אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 92986/96

פסק-דין בתיק א 92986/96

תאריך פרסום : 03/07/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
92986-96
19/06/2005
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
קוצר אברהם
הנתבע:
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
פסק-דין

התובע, יליד 31.7.46, נפגע בתאונת  דרכים ביום 29.8.92 בעת שנהג במכוניתו בחיפה ונגרמו לו נזקי גוף כמתואר בהמשך הדברים (להלן: "התאונה").

הנתבעת מאשרת את קרות התאונה ואת חבותה לפיצוי התובע בגין נזקיו שנגרמו לו בתאונה (ראה פרוטוקול הדיון בקדם המשפט ביום 17.6.02).

רופא מומחה בתחום האורטופדיה, שמונה בהסכמת הצדדים, ד"ר אבן טוב, קבע שעקב הפגיעה שנפגע התובע בתאונה "...נגרמה חבלה לעמוד השדרה הצוארי עם פריקה חד צדדית...של (חוליות) C5 - C6אשר הותירה הגבלה בתנועות".

המומחה קבע את שיעור נכותו של התובע בגין הפגימות הנ"ל לכדי 10% לצמיתות.

לקביעת הפיצוי המגיע לתובע בגין נזקיו, רואה אני להתחיל מהסוף, היינו ממצבו העכשווי.

לפי עדות התובע, הוא עובד עתה במקצועו כנגר, בתפקיד מנהל עבודה, בנגריה בשם "נגריית אורנים" שהיא בבעלות חברה בשם אריה בקל בע"מ; הוא עובד עבודה פיסית מלאה, לרבות הרמת לוחות עץ במשקל של 20 ק"ג, החל משעה 06.00 בבוקר ועד שעה 15.00 או 16.00 אחה"צ, כפי שהיה עובד לפני התאונה; אין הוא מקבל כל טיפול רפואי (עמ' 6 לפרוטוקול וסוף העדות בעמ' 8 לפרוטוקול).

דבריו של התובע "נתמכים" בצילומי תמונות סטילס וקלטת ווידאו שצולמו על ידי החוקר צביקה בנדר, מוצגים במ/2, במ/3.

לפי דברי התובע, מצבו המשופר החל בשנת 1998 בעוד לפי החוקר, התצלומים נעשו בסוף שנת 1997 ואיני רואה כל צורך להכריע ב"מיני מחלוקת" זו.

באמור לעיל, היינו תפקודו של התובע מאז שנת 1998 לפחות, ועד עתה אין כדי לשלול כל פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד,  בהתחשב במגבלותיו כפי קביעת המומחה, אולם הפסדים אלו אין אלא לקבעם, במקרה זה וכזה, באופן גלובלי ואני קובע אותם כך לסכום של -.40,000 ש"ח (דוד קציר, "פיצויים בשל נזקי גוף", מהדורה רביעית, פרק 44 בעמ' 191 ופרק 101 בעמ' 394-387 וביחד עמ' 392).

לעניין התקופה שבין התאונה לבין שנת 1998, מועד בו החל התובע לעבוד בנגריית אורנים, לא ניתן היה לקבל מהתובע סימוכין שיתמכו בפרטים שנמסרו על ידיו בעדותו, שהיא ממילא עדות יחיד הזקוקה בד"כ לסיוע לפי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971, ולא מצאתי בנסיבות המקרה סיבה לקבלה ללא סיוע.

אין ספק שהתובע סבל מכאבים ומגבלות כתוצאה מהתאונה ועל כך יכולים להעיד הרישומים הרפואיים הרבים על ביקוריו אצל רופאים וקבלת טיפולים, כפי המפורט בתיקי המוצגים שהוגשו על ידי הצדדים והמהווים ראיה, כפי קביעת כב' השופט אליגון בקדם המשפט (ראה החלטתו מיום 17.6.02).

מאידך, רישומים אלה, שיכול אני לקבלם גם כמעידים על אובדן כושר עבודה חלקי, מעידים גם על כך שלא ניתן לקבל את טענות התובע (סעיף 9 לתצהירו) לפיהן לא עבד בכל עבודה שהיא מאז התאונה ועד לחודש מאי 1994 כאשר רישום של מרפאת הכאב בבית החולים "לוינשטיין", שם עבר התובע טיפולים שונים קובע, ביום 17.11.92, היינו מס' חודשים לאחר התאונה את הדברים הבאים: "קיים הטבה ניכרת. חזר לעבודות באופן חלקי" (כך הרישום; ראה דף רישומים מבית החולים הנ"ל הנספח לתחשיב הנזק מטעם הנתבעת).

התובע טוען להכנסה שלפני התאונה בסכום של -.7,500 ש"ח נטו, הכנסה אותה הרוויח כעצמאי (סעיף 8.ו. לתצהיר התובע) אולם גם לעניין זה אין כל סיוע לעדותו.

התובע לא הצליח למצוא ולו שביב או בדל של דיווח למס הכנסה, מע"מ או ביטוח לאומי, בין במוסדות אלו ובין אצל רואה החשבון שלו, שנפטר, כך התובע, או אישתו של רואה החשבון, שנעלמה מבלי להשאיר עקבות.

לעניין זה אציין כי סביר בעיני להניח שהדוחות הנ"ל היו מצביעים על הכנסה מוצהרת קטנה יותר ועל כן טוב היה לתובע שלא נמצאו וכן סביר בעיני שההצהרות אלו לא היו "מדויקות" הואיל והכנסה  בשיעור של -.7,500 ש"ח בחודש, עולה רק במעט על הכנסה ממוצעת של שכיר במשק והיא נמוכה כאשר מדובר בנגר עצמאי אשר אפילו לטענת אשתו, הביא לביתו פרנסה בכבוד (סעיף 9 לתצהירה של גב' שושנה קוצר).

מכל האמור לעיל יכול אני לקבוע שהתובע אכן הפסיד חלקית חלק מהכנסתו, שהייתה אולי בגבולות הסכום הנ"ל ושוב אין לי אלא לקבוע הפסדיו אלה של התובע באופן גלובלי, בהתחשב בכך שאחוז הנכות שנקבע לו אינו גבוה מחד, ומאידך הוא סבל מכאבים ועבר טיפולים וכן בהתחשב ברישום הנ"ל (ראה, קציר, שם , פרק 69 בעמ' 295-293).

אני קובע על כן את סכום הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסדי השתכרות בעבר לסכום של -.60,000 ש"ח, נכון ליום מתן פסק הדין, בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בנוסף זכאי התובע לפיצוי בגין "כאב וסבל" ומוסכם על הכל כי המדובר בסכום של -.19,000 ש"ח נכון ליום הגשת סיכומי הנתבעת וסכום זה ישוערך כדין למועד התשלום.

לא מצאתי ראיה לראשי נזק נוספים הראויים לפיצוי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ