אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ב"ל 12028-10-11

פסק-דין בתיק ב"ל 12028-10-11

תאריך פרסום : 16/10/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
12028-10-11
11/04/2013
בפני השופט:
נטע רות

- נגד -
התובע:
ריקל רבקה קונשטט
עו"ד בקשט
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שדמי
פסק-דין

רקע

1.    השאלה שהובאה לפתחנו הינה - האם התובעת היתה זכאית לתשלום דמי אבטלה במהלך התקופה בה שהתה בחל"ת מעבודתה, לאחר תום חופשת הלידה.

2.    לאחר ששמענו את עדות התובעת בפנינו זה מקרוב ואת טענות הצדדים, ניתן לסכם איפוא את התשתית העובדתית כך -

התובעת, אם לחמישה ילדים, הועסקה משך 17 שנים בעזר מציון (להלן: " המעסיק") כסייעת התפתחותית בתחום התפתחות הילד וכרכזת משחקיה. מרבית התקופה עבדה התובעת במשרה מלאה ועבודתה דרשה אחריות, יוזמה ומענה לציפיות גבוהות של מעסיקה ושל אוכלוסיית ההורים והילדים.

התובעת ילדה את ילדתה החמישית בחודש 3/10 ויצאה לתקופת חל"ת בחודש 6/10.

התובעת הגישה תביעה לדמי אבטלה, המתיחסת לתקופה שמחודש 7/10 ועד 12/10 ותביעתה נדחתה. זאת, מן הטעם שלטענת הנתבע, התובעת לא היתה זמינה לעבודה.

3.    התובעת העידה בפנינו כי היא יצאה לתקופת חל"ת על מנת לטפל בבתה וכן, על מנת לאתר מקום עבודה חלופי, תובעני פחות ממקום עבודתה אצל המעסיק, משמע - מקום עבודה שיאפשר לה לטפל בילדתה שזה עתה נולדה.

4.    התובעת לא חלקה על העובדה כי לאחר תום חופשת הלידה היא לא פנתה למעסיק בבקשה להפחית את היקף העסקתה או לשבצה בעבודה תובענית פחות שתאפשר לה לטפל בבתה וביתר ילדיה. זאת, תוך שהיא מנמקת את הדבר בכך - שההפחתה בהיקף פעילותה היתה למעשה בלתי מעשית ובלתי ניתנת ליישום.

משכך, החליטה התובעת לדבריה, לצאת לתקופת חל"ת במטרה לחפש עבודה אחרת, תובענית פחות ובמקביל לטפל בילדתה. התובעת העדיפה, לדבריה, אפשרות זו על פני התפטרות מהטעם שהיא חששה לעזוב את עבודתה אצל המעסיק טרם מציאת מקום עבודה אחר.

5.    הנתבע טען כאמור, כי בנסיבות אלה התובעת לא היתה זמינה לעבודה ומשכך אינה זכאית לתשלום דמי אבטלה.

הכרעה

6.    סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע את הזכאות לדמי אבטלה למבוטח שהוא מובטל (להלן - החוק).

סעיף 163(א) לחוק מגדיר מובטל כאדם הרשום בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה וכמי שמוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו, ואילו לשכת שרות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.

7.    על אף שנדמה כי לא היתה מחלוקת בשאלה העקרונית - האם מבוטחת יכולה להחשב כמובטלת בתקופה בה היא שוהה בחל"ת - שכן, המחלוקת בעניננו נגעה בעיקרה להיקף החובה של התובעת לפנות למעסיק בבקשה ליצירת התאמות, שיאפשרו את חזרתה לעבודה ואת הטיפול בילדתה - הרי שנבהיר כי בהקשר העקרוני מקובלת עלינו העמדה שמצאה ביטויה ב- בבל(נצ) 1031/09 טל בירן נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 1.1.10). באותו ענין נפסק, כי עצם העובדה שהתובעת לא יצאה לחל"ת לאחר תום חופשת הלידה כנגד רצונה - אינה אמורה לשלול את היותה בגדר "מובטלת" לפי ההגדרה שבסעיף 163(א) לחוק.

במקרה דנן, מקובלת עלינו גרסת התובעת לפיה, היא לא פנתה למעסיק וביקשה להתאים לה עבודה תובענית פחות משום שהיא סברה כי הדבר אינו מעשי לאור ההכרות רבת השנים, הציפיות הגבוהות ממנה, ציפיותיה מעצמה וציפיות ההורים והילדים וכן, נוכח היקף האחריות לו היתה מורגלת אצל המעסיק שלא הייתה ניתנת להפחתה באופן מעשי.

בהקשר זה יש מקום להבחין בין סוגי העבודות למיונן - בין עבודה חינוכית וניהולית, הכרוכה במגע שוטף עם אנשים ובאחריות ניהולית, שקשה למדרה בגבולות של זמן ושל מטלות ברורות ומוגדרות בזמן לבין עבודה טכנית במהותה או ללא אחריות ניהולית, אשר לגביה יכול ויהיה זה מעשי להגיע להבנות עם המעביד על שינוי במתכונת העבודה. זאת, באופן שיוביל להקלה משמעותית בהיקף התביעות מן העובדת המבקשת להמשיך בעבודתה ובה בעת גם לטפל בילדתה לאחר הלידה.

במקרה דנן נראה כאמור, כי יש לקבל את עמדתה של התובעת המתיחסת ספציפית לנסיבות הייחודיות של המקרה, בכל הנוגע לטיב ולאופי עבודתה, לאופי יחסיה עם מעבידה - לפיה,  המשך ההעסקה אצל המעסיק "עזר מציון" - לא עלה בקנה אחד עם רצונה ויכולתה לטפל בילדתה וכי שינוי ממשי במתכונת ההעסקה לא היה מעשי.

8.    כן נוסיף כי התנהלות התובעת - שבחרה שלא לממש את זכאותה להתפטר מן המעסיק לצורך טיפול בילדתה, תוך תשלום פיצויי פיטורים ודמי אבטלה,  וביכרה תחת זאת, לצאת לתקופת חל"ת - מחזקת את הרושם כי התובעת לא ביקשה לצאת ממעגל העבודה ולהסתמך על דמי האבטלה אלא - לאתר באמת ובתמים מקום עבודה שיאפשר לה לטפל בילדתה במקביל לעבודתה. מטעם זה התובעת לא ויתרה על מקום עבודתה אצל המעסיק כל עוד לא איתרה מקום עבודה שכזה.

9.    מהראיות עולה כי התובעת התייצבה בלשכת התעסוקה אך לא שובצה לעבודה ולו פעם אחת ומשכך שאלת זמינותה לעבודה מתאימה לא נשללה. נוכח האמור, ועל רקע מכלול הנסיבות הייחודיות של המקרה יש לקבל אפוא את התביעה לתשלום דמי אבטלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ