי בשים לב לתאונת העבודה הקודמת ולמצבו הבריאותי הכללי של המערער, יש להעריך כי נכותו התפקודית בעקבות התאונה הינה בשיעור 11%. כן מצא כי שכרו של המערער, עובר לתאונה, עמד על סך של 6,000 ש"ח לחודש, ולאחר שיערוך על סך של 7,890 ש"ח.

            לאור נתונים אלו פסק בית משפט קמא לתובע פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו        (65,649 ש"ח), בגין הפסדי השתכרות בעבר (153,224 ש"ח), בגין הפסדי השתכרות לעתיד (66,386 ש"ח), בגין עזרת צד ג' (8,000 ש"ח) ובגין החזר הוצאות רפואיות וכדומה (31,000 ש"ח). סך הפיצוי הועמד על סכום של 324,259 ש"ח, ממנו הורה לנכות תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 187,200 ש"ח ותשלומים תכופים בסך של 21,050 ש"ח.

7.         שני הצדדים מערערים על קביעותיו של בית משפט קמא. המערער מעלה טענות כמעט נגד כל רכיבי הנזק שנקבעו על-ידי בית המשפט. במיוחד טוען הוא כי בסיס השכר לפיו חושבו הפסדי השתכרותו בעבר ובעתיד הוא מקפח. לטענתו, פוטנציאל ההשתכרות שלו עמד על סכום של 20,000 ש"ח לחודש, ולא על סכום של 6,000 ש"ח כפי שקבע בית משפט קמא. כן קובל המערער על תקופת אי-הכושר הקצרה שנקבעה לו - 6 חודשים. מנגד טוענת המשיבה כי בית המשפט לא התחשב בעובדה שהשכר שקיבל המערער עובר לתאונה שולם על-ידי חברה שבשליטתו, חברה שספגה הפסדים קשים. על כן סבורה המשיבה כי בסיס השכר שנקבע הוא גבוה מהשכר שיכול היה המערער להשתכר בעקבות התאונה הקודמת. כן נטען כי טעה בית המשפט בחישוב הניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי והתשלום התכוף.

8.         הלכה מושרשת היא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור לבחון לעומקם את כל ראשי הנזק שנפסקו על-ידי הערכאה הדיונית. נפסק פעמים רבות כי "אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הינו סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק, אלא מקום שמתגלה טענה בולטת" (ע"א 8022/06 רז נ' צור, תק-על 2006 (1) 3819, 3223, וכן ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' מימוני, תק-על 2006 (4) 4084, 4096; ע"א 617/80 גבאי נ' תע"ל תעשיית עץ לבוד קבוצת משמרות בע"מ, פ"ד לו(ז) 337, 345; ע"א 487/82 נדלר נ' שדה, פ"ד לח (4) 21, 25; ע"א 8877/04 כהן נ' רונן, תק-על 2007(1) 947, 949). 

9.         בהתאם להלכה זו איננו סבורים כי יש לבחון מחדש את כל פריטי הנזק שנקבעו על-ידי בית משפט קמא. עם זאת מצאנו לנכון להתערב בשני פריטים - הפסד כושר ההשתכרות בעבר ולעתיד.

            בית משפט קמא מצא, כאמור, כי יש לחשב את הפסדיו של המערער על בסיס השתכרותו, עובר לתאונה, בחברת שיטת הדבקות בע"מ. כן מצא כי הנכות התפקודית על רקע הפגיעה בתאונה הקודמת ובהתחשב במצבו הרפואי הכללי של המערער, היא בשיעור 11% בלבד ולא 19% כשיעור נכותו הרפואית. את הפסדי השכר חישב בית המשפט על-פי שיעור הנכות התפקודית. דרכו זו של בית משפט קמא אינה נראית לנו מתאימה למקרה הנוכחי.

10.        המערער עבד כנגר, ובמשך שנים רבות עבד בחברה שבשליטתו ששמה "ניצן את בארי בע"מ". בשנת 1991 התקבל המערער לעבוד בחברת "בירמן בע"מ" לסייע בהקמת מפעל חדש. בחברת בירמן נקבע שכרו ל-15,000 ש"ח בחודש.

            המערער נפצע, כאמור, בתאונת עבודה כבר ביום 11.4.1992, עוד בטרם נקלט לעבודה מעשית  בחברת בירמן. בעקבות תאונה זו היה המערער באי-כושר למשך חודשים ארוכים. על-פי קביעת המוסד לביטוח לאומי, המערער לא היה כשיר לעבודה עד 31.1.1993, וגם לאחר מכן נקבעו לו נכויות זמניות גבוהות. רק ביום 1.6.1993 נקבעה נכותו הצמיתה. למרות זאת, כך טען המערער, הוא העוסק על-ידי חברת בירמן במשך מספר חודשים בשנת 1992, כלומר בתקופת אי-הכושר. המערער טען בערעורו כי הועסק בהכשרה והדרכה של  עובדים במפעל חדש שהקימה בירמן.

11.        לאחר שנקבעה נכותו הצמיתה לא שב המערער לעבוד בחברת בירמן, אלא ייסד יחד עם שותף חברה ושמה "שיטת הדבקות בע"מ". החברה אמורה הייתה לעסוק בציפוי ובהדבקת לוחות עץ ובייצור פורנירים. במקביל המשיך להפעיל את הנגרייה, ותפקידו התמקד בעיקר בניהול.

            חברת שיטת הדבקות החלה פעילותה בשנת 1995, עם קבלת הציוד שרכשה. עם פציעתו של המערער בתאונה הנוכחית, הוגבלה יכולתו לעבוד במפעל, ובשל כך נפגע תפקודה של החברה והיא נקלעה לקשיים. בעקבות זאת הגיע המערער להסדר להענקת אופצייה לרכישת מניות בחברה עם שותפו, הסדר אשר התגלגל בסופו של דבר למחלוקות שהתבררו בבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1547/99. עם תום ההליך נפרד המערער מחלקו בחברה, וכיום הוא מפעיל ומנהל את הנגרייה. בחברת שיטת הדבקות בע"מ השתכר המערער שכר של כ-6,000 ש"ח, אולם לטענתו מדובר היה בשכר התחלתי שנקבע בתקופת ההרצה של המפעל. פוטנציאל ההשתכרות של המפעל היה, לטענתו, גבוה בהרבה. עוד טען המערער כי עם תחילת פעילות המפעל השכיר את הנגרייה תמורת סך של 1,100$ לחודש.

12.        עקב התאונה לא יכול היה המערער להמשיך לעבוד בחברה. לטענתו, פציעה זו היא שהביאה להידרדרות מצב החברה ואילצה אותו לחתום על ההסכם להעברת מניותיו. עקב התאונה, כך נטען, הפסיד לא רק את שכרו כעובד בחברה אלא גם את הכנסותיו כבעל השליטה בה. כמו כן, הואיל וכיום הוא מפעיל ומנהל את הנגרייה, הרי שתוצאת הלוואי לתאונה היא גם הפסדי דמי השכירות שהיה צפוי לקבל מהשכרתה של הנגרייה.

13.        פסיקת פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות נקבעת על-פי מידת ההפחתה שחלה בכושר השתכרותו של ניזוק בעקבות התאונה. לכאורה מדובר בחישוב פשוט; כי על בית המשפט לקבוע את כושר ההשתכרות של הניזוק לפני התאונה ולאחריה, ולהפחיתן זו מזו (ראה, למשל, דברי השופט ש' לוין בד"נ 29/83 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(1) 833, 836). אולם על אף פשטותה הלכאורית של שיטה זו, הדבר אינו פשוט כלל ועיקר. ראשית, על בית המשפט לקבוע, על-פי הנתונים הבאים לפניו, מה היה פוטנציאל ההשתכרות העתידי של הניזוק קודם לפגיעה. קביעה זו מחייבת התחקות אחר נתונים שאינם תמיד בנמצא, והם מותנים בהנחות ובהשערות. כך כאשר עוסקים בנפגע שטרם החל להשתכר, בסטודנט שטרם סיים את לימודיו, אין כל נתוני שכר ממשיים. בית משפט צריך להעריך אפשרויות וסיכויי קידום, או לחלופין סיכונים להמשך העבודה וכדומה. כך גם נתוני ההשתכרות לאחר התאונה עשויים להיות בלתי-ברורים, כמו למשל כאשר הנפגע טרם שב לעבודה מלאה; כאשר הנפגע שינה את מסלול חייו ופנה להשתכרות אחרת לגמרי או ללימודים וכדומה. גם כאן צריך בית המשפט להעריך מה צופן עתידו של הניזוק, ומטבע הדברים צפייה כזו אינה יכולה להיות ודאית ומדויקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ