אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9558/04

פסק-דין בתיק א 9558/04

תאריך פרסום : 06/12/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9558-04
13/08/2006
בפני השופט:
ש. לבנוני

- נגד -
התובע:
שמואל משה
עו"ד דורון איטח
הנתבע:
ישראכרט בע"מ
עו"ד שיראל זומר
פסק-דין

1.         לטענת התובע הוא מתגורר עם הוריו ואחיו בדירה המצויה ברחוב יגאל אלון 5/5 בקרית מוצקין (להלן - "הדירה"). מי שהיה הנתבע 3 בתובענה (להלן - "אביעד") הינו אחיו של התובע. הנתבעת נוקטת נגדו בהליכי הוצל"פ. ביום 22.4.01 הרשיע בית משפט השלום בחיפה את אביעד בסעיפי אישום שונים, שעיקרם בתחום זיוף והונאה של כרטיסי חיוב. בעקבות הרשעה זו הגישה הנתבעת נגד אביעד תביעה אזרחית בבית משפט זה שבעקבותיה ניתן ביום 21.5.03 פסק דין על ידי כב' השופט סוקול, לזכות הנתבעת. בעקבות פסק דין זה, כאמור, ננקטים הליכי הוצל"פ כנגד אביעד.

2.         ביום 5.7.03, ואגב חקירת משטרת ישראל שהוליכה לאישום האמור, נערך חיפוש בדירה שהיא בבעלות הורי התובע. בגדרו של הליך חיפוש זה נתפסו על ידי משטרת ישראל מיטלטלין לרוב. לענייננו, יש למקד תשומת הלב לחמישה פריטים: הראשון, מערכת סטריאו לרכב. השני, ארבע אזעקות לרכב. השלישי, שישה איתורנים לרכב מסוג "תדיראן". הרביעי, שלושה "צ'יינג'רים". החמישי, שלט וציוד נוסף של חברת "סוני". לימים הסתבר כי בגדר הליכי ההוצל"פ של הנתבעת כנגד אביעד, עוקלו ונתפסו המיטלטלין האמורים. התובע טוען כי המיטלטלין האמורים אינם של אביעד אלא הם בבעלותו. הליכי ההוצל"פ, כאמור, לא ננקטים כנגדו. משום כך הוגשה תובענתו בפניי למתן פסק דין הצהרתי המצהיר על בעלותו במיטלטלין האמורים והמונע נקיטת הליכי הוצל"פ בגינם בגדרו של ההליך האמור.

3.         הנתבעת התגוננה בפני התביעה. בגדר כתב הגנתה היא טענה, בין השאר, כי מכלול המיטלטלין שנתפסו בדירה שייכים לאביעד, אשר אף רכש אותם תוך מעשי זיוף, מירמה והונאה. כל החדרים שבדירה שימשו, למעשה, את אביעד לצורך ביצוע מעשי מירמה וזיוף נרחבים בכרטיסי האשראי. אביעד, באמצעות אחיו-התובע, מנסה להציל חלק מרכושו, אף על דרך הגשת תביעה זו.

4.         בתחילה, הוגשה התובענה אף כנגד מדינת ישראל - משטרת ישראל וכנגד אביעד. בסופה של דרך, הצטמצמה התובענה כנגד הנתבעת בלבד. זאת ועוד: ככל שעסקינן במיטלטלין בפריט הראשון, דהיינו, מערכת הסטריאו לרכב, הגיעו הצדדים לידי הבנה דיונית באופן הפוטר אותי מלהידרש לכך.

5.         הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובע הוגש תצהירו-שלו. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יעקב נריה, סגן מנהל מחלקת בטחון, בקרה ואבטחה אצל הנתבעת. עובר להגשת התצהירים, וכן במצורף לתצהירים, צורפו נספחים שונים. אחר הדברים הללו הסכימו באי כוח הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שנהיר להם שגם על דרך זו רשאי בית המשפט לקבל או לדחות תביעה במלואה.

6.         בעקבות הגשת סיכומי הטענות נמסרה הודעת-מחאה מטעם ב"כ התובע על כך שלסיכומי טענות הנתבעת צורפו, על דרך הגנבת ראיות  בוטה, מכלול הנספחים שסומנו א'- ח'. בחנתי טענה זו והיא נכונה בחלקה. אכן, לסיכומי הטענות צורפו נספחים מסויימים תוך הגנבת ראיות בוטה. מנגד, מרבית הנספחים הנטענים צורפו כדין, עוד טרם ההסכם הדיוני האמור. מכל מקום, צודק ב"כ התובע בכך שעליי להתעלם, ואכן אתעלם, מנספח ג', נספח ו', נספח ז/2 ונספח ח' לסיכומי טענות הנתבעת. נספח ב' צורף כדין ואולם לנוכח העובדה שהוא כתבה עיתונאית, ערכו הראייתי בעיניי הוא אפסי.

7.         שני באי כוח הצדדים מתייחסים להוראת סעיף 28 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. הוא מורה כי "מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל שאינם שלו". לנוכח הנתון האמור ניטשת מחלוקת בין בעלי הדין האם הדירה היא דירתו של אביעד, כטענת הנתבעת, או שמא אביעד התגורר שלא אצל הוריו אלא במקום אחר עם אשתו, כטענת התובע. במחלוקת האמורה, כך אני קובע, הדין עם הנתבעת.

בכתב הגנה שהגיש אביעד הוא ציין את הכתובת הנדונה. החיפוש נעשה בעקבות חשדות כנגד אביעד ובגדר דו"ח החיפוש הוגדרו מיטלטלין שונים שנתפסו בחדרו של אביעד, ובדירה, ומדובר אף במיטלטלין בהיקף משמעותי ומרשים. לנוכח כל אלו הנחת הבסיס שלי, איפוא, כי המיטלטלין שהיו בדירה, לעניין החזקה האמורה בחוק הנ"ל, היו בחזקה משותפת אם של אביעד, אם של התובע, אם של הוריהם ואם של בני משפחתם האחרים.

8.         עתה, ועל יסוד הנתונים האמורים, אשקול את השיקולים לזכות ולחובה שמהם תיגזר הכרעתי.

            ראשית, דו"ח החיפוש, ככל שעסקינן במיטלטלין האמורים, יודע לאבחן כי לגבי הפריט השני  "נתפס בחדרו של משה (הוא התובע - ש.ל.) בתוך הארון", בעוד שלגבי הפריטים השלישי, הרביעי והחמישי "נתפס במרפסת מתחת לשולחן". משמע, נקל יהיה להניח כי המיטלטלין האמורים בפריט השני, יכול שהם אכן קניינו של התובע. שונים הם פני הדברים, ככל שעסקינן ביתר הפריטים. 

שנית, התובע אינו משכיל להמציא כל קבלה המעידה על רכישת המיטלטלין האמורים. הוא טוען שהוא רכש אותם אצל ימאי ברחוב העצמאות בחיפה כמיטלטלין משומשים. ברי שהנתון האמור נזקף לחובתו של התובע.

שלישית, המיטלטלין האמורים, אם באשר להיקפם ואם באשר למהותם, מעוררים חשד באשר לפעילות העבריינית הנרחבת שהתרחשה מן הדירה, ושאף התובע היה שותף לה. כך, ככל שעסקינן בכמות של אזעקות, איתורנים וצ'יינג'רים. אכן, קשה להניח מה לתובע, חייל בשירות סדיר, ולרכישה נרחבת של כמויות אלו. מנגד, אם אני שוגה בכך, על שום מה לא נשמרו קבלות או חשבוניות התומכות בגירסת התובע.

9.         עד כה נקבתי בשיקולים לחובת התובע. עתה ראוי לנקוב בשיקולים לזכותו.

ראשית, הנחת המוצא היא כי גם אם אכן הדירה שימשה כר לפעילות עבריינית וכי התובע אינו שה תמים, לא יעלה על הדעת שאכן בדירה לא מצויים מיטלטלין שהם באמת של התובע, ושאין קשר בין חבותו האזרחית של אביעד לנתבעת, אליהם.

שנית, כתב האישום הנרחב נגד אביעד והתובע, אינו יוצר כל זיקה, ולו במשתמע, בין המיטלטלין האמורים לבין העבירות שבוצעו. מרבית המיטלטלין נשוא המריבה קשורים לעסקי רכב. לא מצאתי בכתב האישום כל אינדיקציה שלילית הקושרת את מעשי העבריינות לעסקי רכב דווקא.

שלישית, אכן החשד כי המיטלטלין האמורים הם בבחינת רכוש גנוב, אינו חשד בעלמא. ואולם, עובדה היא כי בגדר כתב האישום הנרחב לא בא זכרו של הנתון האמור. זאת ועוד: גם אם מדובר ברכוש גנוב, לא ברור מדוע הנתבעת היא זו שאמורה לטעון כי מקורו במעשי מרמה שנעשו נגדה  דווקא.

10.        הוסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה. כפות המאזניים, לנוכח השיקולים האמורים, נוטות לזכות הנתבעת, אך לא מכריעות את הכף. לנוכח כל אלו, הנני מצהיר כי 50% מן המיטלטלין בפריט השני, דהיינו האזעקות לרכב, הוא בבעלותו של התובע. הנני מצהיר כי 25% מן המיטלטלין בפריטים השלישי, הרביעי והחמישי, הוא בבעלותו של התובע. ממילא, רשאית הנתבעת לנקוט בהליכי הוצל"פ בגין מכלול המיטלטלין ובלבד שהחלקים מן הפדיון, הנקובים מעלה, יעברו לזכותו של התובע, אלא אם כן תושג הסכמה דיונית אחרת על יסוד העקרונות שנקבעו על ידי עד הנה.

            עסקינן בפסק דין על דרך הפשרה. כפות  המאזניים נוטות, כאמור, לזכות הנתבעת. חרף זאת, לא אפסוק הוצאות לזכות הנתבעת, ולו נמוכות, לנוכח התנהלותה הדיונית הנפסדת, הגם באופן חלקי, לעניין צירוף נספחים מסויימים תוך הגנבת ראיות. לפיכך, אין צו להוצאות.

11.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ