אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 989/04

פסק-דין בתיק א 989/04

תאריך פרסום : 04/06/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
989-04
12/05/2008
בפני השופט:
י. גריל (ס. נשיא)

- נגד -
התובע:
דניאל קאפח
עו"ד ע. בדארנה
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הבריאות
עו"ד י. סהר
פסק-דין

א.      בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו, לטענת התובע, עקב טיפול רפואי שקיבל במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה (להלן: "בית החולים"), הנמצא בבעלות הנתבעת ומופעל על-ידה.

          התובע, יליד 24.4.1960, החל לסבול בשנת 1997 מהפרעות ומירידה בראיה בעין שמאל, ואובחן לראשונה כסובל מרטינופתיה סכרתית (פגיעה בכלי הדם של העיניים בגין סכרת). בעקבות זאת, קיבל התובע טיפולי לייזר, תחילה בקופת חולים בירושלים, לאחר מכן במרכז הרפואי "לין" ובמכון מור. לבסוף הגיע התובע לבית החולים לאחר שטיפולי הלייזר שקיבל לא הועילו.

          בבדיקה הראשונה בבית החולים, ביום 21.4.98, נמצאה עין שמאל כמקרה טיפוסי למחלת הסכרת, כאשר המחלה כבר שגשוגית מתקדמת וחדות הראיה עומדת רק על 1/60.

          התובע עבר מספר טיפולי לייזר בעין שמאל, בתאריכים 21.4.98, 26.4.98, 25.5.98              ו- 5.7.98. בבדיקה מיום 10.8.98, החליט הרופא המטפל, ד"ר מיכאל פיינר, נוכח העובדה שטיפולי הלייזר לא הועילו ונראתה לראשונה משיכה של הרשתית לכיוון המקולה, לבצע ניתוח ויטרקטומיה (כריתת הזגוגית מתוך חלל העין).

ב.       ביום 7.9.98 אושפז התובע במחלקת העיניים של בית החולים, לצורך ביצוע ניתוח ויטרקטומיה והרחקת הדימום והשירכות מהרשתית, בשיטת ENBLOCK (להלן: "הניתוח הראשון").

          הניתוח הראשון בוצע ביום 8.9.98 ובמהלכו נוצר קרע ברביע הנזלי של עין שמאל עם היפרדות של רשתית העין, שאובחנו בסוף הניתוח לאחר שהעין "נסגרה".

          לצורך הטיפול בקרע ובהיפרדות הרשתית, בוצעו על ידי הצוות הרפואי פעולות חיצוניות לגלגל העין, שכללו הדבקת הקרע באמצעות הקפאה (CYRO), חיגור העין על ידי חגורה והזרקת 0.8 CC של גז מסוג SF6 לתוך העין.

          לאחר שלושה חודשים, ביום 28.12.98, אושפז התובע שוב בבית החולים, לצורך ביצוע ניתוח ויטרקטומיה חוזר והוצאת ירוד, כאשר בקבלתו לבית החולים עין שמאל היתה אדומה וגרויה, האישון לא סדיר עם הידבקויות אחוריות, ומאחורי העדשה הזכה אובחנה ממברנה עם דימום (להלן: "הניתוח השני").

          במהלך הניתוח השני, החל דימום באזור הקשתית ונראה דם רב בחלל הזגוגית וקרישי דם על פני הרשתית. במהלך שאיבת הדם מחלל הזגוגית הופיע דימום נוסף מאחורי הקשתית, שהצוות הרפואי לא הצליח לעצרו, ולכן הופסק הניתוח.

ג.       כיום, התובע עיוור בשתי עיניו. לטענתו, את מאור עינו השמאלית הוא איבד כתוצאה מן הטיפול הרשלני שניתן לו בבית החולים.

          התובע טוען בסיכומיו כי המומחה הרפואי מטעמו, פרופ' גיורא טרייסטר, קבע בחוות דעתו (ת/3), כי כל המהלכים הרפואיים שבוצעו לאחר הסיבוך שאירע בניתוח הראשון, הינם בגדר טיפול רפואי רשלני.

          התובע טוען כי חוות דעתו (נ/8) ועדותו של המומחה הרפואי מטעם הנתבעת, פרופ' שאול מרין, היו מגמתיות, "מוזמנות", ולא אמינות. התובע מפנה לעובדה שמטעם פרופ' ש. מרין הוצאו שתי חוות דעת, האחת מיום 27.12.05 (מוצג ת/4) והשניה מיום 5.3.06 (מוצג נ/8), כאשר רק חוות הדעת השנייה הוגשה על-ידי הנתבעת לבית המשפט, בעוד שחוות הדעת הראשונה הגיעה לידי התובע במקרה.

          עיון בשתי חוות הדעת מלמד כי בוצעו שינויים בנוסח חוות הדעת הראשונה, לרבות השמטת פיסקה חשובה לעניין האפשרות הטיפולית שהוצעה על ידי פרופ' ג. טרייסטר. לטענת התובע מדובר בשינוי מהותי שבא בעקבות דרישת צד מעוניין.

ד.       התובע טוען כי פרופ' ג. טרייסטר ציין בחוות דעתו (ת/3), שהמעקב הרפואי עד לניתוח הראשון, שבוצע רק ביום 8.9.98, גרם למעשה להיפרדות רשתית מקומית וסביר להניח כי אילו היה מבוצע הניתוח קודם לכן, העין היתה במצב רפואי טוב יותר. ראיה לכך היא, כי מאז הבדיקה בחודש אפריל 1998 ועוד חודש אוגוסט 1998 חלה הידרדרות במצב העין וסביר להניח כי הידרדרות זו המשיכה עד לביצוע הניתוח.

          התובע טוען כי פרופ' ש. מרין, אישר שבדרך כלל מתווספות שירכות ועם הזמן נוצרת יותר משיכה לכיוון המקולה. אולם, הוא סירב לאשר כי משיכה זו לכיוון המקולה התפתחה ונמשכה גם לאחר מכן, ועד ביצוע הניתוח הראשון, והעדיף לתת תשובה מגמתית בעניין.

          ביחס לטיפול הרפואי במהלך הניתוח הראשון, טוען התובע כי לא מתקבל על הדעת שממצאים קריטיים, כמו היפרדות רשתית עם קרע גדול, לא אובחנו במהלך הניתוח אלא לראשונה לאחר סגירת העין, דבר המהווה מחדל רשלני לכשעצמו.

          אין מחלוקת, כי במהלך ביצוע ניתוח שכזה יתכן וייווצר קרע על ידי המנתח, וקרע זה גורם בדרך כלל להיפרדות רשתית.

          היות ומדובר בתופעה מוכרת, ומאחר והקרע נוצר לרוב בהיקף העין, על המנתח לבצע בדיקה קפדנית לכל היקף העין, בחיפוש אחר קרע שיתכן ונוצר, דבר אשר לא נעשה בענייננו.

ה.      יתרה מכך, לטענת התובע הצוות הרפואי גם לא בחר בטיפול הנכון לסיבוך שנוצר עקב הניתוח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ