אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9270/05

פסק-דין בתיק א 9270/05

תאריך פרסום : 08/10/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
9270-05
20/01/2008
בפני השופט:
עדי חן-ברק

- נגד -
התובע:
עבד אלקאדר נסאר
עו"ד בדרנה עבדכרים
הנתבע:
1. אוסאמה עומרי
2. זוליפה חליפה

עו"ד טרסר איילת
פסק-דין

1.         ענינה של תביעה זו הינו הסכם ההלוואה שנחתם ביום 20/4/98, בין התובע לבין הגב' פאטמה עבד אלהאדי (להלן: "הלווה").

2.         על פי האמור בסעיף 2 להסכם ההלוואה: " צד א' מלווה לצד ב' סך של 105,000 (מאה וחמישה אלף ש"ח)" - סכום אותו התחייבה הלווה להחזיר תוך 6 חודשים, בצירוף ריבית חודשית של 3%.

3.         לבקשת המלווה, העמידה הלווה שני ערבים להבטחת החזרת ההלוואה על ידה. הערבים הם הנתבעים בתביעה זו, חתמו על כתב הערבות, המהווה חלק מהסכם ההלוואה (ראה נספח ב' לתצהיר התובע): הנתבע 1 חתם על כתב הערבות ביום 20/4/98, ואילו הנתבעת 2 חתמה עליו ביום 22/4/98.

4.         לטענת התובע, לא עמדה הלווה בתנאי ההלוואה, ולא החזירה לו את הסכום שהתחייבה להחזיר ע"פ ההסכם, ומשכך הגיש תביעה בבית משפט השלום בעכו (ת.א. 5270/98) כנגדה הלווה והערבים. התביעה כנגד הערבים נמחקה לאחר שנקבע כי הם ערבים יחידים.

5.         ביום 25/10/01 ניתן כנגד הלווה צו כינוס נכסים (במסגרת תיק פש"ר 452/01), וההליכים בתביעה שהוגשה נגדה בביהמ"ש בעכו, עוכבו. ב-2005 הוגשה  תביעה זו כנגד הערבים.

6.         להלן, בפירוט, גרסת התובע כפי שהיא עולה מתצהירו ומעדותו בבית המשפט:

7.         התובע עוסק, בין היתר, במתן הלוואות ובניכיון שיקים (ראה סעיף 2 לתצהירו-ת/1).

8.         במהלך השנים 1996-8 הלווה ללווה, מפעם לפעם, כסף מזומן. הלווה מסרה לו כנגד ההלוואות שיקים שלה ושל לקוחות שלה (הלווה ניהלה באותו מועד מינימרקט). השיקים שמסרה לא כובדו, ואולם היא ביקשה ממנו שלא יגיש את ההמחאות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. התובע הסכים לכך תמורת הסכמה מצידה כי סכום החוב של הלווה כלפיו, יועמד כהלוואה שהוא נותן לה, אותה התחייבה הלווה להחזיר בתוך חצי שנה. כך נולד הסכם ההלוואה נשוא תביעה זו. לפי גרסתו העובדתית של התובע, אזי, מלוא סכום ההלוואה "ניתן" לכיסוי חוב עבר.

9.         התובע עמד על כך שהלווה תחתים שני ערבים ("בעלי משכורת") על כתב ערבות שנלווה להסכם ההלוואה, וכך נעשה. משמיצה, לטענתו, את ההליכים כנגד הלווה, דורש התובע מהערבים לפרוע את חובה.

10.        הסכום הנתבע חושב כך: סכום ההלוואה נכון ליום 10/10/98 (המועד בו היה על הלווה להחזיר את הכסף בהתאם להסכם ההלוואה) עומד על 123,900 ש"ח, ובצירוף הצמדה וריבית בשיעור של 3% (לפי תנאי ההסכם) מגיע החוב לסכום העולה על 500,000 ש"ח. מסכום זה ניכה המלווה סך של כ-13,500 ש"ח-סכום ששולם לו ע"י הלווה במסגרת התביעה שהוגשה בעכו, ולצורכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 200,000 ש"ח בלבד.

11.        לערבים שלוש טענות עיקריות כמפורט להלן:

הראשונה- הסכם ההלוואה בוטל בהסכמה ע"י התובע והלווה, לאחר שכספי ההלוואה שהיו אמורים להיות משולמים ללווה ע"פ ההסכם, לא הועברו לה ע"י התובע, ומכאן שגם ערבותם בטלה.

השניה-חוב העבר שהיה ללווה כלפי המלווה, החוזר על ידה במלואו למלווה (בין במזומן, בהפקדות לחשבונו ובין ע"י כך שהתובע גבה חלק מההמחאות שניתנו לו על ידה דרך לשכת ההוצאה לפועל) ומכאן שאין הלווה חייבת לו דבר.

השלישית-אי ידיעתם כי ההלוואה נועדה, לפחות בחלקה אם לא בשלמותה, לכסות חוב עבר של הלווה לתובע. בכך נטען כי התובע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, כלפיהם, ומכאן שערבותם בטלה.

כן טוענים הערבים לשיהוי ניכר בהגשת התביעה (הסכם ההלוואה והערבות נחתמו בשנת 1998, ההליכים כנגד הלווה עוכבו כבר בשנת 2001, ואילו התביעה כנגדם הוגשה רק בשנת 2005).

12.        אומר כבר כעת כי הנתבעים עמדו בנטל הרובץ עליהם להוכיח את טענתם השלישית, ודי בכך על מנת להביא לדחיית התביעה.

13.        ממכלול הראיות שהוצגו עולה בצורה ברורה כי הנתבעים לא ידעו שההלוואה לה ערבו, ניתנה ללווה כהלוואה לכיסוי חובות עבר שלה אצל התובע, וכי עובדה חשובה זו לא גולתה להם לא ע"י הלווה ולא ע"י התובע, כפי שאפרט בהרחבה:

14.        הוברר כי  הסכם ההלוואה נחתם בשני מועדים שונים: ביום 20/4/98 נחתם ההסכם ע"י הלווה והנתבע 1, ולאחר יומיים (ביום 22/4/98) חתם עליו המלווה והערבה השניה-הנתבעת 2. הנתבע 1 חתם על כתב הערבות בפני עו"ד ג'מאל (עורך דין אליו פנתה הלווה), ואילו הנתבעת 2 חתמה בפני עו"ד אבו יונס (ככל הנראה עו"ד שנבחר ע"י התובע).

15.        הערבים חתמו על הסכם ההלוואה, בהתאם לדרישת התובע, בנוכחות עורך דין, ואולם אין חולק בין הצדדים כי עורכי הדין בפניהם חתמו הערבים, לא הסבירו להם דבר ואף לא היו אמורים להסביר להם דבר. תפקידם הסתכם באישור החתימה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ