אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 2192/02

פסק-דין בתיק עא 2192/02

תאריך פרסום : 19/02/2009 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2192-02
10/01/2008
בפני השופט:
1. אסתר קובו סגן נשיא - אב"ד
2. מיכל רובינשטיין סגן נשיא
3. ד"ר עמירם בנימיני


- נגד -
התובע:
מזרחי גילעם
עו"ד א. קרנון
הנתבע:
ב.ר.בטון (1986) מפעלי בטון מובא בע"מ
עו"ד ש. לונדנר
פסק-דין

ארבע שטרות בסכום כולל של 373,000 ש"ח, שנמסרו על ידי המערער למשיבה וחוללו בהעדר כיסוי, הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב (ראו תיק הוצל"פ 3-00-53578-01 מיום 4.7.00, מוצג 1 לתיק מוצגי המערער).  המערער הגיש התנגדות לביצוע השטרות, ובית המשפט (כבוד הרשמת ד. ורד), בהחלטתו מיום 17.12.01, התנה קבלת התנגדותו בהפקדת 150,000 ש"ח בתוך 30 יום ממועד ההחלטה. משלא הפקיד המערער את הסכום האמור, נדחתה התנגדותו בהחלטה מיום 2.6.02 והליכי ההוצאה לפועל נמשכו כסדרם (ראו שתי החלטות בבש"א 126464/00, נספחים א1-א2 לערעור).

שתי החלטות אלו הינן במוקד הערעור שלפנינו.

רקע

1.         חברת " אבני מזרחי ביצוע עבודות בניה ואספקת חומרי בנין (1988) בע"מ" (להלן: " אבני מזרחי") נהגה לרכוש לאתרי בניה שונים בהם בנתה, בטון מהמשיבה. להבטחת חובה כלפי המשיבה חתם המערער, ששימש כמנהל ביצוע באבני מזרחי, על כתב ערבות, אם כי לטענתו ערבותו היתה רק בקשר עם מוצרי בטון וטיט שסופקו על ידי המשיבה לאתר עמישב בלבד (ראו הסכם מיום 20.10.98, מוצג מש/4 בבית משפט השלום, כפי שצורף כנספח 4 לתיק מוצגי המערער).  

אחיו של המערער, שהחזיק ב - 99% ממניותיה של אבני מזרחי חתם אף הוא כערב להסכם האמור, זה המתייחס לאתר עמישב. 

2.         אבני מזרחי נקלעה לקשיים כספיים והוגשה נגדה בקשת פירוק בחודש פברואר 2000, כאשר את העבודות להן התחייבה, המשיכה לבצע אריקטון חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: " אריקטון"). עבודות הבניה אותן ביצעה אריקטון היו לא רק באתר עמישב, אלא גם באתרים נוספים בבאר שבע וביבנה. לציין כי בנו של המערער היה בעל השליטה באריקטון ואילו המערער עצמו שימש כמנכ"ל אריקטון.

3.         לטענת המערער, בתחילת חודש פברואר 2000 דרש ממנו מנכ"ל המשיבה סך של 473,000 ש"ח, שאם לא כן תופסק אספקת הבטון לאריקטון. לגרסתו, הוסכם במשא ומתן בינו לבין מנכ"ל המשיבה כי ימסור לו ארבע המחאות בסך של 100,000 ש"ח ושיק נוסף על סך של 73,000 ש"ח (להלן: " ההמחאות האישיות"). עוד הוסכם, כך לטענת המערער, כי הוא יבדוק את החשבונות ששלחה המשיבה לאבני מזרחי, ומתוכם יאתר רק את אלה השייכים לאתר עמישב, באשר רק להן ערב. וכך, אם ימצא כי החוב לו הוא ערב קטן מסכום ההמחאות האישיות שמסר, תוחזרנה לו ההמחאות בהתאמה.

ואכן, לאחר בדיקת החשבונות התברר למערער כי חובו על פי ערבותו הינו 107,486 ש"ח בלבד. על כן, מתוך חמש ההמחאות האישיות נפרעה רק המחאה אישית אחת בסך של 100,000 ש"ח, ובהתאם לסיכום המוקדם עם המשיבה דרש חזרה את יתר ההמחאות האישיות, כשהוא נכון להשלים את היתרה בסך של 7,486 ש"ח. אלא, שמנכ"ל המשיבה סרב לעשות כן והתנה החזר ההמחאות האישיות בקבלת המחאות מחברת אריקטון בסכום כולל של 370,000 ש"ח. בפועל, אכן מסרה אריקטון למשיבה 37 ההמחאות בסכום של 10,000 ש"ח כל אחת (להלן: " המחאות אריקטון") החל מתאריך 7.6.00 ומידי שבוע. שתי ההמחאות הראשונות שמסרה אריקטון נפרעו, ולאחר מכן גם היא נקלעה לקשיים כלכליים וצו הקפאת הליכים נגדה ניתן בתאריך 28.6.00.

לטענת המערער בהתנגדות שהגיש לביצוע ארבע ההמחאות האישיות שנותרו, היה על בית המשפט לדחות על הסף את ביצוען, משום שבמקביל הגישה נגדו המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר, מכוח ערבותו, הכוללת את סכום ההמחאות האישיות שלא נפרעו (ראו ת.א. (תל אביב 2196/00). כן טען כי שתי סדרות השיקים הוצאו תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן ובחוסר תום לב קיצוני. עוד טען המערער כי המשיבה הפרה את הסיכום עימה משלא השיבה את ההמחאות האישיות, גם לא לאחר שקיבלה את המחאות אריקטון. 

4.         הערכאה הדיונית דחתה טענתו של המערער לעניין קיומם של הליכים מקבילים, וציינה כי ניתן להגיש תביעה הן בעילה השטרית הן בעילה החוזית, ובלבד שלא תהיה גבייה כפולה. עוד נקבע כי בנסיבות בהן חבה אבני מזרחי למשיבה למעלה ממיליון ש"ח בגין אספקת בטון לאתרי בניה שונים, ואילו אריקטון בניהולה של המערער נכנסה לנעליה - אין בדרישה של המשיבה לתשלום חלק מהחוב כתנאי להמשך אספקת בטון, משום לחץ בלתי הוגן.

אשר לטענתו של המערער כי ערב רק לבטון שסופק לאתר עמישב, התברר בחקירתו הנגדית ובניגוד להכחשתו הראשונה, כי הוא ערב להתחייבויות חוזיות נוספות של אבני מזרחי (ואף של אריקטון) קרי, גם לגבי אתרי בניה נוספים. כך נשמט היסוד מתחת לתיאורו של המערער את ההסכמות אליהן הגיע עם המשיבה. שכן, אין לו כל הסבר מדוע במשא ומתן עם המשיבה נדונה רק ערבותו בגין אתר עמישב, בעוד שבפועל ערבותו היתה בהיקף רחב יותר. העובדה כי המערער נדרש להבטיח רק כמחצית מחובה של אבני מזרחי, ולא את מלוא החוב שהגיע לכמיליון ש"ח, אינה מהווה ראיה התומכת דווקא בגרסתו בהתחשב בכך כי גם אחיו חתום על הערבויות. זאת ועוד, התנאים הנלווים למסירת ההמחאות האישיות, לרבות בדיקת החשבון על ידי המערער בלבד כפוסק אחרון, הינם תנאים מפליגים ואולי אף בלתי סבירים.  בהנתן כל אלה, מצאה הערכאה הדיונית כי טענתו של המערער כי ערב רק לבטון שסופק לאתר עמישב, היא על סיפה של "הגנת בדים".

בהתייחס לטענתו של המערער כי ההמחאות שניתנו על ידי אריקטון ניתנו במקום ההמחאות האישיות אותן מסר, סבר בית המשפט כי יש לבחון את כוונת הצדדים - האם המחאות אריקטון מהוות פירעון מוחלט של ההמחאות האישיות או פירעון על תנאי קרי, רק אם השטר החדש יכובד יחשב השטר הישן שהוחלף, כנפרע. כוונה זו עניין היא להכרעתו של בית המשפט. אם כי, בשלב בו נדונה ההתנגדות לביצוע השטרות ניראה כי אי החזרת ההמחאות האישיות במועד קבלת המחאות אריקטון מלמדת, לכאורה, כי המשיבה שמרה על זכותה לתבוע על פיהן ככל שהמחאות אריקטון לא תפרענה.

בנסיבות האמורות התנתה הערכאה הדיונית את ההתנגדות לביצוע השטר בהפקדת 150,000 ש"ח, כשליש מסכום תיק ההוצאה לפועל באותה עת, בתוך 30 ימים.

עד כאן החלטתו הראשונה של בית המשפט שניתנה בתאריך 17.12.01.

והנה, הסכום לא הופקד במועד, גם לא לאחר שניתנו למערער מספר דחיות. משום כך קבעה הערכאה הדיונית, בהחלטתה מיום 2.6.02, כי הליכי ההוצאה לפועל בגין ההמחאות האישיות ימשכו.

על שתי החלטות אלו, כאמור, הערעור שלפנינו.

5.         לטענת המערער הערכאה הדיונית טעתה בקביעתה כי הגנתו היא על סף "הגנת בדים". קביעה זו גם עומדת בסתירה לקביעה אחרת של בית המשפט, באותה החלטה, כי על כוונת הצדדים במסירת המחאות אריקטון, אם הן מהוות פירעון מוחלט או מותנה של ההמחאות האישיות, היא נשוא לדיון בבית המשפט. משמע, יש בידיו הגנה וראוי כי התובענה תשמע לגופה על מנת שהצדדים יביאו ראיותיהם ביחס לכוונתם. המערער מפנה להלכות משפטיות שונות לפיהן בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן די למבקש רשות שיראה כי לכאורה יש לו טענות הראויות להישמע. אף אם נחלשת גרסת ההגנה באופן משמעותי  לאחר חקירתו הנגדית של המבקש רשות, הרי כשקיימת אפשרות קלושה שאחרי סיום גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה ומשום כך אין מונעים את הרשות להתגונן. אשר לממצאי מהימנות, טוען המערער כי אין דנים בכך בשלב זה של בקשת הרשות להתגונן, אולם משנדון העניין, אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה אינו יוצר לכשעצמו בסיס לאי מתן רשות להתגונן.

המערער מלין גם על חובת הפקדה כספית כתנאי לקבלת התנגדותו, וטוען כי היה על בית המשפט ליתן רשות להתגונן מבלי להתנותה בכל תנאי. תנאי המחייב הפקדה של 150,000 ש"ח הוא בלתי הגיוני, בלתי סביר בעליל ונועל את שערי בית המשפט באופן שנוטל ממנו את האפשרות להוכיח צדקתו. בהקשר זה נטען כי טעה בית המשפט עת לא הסכים לבקשתו של המערער להורות כי במקום הפקדת פיקדון יועמד נכס מקרקעין שיש למערער זכויות בו, בבחינת בטוחה אחרת שערכה אף עולה לעין ערוך על הסכום שנקבע.

6.         לטענת המשיבה המערער הוא דמות מרכזית בשתי החברות, אבני מזרחי ואריקטון, כששתי החברות הן חברות משפחתיות שבהן המנכ"לים ובעלי המניות הם בני משפחה אחת. המערער היה מעורב בכל ההסכמים שנחתמו עם המשיבה. אף כי ניסה להפחית מחשיבות וממרכזיות תפקידו, נשא ונתן באבני מזרחי, חתם על הסכמים בשמה ואף מסר המחאות אישיות שלו לכיסוי חלק מחובה. הקשיים הכספיים של החברות שבניהולו ובשליטת אחיו ובנו מחד, ורצונו להמשיך בבנייה באתרים שונים מאידך, הם שהביאו את המערער למסור את ההמחאות האישיות. המשיבה מצביעה על כך כי סחרותן של ההמחאות לא הוגבלה, לא נרשם עליהן כל תנאי, והן כולן שלמות ותקינות על פי מראן ודרישות ההלכה הפסוקה. עוד מציינת המשיבה כי בין המערער למשיבה התנהלו מספר הליכים משפטיים, בקשר עם ערבותו להתחייבויותיה של אבני מזרחי ושל אריקטון, אם בלשכת ההוצאה לפועל, אם בבתי משפט השלום, המחוזי והעליון. כל ההליכים מטרתם אחת, לנסות ולהשתמט מתשלום חוב אותו היה על המערער לשלם באופן אישי כערב לחובות אבני מזרחי. לציין בפרט את ת.א. 2196/00 (מחוזי ת"א), תביעה כספית בסך של למעלה ממיליון ש"ח נגד אבני מזרחי בגין חובותיה, ונגד המערער ואחיו כערבים לחוב. בתיק זה ניתן ביום 13.3.07, על ידי כבוד השופטת רנה משל, פסק דין המחייב את המערער ואחיו בסכום התביעה (ראו הודעת המשיבה מיום 26.3.07). סיכומו של דבר טוענת המשיבה כי הגנת המערער הינה הגנת בדים, ומדגישה כי חסד גדול עשה עימו בית המשפט משקבע ערובה בסכום הנמוך ממחצית סכום קרן ההמחאות, כתנאי לקבלת התנגדותו ומתן רשות להתגונן. משלא עמד המערער בחובת ההפקדה במועדים השונים שהוקצבו לו, ומשיש ספק בדבר זכויותיו באותו נכס מקרקעין שהציע כתחליף לפיקדון הכספי, אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט גם לעניין זה. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ