אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 979/00

פסק-דין בתיק א 979/00

תאריך פרסום : 05/10/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
979-00
13/12/2005
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
1. לביא דורון
2. שרה לביא
3. יוסף לביא

עו"ד י. גורי ואח'
הנתבע:
1. עזבון גלזר מאיר ז"ל
2. איתן חברה לביטוח בע"מ

עו"ד ואח'
פסק-דין

1. התאונה

ביום 2.9.93, בהיותו בן 16.5 שנה, נפגע התובע קשה בתאונת דרכים לפי משמעותהבחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975,להלן:"התאונה". התובע ישב במושב הקדמי של הרכב בו נהג אדם אחר עימו עבד, מר אלזם מאיר ז"ל, להלן:"הנהג". השניים שבו מעבודתם כמוכרי אבטיחים. הרכב התנגש חזיתית בסמיטריילר, להלן: "התאונה". הנהג, קיפח את חייו בתאונה הקטלנית והנתבע מס' 1 הוא עזבונו. הרכב בוטח על ידי הנתבעת מס' 2.

בתאונה נחבל התובע חבלה משמעותית בראשו. הכרתו התערפלה. מהראיות שהובאו בפני לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הכרתו אבדה אף שבוצעו ניסיונות להנשימו במקום התאונה. למיון בית החולים רמב"ם הגיע התובע בהכרה מעורפלת. בדיקת C.T. ראש העלתה ממצא טראומטי ( Diffuse xonal Injury    A). כן סבל התובע מחתכים רבים בפניו, בקרקפת, בחזה ובגפיו. שתי ידיו היו שבורות. התובע הגיש תביעה זו לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה. 

לאחר שלושה ימים במחלקת התאוששות שב התובע להכרה מלאה והועבר למחלקה האורטופדית.

ביום 8.9.03 קובעה האמה השמאלית בפלטינה בפרוצדורה ניתוחית וגובסה בגבס. זרוע ימין קובעה אף היא בקיבוע חיצוני באמצעות מסמרים והפצעים באזור כתף ימין נתפרו. לאחר אשפוז של כשבוע ימים במחלקה האורטופדית שוחרר ביום 12.9.03 לביתו עם הנחיות לטיפול ומעקב. 

אין מחלוקת כי ממועד התאונה, פרט לשני חודשי עבודה, לא שב התובע ללמוד או לעבוד.

במהלך הדיון מיום 15.10.02 הצהירו הצדדים, שאין מחלוקת "בשאלת החבות" וכי יביאו ראיות ל "נושא הנזק" בלבד. עיקר המחלוקת בתיק עניינה בקשר הסיבתי שבין התאונה לבין מצבו הנפשי של התובע. לעניין זה הוגשו שתי חוות דעת שנערכו על ידי מומחה מטעם בית המשפט, פרופסור קליין, להלן: " הפסיכיאטר", והתובע הציג תיק הכולל מסמכים רפואיים וחוות דעת, להלן: " תיק המוצגים". ברם, קודם לדיון בנזקו הנפשי של התובע אקדים ואדרש לשיעור נכויותיו במישור האורטופדי, האסתטי והנוירולוגי.

אנתח להלן את טוענות ב"כ הצדדים וחומר הראיות שבפני. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

2. הנכויות האורטופדית, האסתטית והנוירולוגית של  התובע

במקורה הוגשה התביעה בבית משפט השלום בחיפה ביום 5.12.94. בית המשפט מינה את ד"ר פישמן כמומחה מטעמו בתחום האורטופדי, להלן: " האורטופד", והורה לו לחוות דעתו בעניין מצבו של התובע בעקבות התאונה ואת הצורך במינוי מומחה בתחום הפלסטיקה. כן מונה, בהמלצת בית המשפט, מומחה נוירולוגי, ד"ר ארגוב, להלן: " הנוירולוג" לחוות דעתו בעניין מצבו של התובע ולהעריך את הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

בחוות דעתו, נספח 6.3 לתיק המוצגים, העריך האורטופד את נכותו של התובע בגין "ההפרעות הסובייקטיביות בתחום האורטופדי (כאבים בזרוע הימנית ובאמה השמאלית)" בשיעור 5% לצמיתות ואת הנכות האסתטית בגין הצלקות הנלוות לאותן פגיעות, בשיעור 10% לצמיתות.

בחוות דעתו של הנוירולוג, נספח 6.4 לתיק המוצגים, שהוגשה לבית משפט קמא ביום 7.10.97 , קבע הנוירולוג כי לתובע אין נכות נוירולוגית צמיתה עקב התאונה, אך סבר כי "לאור מידת החבלה לראש", אותה העריך בחוות דעתו כ "משמעותית", יש מקום לקצוב לתובע נכות נוירולוגית זמנית בשיעור 40% לחודשיים ו 20% לשלושה חודשים נוספים. עוד קבע הנוירולוג כי נדרש מינוי פסיכיאטר. 

ב"כ הנתבעת לא חלק בסיכומיו על שיעורי נכותו הרפואית של התובע בגין מגבלותיו האורטופדיות, פגיעותיו האסתטיות ועל הקשר הסיבתי בין נכויות אלה לבין התאונה, אם כי טען שלנכות הרפואית בגין הצלקות אין השלכה על תיפקוד התובע, ראה ע' 20 לסיכומיו. לכך אני מסכים. אני קובע, אפוא, כי נכותו הרפואית של התובע בגין הפגיעה האורטופדית עומדת על 5%. שוכנעתי כי זהו אף שיעור נכותו התפקודית בגין המגבלות האורטופדיות שהסבה לו התאונה החל מיום שחרורו מבית החולים רמב"ם.

חוות הדעת הנוירולוגית, דו"ח הנט"ן, ת/1, סיכום האשפוז ממחלקת המיון ברמב"ם וממצאי בדיקת ה - C.T שנערכה שם, בה אובחנה DAI ( Diffuse Axonal Injury), ממצאי בדיקת ה - MRIאודות הפגיעה בחומר הלבן, כל אלה, על רקע הסבריו של הפסיכיאטר בע' 56 -59, מביאים אותי למסקנה כי יש  לדחות את טענתו של ב"כ הנתבעת בסיכומיו לפיה פגיעת הראש שנגרמה לתובע בתאונה הייתה "מינורית". בפני תשתית ראייתית על פיה אני קובע, כממצא עובדתי, כי פגיעת הראש בתאונה הייתה משמעותית.

אותה פגיעה אמנם לא הסבה לתובע נכות נוירולוגית צמיתה, אך מקובלת עלי מסקנתו של הנוירולוג בדבר שיעורי הנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי, בתקופות שהמליץ, ולדעתי הן משקפות, באותן תקופות, אף את שיעור נכותו התפקודית של התובע שמקורה בנכותו הרפואית בתחום הנוירולוגי. 

3. הערכת נכותו הנפשית של התובע וההתפתחויות במצבו הנפשי לאחר התאונה

התאונה אירעה, כאמור, ביום 2.9.93. אין מחלוקת כי התובע שוחרר משירות צבאי, אותו עתיד היה להתחיל ביולי 1995, על יסוד האבחנה הרפואית מיום 13.8.94, לפיה הוא סובל מהפרעה פוסט-טראומטית עם ביטויי מצוקה וקשיי תיפקוד. אעיר כי העתק חוות הדעת הקלינית (פסיכיאטרית) של הפסיכיאטר שבדק את התובע מטעם רשויות הצבא, שצורף לתיק המוצגים, היה רחוק מלהיות קריא.

כאמור, לאור ההמלצה בחוות דעתו של הנוירולוג, מינה בית המשפט את הפסיכיאטר, להערכת מצבו הנפשי של התובע בעקבות התאונה. לתכלית זו נפגש התובע עם הפסיכיאטר פעמיים, ביום 20.1.98 וביום 11.5.98. חוות הדעת הוגשה לבית משפט קמא ביום 22.7.98, להלן: " חוות הדעת הראשונה". היא נסמכה, בין השאר, על בדיקה פסיכודיאגנוסטית ונוירופסיכולוגית, שנערכו בין שתי הפגישות האמורות, על ידי מר ארנון וד"ר לוצקי, בהתאמה, לפי הפניית הפסיכיאטר.

1 )       עיקר ממצאי חוות הדעת הראשונה

בבדיקה הראשונה לא מצא הפסיכיאטר סימני חרדה או אי שקט פסיכומוטורי, גם אם מצא האטה פסיכומוטורית קלה. הריכוז היה סביר וקצב הדיבור מעט איטי. עם זאת, הפסיכיאטר התרשם מקושי קל בריכוז ובקשב. שיפוטו של התובע היה תקין "עם תובנה למצבו". עוד קבע הפסיכיאטר כי אף שלא היו הפרעות בתוכן החשיבה ולא הייתה עדות למחשבות שווא, ניכר בארגון החשיבה צמצום וקונקרטיות, עם קושי בהפשטה ולא נכרו הפרעות בפרצפציה. בנוסף פורטה בחוות הדעת הראשונה תמצית הממצאים מהבדיקות אליהן הופנה התובע.

כך, ציין הפסיכיאטר בחוות דעתו, כי מר ארנון שביצע בתובע בדיקה פסיכודיאגנוסטית, הגיע למסקנה כי התאונה הביאה לשבירת מערך ההגנות והתיפקוד הרגשי וכתוצאה מכך לירידה כללית בתפקוד וביכולת ההתמודדות של התובע. תולדה זו של התאונה הוסברה ע"י מר ארנון בחוות דעתו, בקיומן של בעיות קוגנטיביות ורגשיות קשות שהיו לתובע עובר לתאונה.

בבדיקה הפסיכודיאגנוסטית אובחן התובע כבעל תפקוד קוגנטיבי נמוך באופן משמעותי מהנורמה "כאשר התחום החברתי והחשיבתי הם הפגומים ביותר. החשיבה מעורפלת, איטית ונוקשה וקיימת פגיעה בבוחן המציאות במצבים בלתי מובנים." כן אובחן התובע כבעל כוחות אגו חלשים, דימוי עצמי נמוך ושלילי וכבעל חוסר עניין בזולת ויכולת מצומצמת ליחסים בינאישיים בשלים.  

בע' 5 לחוות הדעת הראשונה מציין הפסיכיאטר כי " מכלול ממצאים זה מתאים לקבעון בהתפתחות יותר מאשר לרגרסיה (עקב התאונה) ממצב התפתחותי תקין" וכי מהמבחנים שנערכו לתובע על ידי מר ארנון, "לא עולה תמונה אופיינית לתסמונת פוסט-טראומטית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ