אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 939/98

פסק-דין בתיק א 939/98

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
939-98
04/07/2006
בפני השופט:
ח. פיזם - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
ג'מיל אחמד סנאקרה
עו"ד קין
הנתבע:
1. המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון
2. מדינת ישראל

עו"ד לנדגרטן
פסק-דין

1.                   תביעה לפיצויי נזיקין. התובע, יליד 1962 תושב מחנה בלטה בשכם, הגיש ביום 5.8.98 תביעה בגין נזקי גוף לאחר שנפגע ביום 18.4.93 מכדור שנורה, לטענתו, על ידי שוטרי מג"ב. הנתבעים הם המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ומדינת ישראל (להלן: הנתבעת). 

התובע נפגע בירך רגלו השמאלית, ונגרם לו שבר מרוסק של עצם הירך בחלקה האמצעי. לאחר האירוע הוא פונה לבית החולים אלאטהאד בשכם, ומשם הועבר לבית החולים מוקאסד בירושלים, שם אושפז מיום 19.4.93 ועד יום 1.5.93. לטענת התובע, כתוצאה מהפגיעה נגרמה לו צניחה של כף רגל שמאל וגם התהווה קיצור ב- 4 ס"מ של ירך שמאלו.

התובע צירף חוות דעת אורטופד מטעמו, ד"ר קלצ'קו, לפיה נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור של 40% בשל השבר המרוסק, וכן נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין קיצור הגפה השמאלית.

פרופ' פינסטרבוש, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 32.5%.

2.         גרסת התובע לאירועים נפרשה בתצהיר עדותו הראשית (ת/2). לטענתו, ביום הארוע בסביבות השעה 21:30 הוא נתבקש על ידי אשתו לקנות דבר מה בחנות המכולת השכונתית. המשך האירוע מתואר בסעיפים הבאים לתצהיר התובע ת/2. בסעיף 3 לתצהירו נאמר כדלקמן :

            "ואכן, לפי בקשת אשתי יצאתי מן הבית והלכתי לחנות המכולת, אשר מרוחקת כ- 150-200 מטר מביתי... יצאתי מחנות המכולת בסביבות השעה 22:00 והתחלתי לחזור בהליכה רגילה לכיוון הבית. מן הראוי לציין כי במרחק של כ- 500 מטר מחנות המכולת, בקצה השני של המחנה, היו באותו זמן עימות בין הצבא הישראלי לבין קבוצה של ילדים, שכנראה, כך נאמר לי, הבעירו צמיגים. יכולתי אז לשמוע מרחוק צעקות וקריאות. היה זה דבר שגרתי במחנה באותם ימים ולא ייחסתי לכך חשיבות...

            בחוץ, בדרכי מחנות המכולת הביתה לא ראיתי חיילים. לכל היותר, הבחנתי במספר עוברי אורח. הרחוב היה שקט ובאזור זה לא היו שום אירועים חריגים. כאמור, התחלתי ללכת לכיוון הבית. הספקתי להתרחק מרחק קצר בלבד מחנות המכולת ולפתע נשמעו יריות. חשתי במכה חזקה ברגל השמאלית ונפלתי ארצה. הרגשתי שאני פצוע ברגל הנ"ל ושאני מאבד דם. בעוד אני שוכב על הארץ הבחנתי בקבוצה של מספר חיילי צה"ל, כשכלי נשקם בידיהם. הם היו במרחק די גדול ממני, כ- 200 מטר להערכתי ולא ניסו להתקרב. בתוך דקות אחרות עברה במקום מכונית. האנשים שהתאספו מסביבי הושיטו לי עזרה ראשונה והעלו אותי לתוך המכונית. הועברתי לבית החולים אלאתיחאד בשכם. שם קיבלתי טיפול רפואי ראשוני. שם שכבתי במשך הלילה. בהמשך, למחרת היום הועברתי לביה"ח מאקאסד במזרח ירושלים."

בהמשך תצהירו (סעיפים 4-5) גורס התובע כי מעולם לא זרק אבנים או חפצים אחרים או פעל בדרך כלשהי כנגד חיילי צה"ל, אשר היה בה כדי להצדיק פתיחה באש לעברו, וכן כי מעולם לא נעצר ולא הוגש כנגדו כתב אישום. לטענתו, הוא נפגע כתוצאה מטעות ולא הייתה כל הצדקה לירי שנפתח לעברו.

3.         לתמיכה בגרסתו הוגש מטעם התובע תצהירו (ת/1, מיום 16.3.03) של איברהים שחאדה מחמוד ריאן (להלן : איברהים), שכנו של התובע. לטענתו, עובר לארוע הוא יצא מביתו לעבר חנות המכולת השכונתית המרוחקת מביתו מרחק של כ- 150-200 מטר. בתצהירו מספר איברהים על כך שהבחין בקבוצה של 4-5 חיילים אשר התקדמו במהירות לכיוון  חנות המכולת, תוך מה שנראה לו כסיור שגרתי במחנה.

            בסעיף 2ב. לתצהירו מתאר איברהים את גרסתו לירי : 

"התחלתי ללכת בצידי הרחוב והחיילים חלפו על פני במהירות. כעבור דקה או שתיים ראיתי שהם עצרו לפתע, אחדים מהם הרימו וכיוונו את כלי הנשק שלהם. שמעתי מספר יריות. ראיתי מרחוק אדם נופל. אז לא ידעתי מיהו. רצתי לכיוון שלו על מנת לעזור. הגעתי לאותו אדם ששכב על הארץ וזיהיתי, שהמדובר במר ג'מיל יוסף סנאקרה..." (התובע).

4.         במהלך חקירתם הנגדית נתבקשו התובע ועד התביעה איברהים, כל אחד במהלך עדותו, להכין שרטוטים אשר אמורים היו ללמד על מקום האירוע ועל מיקום המעורבים בו. על פי חקירתו הנגדית של איברהים (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 5-23) והשרטוט אותו הכין במהלכה (נ/1), התובע היה ממוקם בסמוך לכניסה הצפונית של מחנה הפליטים, והחיילים היו ממוקמים כ-30 מטר דרומית ממנו. איברהים עצמו העיד כי עמד מדרום לחיילים, כאשר הוא עצמו היה ממוקם כ-150 מטר מדרום לחנות המכולת של אבו עייש. 

            על פי שרטוטו של התובע (נ/2) ועדותו, בנדון, במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 14-15), קבוצת החיילים עמדה מדרום לכניסה הצפונית של המחנה, ואילו התובע עצמו עמד כ- 150-200 מטר מדרום לחיילים, ובמרחק של כ- 10 מטר (עמ' 11 שורה 29) מדרום לחנות המכולת של אבו עייש, אשר ממוקמת מדרום לחנות המכולת של עבד אל רחים.  

5.         הנתבעת אינה חולקת על כך כי התובע נפגע ביום 18.3.93 מירי כוחות הבטחון וכי הוא אושפז מיום 19.4.93 ועד 1.5.93 בבית החולים מוקאסד בירושלים.

יחד עם זאת, לטענת הנתבעת נסיבות פציעתו של התובע היו שונות. לטענתה, ביום הארוע בסביבות השעה 22:00, נתקל סיור של מג"ב בהתפרעויות קשות באחת הכניסות הצפוניות של מחנה הפליטים בלטה. התפרעויות אלה כללו אף ירי לעבר שוטרי מג"ב, אשר מצדם זיהו את מקור הירי ואף השיבו אש לעבר אותו אדם שירה לעברם. לטענת הנתבעת, אפוא, התובע הוא אותו אדם שירה לעבר השוטרים, או לכל הפחות היה בין המתפרעים שתקפו את שוטרי מג"ב באבנים וברזלים.

לתמיכה בגרסתה הגישה הנתבעת את רישומי יומן המבצעים של מג"ב מימים 18.4.93 - 19.4.93 (צורפו כנספח ל- נ/4 וכן כנספח 1 לסיכומי הנתבעת). מרישומים אלה עולה כי ביום 18.4.93 בשעה 22:05 ביצע כוח מג"ב כניסה רגלית לתוך המחנה על מנת לטפל בהתקהלויות ובמחסומי אבנים וצמיגים בוערים. כן נכתב כי לעבר הכוח נורו 3 יריות והוא הגיב בירי באוויר וכן נורתה נורת תאורה לאוויר. סיכום האירוע תועד בדיווח 58 כדלקמן :

"היום במהלך פעילות... זיהו הפרות סדר בב' צפון בלאטה. הכוח הגיע למקום שלפתע נורו לעברו 3 יריות מתוך המתקהלים וגם יידוי אבנים. הכוח הגיב בירי באוויר והתחיל לנוע רגלית... תוך כדי תנועת הכוח נורו עוד שתי יריות לעבר הכוח כאשר הסמל אורי שגיא זיהה צעיר שמבצע את הירי. הסמל אורי שגיא ביצע לעבר הצעיר ירי מכוון לאור תאורות ידניות שהיו באוויר..."

6.         מטעם הנתבעת העידו שניים משלושת מפקדי הסיורים של מג"ב ביום האירוע, "יגאל" ו"אורי". "יגאל", כנטען בתצהיר עדותו הראשית (נ/4), זיהה במהלך סיור מג"ב בנפת שכם כי הכניסה הצפונית למחנה הפליטים נחסמה בצמיגים בוערים וכי הייתה באזור התקהלות גדולה של אנשים. לגרסתו, הכוח עליו פיקד נעצר במרחק 80-100 מטר מההתקהלות והוא זיהה מאות אנשים שזורקים אבנים וברזלים.

            "יגאל" הוסיף והצהיר כי בהמשך נורו לעבר הכוח 3 יריות מכיוון ההמון, וכי הורה לכוח להגיב בירי באוויר, וזאת בשל אי היכולת לזהות את מקור הירי. באשר לאירוע הירי עצמו מסר "יגאל" את התיאור הבא (סעיפים 17-21 לתצהיר עדותו הראשית):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ