אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9587 3/01

פסק-דין בתיק א 9587 3/01

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
95873-01
06/03/2005
בפני השופט:
שוורץ אהוד

- נגד -
התובע:
אלירן שמשון בע"מ
הנתבע:
ירקוני יאיר
פסק-דין

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         תביעה כספית ע"ס 6,547.79 ש"ח. לטענת התובעת הנתבע שכר ממנה רכב ונותר חוב דמי שכירות וכן נזק בגין תאונה בסכום התביעה. בתיק ניתנו שני פס"ד שבוטלו, ובפני התקיים דיון לגופו בו נשמעו עדויות הצדדים והוגשו סיכומים.

2.         הנתבע טוען כי לא הוא שכר את הרכב, אלא חברה בה עבד כשכיר בשם ג'.פי.אס תעשיות שלטים בע"מ (להלן: "החברה"), וכי עקב היותה חדלת פירעון, מנסה התובעת להיפרע ממנו, כן טוען שלא התחייב באופן אישי לתשלום דמי השכירות וההתחייבות הנטענת בעניין (בגב ההסכם, סעיף 20), אינה תקפה כלפיו.

3.         התובעת טוענת כי הנתבע חתם על הסכמי השכירות, קיבל הרכב לידיו, דאג להעברת מזומן בגין שיק שכירות שחזר ללא כיסוי, כי ההסכם נעשה בינה לנתבע וללא מעורבות המעביד/ החברה הנטענת, וגם אם החברה אכן שוכרת הרכב עדיין הנתבע כמי שקיבל את הרכב ערב ואחראי אישית למילוי כל התחייבויות החברה לפי הסכם השכירות.

ב)         דיון והכרעה

            בדיון העידו עובד התובעת מר עידן זוהר, הנתבע וכן חברו מר אבי כהן.

4.         מן החומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את התביעה.

            אני סבור כי התובעת לא עמדה בנטל הנדרש ממנה עפ"י מאזן ההסתברות האזרחי להוכחת חיוב אישי של הנתבע בגין השכרת הרכב נשוא התביעה.

            הוכח בפני באופן מספק כי ההזמנות היו על שם החברה והנתבע היה עובד שכיר בחברה, ההזמנה בוצעה בפועל אצל התובעת, עקב היכרות וקרבת מגורים בין משפחת הנתבע ומשרד התובעת. אני מקבל את עמדת הנתבע, ומבלי שיש צורך להכריע במחלוקת לעניין שיתוף מנהל החברה בהזמנה, כי מעצם הסכמי השכירות, החשבוניות ושאר מסמכי העסקה, מדובר בהסכם שבין החברה לבין התובעת ולא בין הנתבע לתובעת, וחתימתו בהסכמים הנה בשם החברה.

5.         במצב זה, שאלת חבות הנתבע יכולה להסתמך אך ורק על התחייבותו האישית שבסעיף 20 בגב הסכם השכירות ולפיו  " ... נחתם הסכם זה ע"י חברה בע"מ ... יהיה מנהל החברה ו/או נציג החברה ו/או עובד החברה שקיבל את הרכב עבור החברה ו/או שחתם על ההסכם אחראי וערב אישית למילוי כל התחייבויות החברה לפי הסכם זה. " הנתבע אכן הנו בגדר נציג או עובד החברה שקיבל את הרכב, או מי שחתם על ההסכם. אני סבור שאין בסעיף זה, ובנסיבות כאן, להביא לחיוב הנתבע, ואלו נימוקי :

6.         חברת השכרה המבקשת להסתמך על ערבות של עובד, או לוקח רכב כאמור צריכה לציין את דבר הערבות והחבות האישית במקום ובכתב בולט בפני ההסכם, בדומה לסעיפים המודגשים בצד שמאל, חלק תחתון של נ/1, וכן, יתכן ואף נדרשת חתימה ספציפית נוספת

לעניין תנית הערבות האישית, ומעבר לחתימה על ההזמנה כנציג החברה, ואולם בעניין אחרון זה אין צורך להכריע בתיק זה. עובד חברה, שעפ"י סיכום עם החברה זכאי לקבל רכב, ובהתאם חותם על הסכם שכירות בשם החברה, ומקבל את הרכב, עבור עצמו, יוצא מהנחה, אלא אם כן נאמר אחרת, שהחבות לעניין ההסכם חלה אך ורק על החברה בה מועסק ושלצרכי עבודה בה מקבל את הרכב, ברגיל ערבות אישית של עובד, או לוקח רכב לחיובי החברה הנה חריג למצב הדברים הרגיל, ועל הטוען שהעובד ידע, התחייב והסכים למצב חריג שכזה, הנטל להוכיחו. בעניין שבפני לא נוכחתי הן מבחינת המהות, והן מבחינת הצורה שהתובעת עומדת בנטל הנדרש.

7.         מבחינת המהות, ערבות הנתבע כלל לא עמדה על הפרק בשלב של מו"מ טרום חוזי, או מו"מ אחר שקדם להסכם, שהרי החבות נטענת מכוח החתימה על הסכם השכירות והתניה המחילה על המתחייב ההוראות שבגבו. איני מקבל שעניין כה מהותי, כמו חיוב אישי של החותם/ נוטל הרכב, המצוין באותיות זעירות בגב ההסכם וכפי שנעשה כאן, עומד בחובת הגילוי החלה על התובעת, ושעה שמדובר אכן באותיות זעירות מחד, ומאידך בעניין מהותי ביותר, שלכל הפחות היה מקום לציינו באופן בולט ובפני ההזמנה.

אכן ערבות נוצרת בהסכם, ואף אין חובה שתיחתם או תהיה בכתב, יחד עם זאת מבחינה ראייתית ולצורך הוכחת גמירות דעת, צורת הערבות כאן, מחלישה ביותר את טענות התובעת, מול טענות הנתבע, ולעניין העדר הסכמה/ גמירות דעת בקשר אליה, ומשכך לא שוכנעתי כי הייתה כזו, בנסיבות כאן ולעניין ערבות נטענת, וחרף הכיתוב האמור.

8.         יצוין עוד שהנתבע לא מסר כרטיס אשראי שלו כמקובל להבטחת השכירות, ועל התובעת להלין על עצמה שמסרה רכב עפ"י הזמנת חברה, ומבלי שדאגה לקבל בטוחה ראויה כלשהי מן החברה או מן העובד, באופן שמלמד כי אכן ערב לחיובים. התובעת טוענת למעין ערבות בע"פ של אבי הנתבע, כתחליף לכרטיס אשראי, ואולם מטעמיה שלה לא תבעה אותו.

ג)         סוף דבר

9.         מכל האמור לעיל אני מחליט לדחות את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות הדיון בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים.

ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ה (6 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

אהוד שוורץ - שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ