אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9597/03

פסק-דין בתיק א 9597/03

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9597-03
15/05/2007
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
לבנברג תכנון ומדידות בע"מ
עו"ד חסאן בסטוני
הנתבע:
1. מגן גבריאל
2. מגן שרה
3. יובתים (1993) בע"מ
4. כרמון גדעון
5. יובתים תכנון ועיצוב בע"מ

עו"ד זר וואנו
פסק-דין

1.       בפני תביעה כספית של התובעת לחיוב מנהלים ובעלי מניות בחוב פסוק שחייבת חברה, הנתבעת 5, להלן: "הנתבעת" לתובעת על פי פסק דין שניתן נגד החברה בהסכמת מנהלה, הנתבע 1, ביום 17/5/04. התביעה הינה לתשלום סך של 46,040 ש"ח לחיוב הנתבעים מכוח הדין ובשל הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעות 3 ו - 5 באופן שפסק הדין בהסדר פשרה שניתן ביום 17.5.94 בפני כב' השופטת ש. וסרקרוג, לפיה נתבעת 5 ומר רוזנבלט מנחם, יפצו את התובעת בסך של 32,354 ש"ח, מחצית הסכום כ"א מהם 16,177 ש"ח, כאשר החיובים נפרדים. וכי התביעה אישית כנגד הנתבע שם, זאב לנדמן, יימחקו.

2.       להסכם האמור ניתן תוקף של פסק דין  (להלן:"הסכם הפשרה"). התובעת טענה בתביעה זו שבפני כי הנתבע 1 (להלן: "מר מגן") וב"כ הסתירו בחוסר תום לב, עובר לקבלת פסה"ד לפי הסכם הפשרה כי הנתבעת 5 כבר לא הייתה חברה פעילה באותה עת. התובעת טענה כי חובה של הנתבעת  נוצר לאחר שהזמינה מהתובעת עבודת מדידה, קיבלה את העבודה, עשתה בה שימוש להפקת רווחים, אך לא שילמה בגינה. התובעת ניהלה הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת , במסגרתם נתגלה, כי הנתבעת איננה פעילה או איננה קיימת עוד לאחר שנמכרה לנתבעת 3, כשמבצעי מהלך המכירה הינם הנתבעים 1, 2 ו-4. מכאן התביעה נשוא הדיון.

עוד יצויין כי הצדדים בתיק הקודם הגיעו להסכם הפשרה שבו נקבע בהסכמה, כי שם הנתבעת יתוקן מהשם שהופיע בכתב התביעה, לשמה של הנתבעת 5 וכי זו תשלם לתובע את הסך של 16,177 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בלבד. משסירבה הנתבעת 5 לשלם לתובע את הסכומים הנ"ל, נפתח תיק הוצל"פ, אולם מבלי שהתובע הצליח לגבות דבר. עפ"י שאלון שהשיב מר מגן לפי הוראת ראש ההוצל"פ נטען, כי הנתבעת 5 איננה קיימת עוד וכן השיב תשובות לשאלות לגבי הקמתה של הנתבעת 3.

טענת ההתיישנות

3.       הנתבעים טענו להתיישנות וזאת לאחר שהתביעה דנן הוגשה בתאריך 25/5/03. לטענתם התיישנה כל עילת תביעה אשר נוצרה עובר לתאריך 25/5/96. מכיוון שהתביעה הוגשה ביום 25.5.03 דינה להימחק בשל התיישנותה. מנגד טוענת התובעת כי אין כתב התביעה מבקש לדון בחוב הנובע כתוצאה מיחסי הצדדים שהתקיימו אי שם בתחילת שנות התשעים. מדובר בתביעה המתבססת על  פסק דין חלוט שניתן כנגד הנתבעת בהסכמת מנהלה ובעל המניות בה. דא עקה התברר מאוחר יותר כי מדובר בהסכם פשרה שהושג בחוסר תום לב מצד הנתבעים ולכן תביעה זו להרמת מסך כנגד מנהלים או בעלי מניות אשר עשו קנוניה להתחמקות מחובות שיצרה הנתבעת, בדין יסודה.

בהחלטה קודמת ציינתי כי יש לדחות את טענת ההתיישנות ומסקנה זו, לנוכח חומר הראיות שבפני,  עומדת כיום בעינה. התובעת טוענת לחוב אשר נפסק לטובתה בפסק הדין של כב' השופטת ש. וסרקרוג בת"א 9171/92 ביום 17/5/94. העילה לפי כתב התביעה הינה הרמת מסך ההתאגדות לצורך גביית החוב המבוסס על פסק הדין הנ"ל ופיצויים בגין הנזק שנגרם בגובה יתרת החוב האמורה. עילות התביעה המייחסות מעשים (לרבות תרמית) או מחדלים לנתבעים, לא היו ידועות לתובעת אלא לאחר מתן פסק הדין. כאשר מסר מר מגן תשובות לשאלון שהופנה אליו. זאת ועוד בניגוד לטענה קודמת של הנתבעים כי החברה לא נמכרה, מהסכם (נספח ב' לסיכומי התובעת), אשר מסדיר את המכירה עולה מסקנה עובדתית אחרת לפיה פעילותה הנתבעת 5 ותוכנה נמכרו לנתבעת 3. על פי הסכם זה העברת העסק בין הנתבעות היתה אמורה להיות כנגד תשלום של 41,000 ש"ח.

תשלום החוב הנ"ל לא הוכח להנחת דעתי ולכן שלאחר הגשת התביעה נגד הנתבעת 3 היה בידיה לכאורה, הסכום הדרוש לביצוע תשלום חובה של הנבעת 5 לתובעת לפי הסכם הפשרה. שא עקה, ולכך אגיע גם בפרק האחריות, מי שקיבל החלטות בתובעת 3 בחר שלא לשלם לתובעת בגין החוב עבור הסכם הפשרה.

4.       אינני מקבל את טענות הנתבעים כי התובעת, ידעה או היה עליה לדעת מבלי שהנתבעים הודיעו לה על הפסקת פעילותה של הנתבעת ביום מתן פסק הדין בפשרה. לא רק שהדבר אינו עולה מפרוטוקול הדיון  אלא שב"כ הנתבעים 1 ו-5, הצהיר בפרוטוקול, כי הוא מבקש לשמור על זכותה של הנתבעת להמשיך ולתבוע נתבעים אחרים - כלומר גם הוא ראה בנתבעת 5 אישיות משפטית לכל דבר ועניין גם לאחר יום מתן פסק הדין וגם לאחר שנערך ההסכם נספח א' מיום 20/10/03.

מסקנתי איפוא היא כי על פי העובדות הנ"ל שיש להן אחיזה בחומר הראיות, יש מקום לחשב את תקופת ההתיישנות מיום שבו נודע לתובעת על המעשה או המחדל המיוחס לנתבעים לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע:

"מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק"..

לאור האמור החלטתי הקודמת לפיה איפשרתי לתובעת להביא את ראיותיה לעניין הטענה כי בשלב מתן פסק הדין על ידי כב' השופטת וסרקרוג בת.א. 9171/92 ביום 17/5/94 היא לא ידעה  כי הנתבעת 5 הפסיקה לפעול, וכי אחרת לא היתה מגיעה להסכמה באותו דיון, בעינה.  האם הובאו ראיות שכאלה? סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב.

5.       מר לבנברג מסר בתצהירו כי עובדת קיומו של הסכם (נספח ב') על פיו בוצעה המכירה של הנתבעת 5 (יובתים הישנה) לנתבעת 3 (יובתים החדשה) נודע לתובעת רק במהלך הליכי הוצאה לפועל בתחילת שנת 1998.  לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים לגבי תרשומות ב"כ  ששוחח עם ב"כ התובעת או הטענות בדבר עבודה משותפת של מר לבנברג עם מר מגן ביובתים החדשה, שהועלו לראשונה בסיכומיהם, אולם אין באלה כדי להפריך את גירסת התובעת כי לראשונה נודע לה על מכירת יובתים הישנה לזו החדשה בשנת 1998. מכאן שעלה בידי התובעת להוכיח את העובדות כי מר מגן הסתירו את העובדה כי למעשה עובר ליום מתן פסק הדין הנתבעת 5 לא הייתה כלל פעילה ובכך גרמו הנתבעים לתובעת  לנזק ששיעורו הוא הסכום שהתחייבה הנתבעת לשלם ואשר עד היום לא שולם.

סיכומו של דבר פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה ניתן ביום 17/5/94 והתובעת רשאית היתה להוכיח לפי סעיף 89(2) הנ"ל את המעשה או במחדל הנטענים ארעו בתוך מסגרת הזמן של עד 10 שנים. מאחר והתביעה הוגשה הוגשה ביום  25/5/03, דין הטענה להתיישנות להדחות.

טענת חוסר היריבות:

6.       לטענת הנתבעים, דין התביעה נגד הנתבעת 2, גב' מגן, ונגד הנתבע 4, מר כרמון, להידחות מחמת היעדר עילה וחוסר יריבות שכן הם אינם בעלי דין נכונים. אף אם דין התביעה להתקבל אין בכך כדי לחייבם בכל חוב לתובעת. הנתבעים טוענים, כי צירופם של השניים נעשה בחוסר תום לב. לגבי  הגב' מגן, טענו הנתבעים, כי היא אמנם הייתה בעלת מניות ביובתים הישנה אך לא היה לה כל קשר לאירועים שהובילו להגשת התביעה המקורית והדבר אף לא נטען מעולם, והיא אף לא נתבעה בתביעה המקורית. משכך, פסק דין בתביעה המקורית אינו מטיל עליה כל חבות ואינו מחייב אותה במאום. זאת ועוד,  הנתבעים טענו כי כעולה מתמצית רישום הנתבעת 3 ברשם החברות, גב' מגן אינה מנהלת או בעלת מניות או עובדת ביובתים החדשה, ולפיכך אין לה כל קשר לחברה החדשה, ולא ניתן להטיל עליה אחריות אם תחויב החברה החדשה. מכאן, כי יש להורות על דחית התביעה כנגד הגב' מגן. לגבי  מר כרמון, טוענים הנתבעים, כי צירופו של הנ"ל נעשה אף הוא בחוסר תום לב. מר כרמון חסר כל קשר לאירועים נשואי התובענה המקורית ואין בעצם היותו בעל מניות בנתבעת 3 כדי לחייבו בחוב של הנתבעת 5, שכן הוא לא היה בעל מניות או מנהל בחברה הישנה ולא היה לו כל קשר אליה. לטענת הנתבעים, טענתה של התובעת בסעיף 12 לתגובתה מיום 3/5/04, לפיה "רכשה" החברה החדשה את חברה הישנה, ולפיכך אף מר כרמון "רכש" את החברה הישנה, שגויה בעליל. כפי שצוין בכתבי הטענות מטעם הנתבעים וכפי שנטען בפני בית המשפט ביום 5/1/05, הנתבעת 5 (או מניותיה) לא נרכשו על ידי מאן דהו, לרבות מי מן הנתבעים. לפיכך, גם בעניינו של מר כרמון יש לדחות את התביעה על הסף ולהורות על מחיקת שמו מכתב התביעה.

7.       התובעת טענה כי יש לדחות טענה זו מכתב ההגנה עולה, כי גב' מגן הייתה בעלת מניות בנתבעת 1 וככזו הינה בעלת דין לעניין תביעה להרמת מסך. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי יש להרים את המסך ולחייב את בעלי המניות או מנהלי החברה  בחובות החברה בכלל או בחוב לתובעת בלבד, הרי שיש לעשות כן רק לאחר שתינתן לגב' מגן הזכות להתגונן. מר כרמון הינו אחד מבעלי המניות בנתבעת 3 אשר רכשה את נתבעת 5 וככזה רכש את נתבעת זו יחד עם התחייבויותיה וחובותיה. הדבר עולה, כאמור, מהסכם נספח ב' שבין הצדדים, על פיו נתקבלה החלטה להעביר את העסק בנתבעת 5 לידי נתבעת 3 בשלמותו. קבלת "עסק" משמעותו קבלת זכויות וחובות. חזקה על מר כרמון כי ידע שה"עסק" אותו הוא מקבל מהנתבעת והעובדה שבהסכם מתחייבת הנתבעת להפסיק לחלוטין את פעילותה ולמסור לחברה שכרמון בעליה את כל נכסיה, יש בהן בכדי לגרום נזק לנושיה של הנתבעת אשר לא יוכלו לגבות ממנה את חובם. עוד נטען כי מר כרמון גם היה חלק ממערך קבלת ההחלטות בנתבעת 3, אשר בהסכם הנ"ל נרשם, כי הנתבעת 3 לוקחת על עצמה את התחייבויותיה של הנתבעת בכל הנוגע לצבר הזמנותיה, כאשר לטענת התובעת, גם הזמנת עבודה מהתובעת הינו בגדר "צבר הזמנותיה" וגם החובה לשלם בגין העבודה הינו בגדר "התחייבויות" שהועברו לנתבעת 3 על פי הסכם מגן כרמון.

8.       שקלתי את טענות הצדדים ונראה כי הדין עם הנתבעים. הסכום שאמורה היתה לשלם הנתבעת 3 עבור רכישתה את פעילותה ותוכנה של הנתבעת 5, ציינתי לעיל. אומנם בהחלטה הקודמת לעניין טענות הסף איפשרתי לתובעת להביא ראיותיה לעניין היריבות אולם כעת בסיום הדיון בתיק לא הביאה התובעת ראיות נוספות על אלה שעמדו בפני ולפיהם הגב' מגן ומר כרמון לא היו נוכחים עובר לקבלת הסכם הפשרה ולא יכולה להיות כלפיהם טענה לתרמית כלשהי כלפי התובעת. כמו כן יש להבחין בין מה שכבר ציינתי לעיל כי הסך של 41,000 ש"ח שהיתה אמורה להעביר  הנתבעת 3 לקופת הנתבעת 5 לא הוכח כי הועבר ועל כן אחראית הנתבעת 3 לסכום זה. באשר לעצם החבות והאחריות וזהות האחראים לתרמית הנטענת, ניתן להרים מסך התאגדות ולחייב רק חלק מבעלי המניות או המנהלים ואין בחשיפתם של האחרים כדי לחייבם במעשים או מחדלים שלא עשו.

סיכומו של פרק זה התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-4 נדחית בשל חוסר עילה.

אחריות הנתבעים 1,3 ו-5

9.       מכאן לגופו של עניין. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים נראה כי דין התביעה כנגד הנתבעים 1,3 ו-5 להתקבל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ