אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 94635/00

פסק-דין בתיק א 94635/00

תאריך פרסום : 05/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
94635-00
27/01/2005
בפני השופט:
מרדכי בן חיים

- נגד -
התובע:
גרוס שרגא
עו"ד נצר עמוס
הנתבע:
מלילי יריב
עו"ד ריש צבי
פסק-דין

א.        הרקע לתובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         בפני תביעה ותביעה שכנגד בהן העלו בעלי הדין תביעות הדדיות שעניינן פעילותם המשותפת קיצרת הימים לניהול מסעדה תאילנדית לה חברו בנוסף לתובע ולנתבע אדם נוסף רפי בן יהודה (להלן: "בן יהודה") שהינו קרוב משפחה של הנתבע ושותף עסקי של התובע ובשלב מאוחר יותר יחסי שכירות שנקשרו בין התובע לנתבעות.

2.         בכתב התביעה שהגיש ביום 19.9.00 טען התובע (להלן: "גרוס") כי על הנתבע (להלן: "מלילי") לשלם לו סך של 69,338.76 ש"ח המהווים, כנטען בכתב התביעה, דמי שכירות משנה שמלילי נותר חייב לתובע על פי הסכם שכירות משנה מיום 7.4.97 (להלן: "הסכם שכירות המשנה") לפיו כנטען, התחייב מלילי לשלם לגרוס מעבר לדמי שכירות חדשיים, גם סך 500 דולר לחודש תמורת השקעתו של האחרון במסעדה ברח' בן יהודה 39 ת"א ובציוד המותקן בה (להלן: "המושכר") וזאת החל מנובמבר 1997 ועד ליום 31.12.99 (סה"כ 11,500 דולר).

בנוסף טוען גרוס כי מאז סיום הסכם שכירות המשנה(ביום 31.12.99) המשיך מלילי להחזיק במושכר ולהשתמש בציוד וגלל כן עליו לשלם לגרוס דמי שימוש ראויים בסך 500 דולר לחודש אשר הצטברו עד ליום הגשת התביעה לסך של 4,500 דולר.

3.         כמו כן עתר גרוס לחייב את מלילי בתשלום סך 400 דולר כהשתתפות בהוצאות ערבות בנקאית שהמציא גרוס לבעל המסעדה (להלן: "צוקרמן") ולחילופין עתר גרוס לחייב את מלילי בתשלום סכום של 20,000 דולר המבטא לשיטתו את שווי השקעותיו של הראשון במושכר.

4.         בכתב ההגנה שהגיש מלילי תואר הקשר שבינו ובין גרוס וכן בן יהודה כקשר של שותפות בניהול מסעדה תאילנדית (להלן: "המסעדה") במושכר וזאת על פי הסכם להקמת שותפות שנקשר בין השלושה ביום 20.2.96 (להלן: "הסכם השותפות").

מלילי טוען כי ביסוד הקמת השותפות עמדה כוונת גרוס ובן יהודה לנצל את כישוריו הקולינאריים.

מלילי טוען כי על פי הסכם השותפות היה גרוס זכאי להחזר הלוואת הבעלים שהפקיד בסך 25,000 ש"ח מרווחי המסעדה - זאת ותו לא.

מלילי הוסיף וטען כי גרוס הציג בפניו מצג לפיו מדובר בשותפות ארוכת טווח המעוגנת בין היתר בהסכם שכירות ארוך טווח שבינו ובין צוקרמן.

5.         לגירסת מלילי כחודשיים לאחר חתימת הסכם השותפות, משהודיע גרוס על כוונתו לפרוש מן השותפות נאות מלילי להחזיר לגרוס את השקעתו בסך 25,000 ש"ח וזאת במסגרת ההסכם הנוסף שנחתם ביניהם ביום 9.6.96 אלא שבהסכם האמור ניצל גרוס את תמימותו וחוסר ניסיונו של מלילי והוסיף בו התחייבות של מלילי לשלם לגרוס בתנאים ובסייגים שפורטו בהסכם סך של 500 דולר לחודש, תמורת השקעותיו של גרוס במושכר וזאת עד לסך של 20,000 דולר.

לגירסת מלילי הוא שילם לגרוס את הסך של 25,000 ש"ח בעוד שהאחרון חזר וניצל את תמימותו והחתים את מלילי ביום 27.6.96 על נוסח אחר של הסכם (להלן: "ההסכם הנוסף") לפיו הוסרו כל הסייגים והתנאים לחיובו של מלילי בתשלום סך 500 דולר לחודש.

6.         חרף זאת, טוען מלילי כי בפועל לא דרש ממנו גרוס את התשלום הנ"ל עד לחודש נובמבר 1997, שאז, בעקבות פרישתו של בן יהודה מן השותפות, חזר גרוס והעלה מחדש את דרישתו לתשלום הסך הנ"ל אך בשל התנגדותו של מלילי נחתם בינו לבין גרוס ביום 7.11.97 הסכם שכירות המשנה ללא שמולאו בו הפרטים שבסעיף 6.2. (נספח ז' לתצהיר מלילי).

מלילי טוען איפוא כי אין בהסכם שכירות המשנה כדי לחייבו לשלם לגרוס תשלומים תמורת השקעתו של גרוס בשיפוץ המושכר וציודו. עוד טוען מלילי כי ביום 1.1.00 חתם עם צוקרמן על הסכם שכירות לשימוש במושכר כמסעדה ולשיטתו החל מיום 1.1.00 פקעה ההתקשרות החוזית בינו ובין גרוס.

7.         מלילי לא הסתפק בהכחשת תביעתו של גרוס וכפירתו בזכותו של זה לתבוע ממנו סכומים כלשהם; בכתב תביעה שכנגד שהגיש מלילי נגד גרוס נטען כי תוך כדי מגעיו של מלילי עם צוקרמן הסתבר לו כי גרוס הוליך אותו שולל בהניעו אותו להאמין כי צוקרמן העלה את סכום דמי השכירות שהותנו בחוזה השכירות שבין צוקרמן לגרוס (להלן: "חוזה השכירות") לסכום של 4,000 דולר לחודש החל מיום 1.4.96 מצג אשר לטענתו של מלילי, הסתבר ככוזב.

8.         בנתון לכך עתר מלילי בכתב התביעה שכנגד לחייב את גרוס להשיב לו את הפרשי דמי השכירות בסך 500 דולר שגבה ממלילי כנטען שלא כדין משך 20 חודש וכן לחייבו בהשבת הפרשי דמ"ש בסך 550 דולר לחודש משך 25 חודשים (לתקופה שבין דצמבר 1997 ועד לדצמבר 1999) אשר גם במהלכם, כנטען, גבה גרוס ממלילי סך 550 דולר לחודש ביתר.

סה"כ סכום התביעה שכנגד בסכומיה המשוערכים עומד על סך 115,580 ש"ח.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת

            כתבי הטענות שבפני מחייבים הכרעה בסוגיות כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ