אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9258/00

פסק-דין בתיק א 9258/00

תאריך פרסום : 29/09/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום באר שבע
9258-00
07/02/2005
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
גור יהודה
הנתבע:
1. הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ
2. זיוה שחר - בנק הבינלאומי בע"מ סניף ראשי
3. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ

עו"ד סונדרס יונתן
פסק-דין

א.  הרקע לתביעה

עסקינן בשתי תביעות כספיות שנדונו במאוחד ואשר המסכת העובדתית להן אחת היא.

התובע בת"א 1380/95 הינו תאגיד בנקאי (להלן: הבנק) אשר אצלו נוהל חשבון הנתבעים, גור יהודה ולאה, אמו המנוחה, שמספרו 548502-105. תביעת הבנק היא לתשלום יתרת חוב בחשבון זה שסכומה 30,281.51 ש"ח בתוספת ריבית חריגה הנהוגה בבנק, כפי שיעורה מעת לעת, החל מיום 1.1.95 ועד לתשלום המלא בפועל.

תביעת הבנק הוגשה בסדר דין מקוצר ולאחר שניתנה לנתבעים רשות להגן החל התיק להשמע בפני כב' ס. הנשיא השופטת דברת, כתוארה דאז. לאחר שנשמעו מרבית העדויות בתיק, הופסקה התובענה לבקשת הבנק, ובין היתר נימק הבנק את בקשתו באפשרויות הגבייה הקלושות של החוב נשוא התיק. ביהמ"ש נעתר לבקשת הבנק בהחלטה מיום 7/12/97, תוך שהוא מתנה את הפסקת התובענה בתנאים כדלקמן:

" א.      המבקש יהיה רשאי לחדש את תביעתו אם הנתבעים או מי מהם יגישו כנגדו בעתיד תובענה הקשורה במישרין או בעקיפין לנשוא התביעה שבפני.

   ב.      חומר הראיות שהוגש בתיק זה ופרוטוקול בית המשפט יחייבו בעתיד, אם וכאשר תחודש התובענה."

ביום 12/10/00 הוגשה על ידי גור ואמו תובענה כספית ע"ס 670,470ש"ח כנגד הבנק (ת"א 9258/00), אלא שזמן קצר לאחר הגשת התובענה, נפטרה האם, ומשלא תוקן כתב התביעה, נותר גור כתובע יחיד בתיק זה. במסגרת תובענה זו עתר גור לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כביכול, כתוצאה מניהול, לקוי לטענתו, של החשבון נשוא התובענה הראשונה, תוך שהוא מסתמך על "כל הפרוטוקולים, התצהירים, העדויות והמסמכים הרלוונטיים שבתיק ביה"מ השלום בב"ש, ת.א. 1380/95" (סע' 23.1 לכתב התביעה).

כפועל יוצא מהגשת תביעה זו, חודשו ההליכים בת.א. 1380/95 בהחלטת ס. הנשיא כב' השופטת שחף מיום 26/6/01, ושני תיקים אלה נדונו לפני במאוחד.

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

גור יהודה, מנהל חשבונות במקצועו, היה לקוח הבנק מזה שנים וניהל חשבון על שמו שמספרו 192457. ביום 10/11/91, בעת שהיה גור מצוי בהליכי גירושין ולפי שחשש מעיקול שיוטל על ידי אשתו בחשבון זה, לפי דבריו, נפתח בבנק חשבון נוסף, ע"ש אמו של גור, תוך מתן ייפוי כוח כללי לגור באותו חשבון. גור מדגיש כי לאה, אמו המנוחה, אישה קשישה שלא ידעה קרוא וכתוב, לא ביצעה מעולם כל פעולה בחשבון וכי מאז פתיחתו, למעשה נוהל החשבון על ידו.

ביום 13/10/93, נטל גור הלוואה ע"ס 58,000 ש"ח מן הבנק, לצורך רכישת קרנות נאמנות המזוהות עם הבנק, ואכן נרכשו על ידו קרנות הנאמנות "מור" ו"מבנה", קרנות נאמנות סולידיות למדיי אשר ההשקעה בהן אף נשאה פרי. בשלב מאוחר יותר נמכרו קרנות אלה ותמורתן נרכשו ניירות ערך אחרים, ספקולטיביים יותר, וביניהם מניות נפט ואופציות מעו"ף.

תיק ההשקעות של גור החל מאבד מערכו, לאור ירידות שערים בבורסה שנתנו אותותיהן בתחילת שנת 94, וסופן במפולת הידועה, ובחשבון נצברו יתרות חובה וחריגות רבות ללא שנותרו בטוחות ממשיות בידי הבנק לכיסוי אותן חריגות. בשלב מסוים, מומש תיק ההשקעות של גור, ביוזמת הבנק, והתמורה שימשה לכיסוי חלקי של יתרות החובה ו/או ההלוואה בחשבון.

ג.          טענות הצדדים

טענותיו של גור כלפי הבנק רבות מאוד, בחלקן לא ברורות, בחלקן סותרות ומשתרעות על מסכת עובדתית נרחבת ביותר החורגת מגבולות המחלוקת דכאן. מצאתי לנכון לדון בעיקרי טענותיו, הרלוונטיות לענייננו והמובאות להלן, ותו לא.

גור טוען כי בעקבות המסכת העובדתית שתוארה לעיל, נגרמו לו נזקים רבים ואת האשם והאחריות לנזקים אלה הוא תולה בהתנהלותו הלקויה של הבנק, עובדת הבנק בשם "זיוה" והנהלת הבנק. על פי גרסתו, נטילת ההלוואה מן הבנק באה בעקבות מסכת שידול ושכנוע מצד זיוה, פקידת הבנק, שהציעה לו הלוואה בתנאים אטרקטיביים למדי, תוך שהותנה במפורש שכספי ההלוואה ישמשו להשקעה בני"ע של הבנק ולמטרה זו בלבד. גור ש"התפתה", לדבריו, בין היתר מהבטחותיה של זיוה בדבר הזדמנות לגרוף "רווחים גבוהים ומהירים" עקב צפי של הבנק לעליות שערים גבוהות, נטל את ההלוואה תחת לחץ והדחה מצד הבנק ותוך שהוא סבור כי מדובר בעסקה ללא סיכון או חשש מהפסדים.

לטענתו, בהיותו הדיוט בענייני שוק ההון, נתן גור אמון מלא בבנק ובנציגיו, הסתמך על תחזיות ומצגים שהוצגו בפניו ורכש את קרנות הנאמנות הספציפיות על פי המלצת הבנק ובשלה בלבד. לטענתו, אף מכירת קרנות הנאמנות ורכישת מניות הנפט "משאבי טבע" נעשתה בהמלצת ושידול הבנק, השקעה אשר כאמור ירדה לטמיון ועל אובדנה מלין גור.

לטענת גור, הבנק ידע ו/או היה עליו לדעת ולצפות את מפולת השערים שהתרחשה, בין היתר בשל דו"חות שנתקבלו אצלו ובהיותו גוף מומחה לעניינים כלכליים, ועל כן היה עליו לנקוט במשנה זהירות כלפי לקוחותיו, ביניהם גור, ולכל הפחות להמליץ לגור, טרם ירידות השערים, למכור את ניה"ע שברשותו ולסלק את יתרות החוב בחשבון ואת יתרת ההלוואה. באותה הנשימה, מלין גור על כך שבחודש פברואר 95, לאחר ירידות שערים נמשכות, החליט הבנק לממש את תיק ההשקעות, מיוזמתו, לסילוק ההלוואה בחשבון, תוך שהוא מציין כי פניות קודמות של הבנק אליו בדבר סילוק ההלוואה והחריגות בחשבון לא נענו והוא אף נמנע, בעקבות אותן פניות, מלהיכנס אל הבנק.

גור טוען למעשה, כי אלמלא רשלנותו הנטענת של הבנק, שעיקריה הובאו לעיל, הפרת חובת האמון כלפיו והטעייתו, לא היה הוא מפסיד את כל כספו ולא היה נותר חייב כלפי הבנק. תביעתו היא להשבת המצב לקדמותו תוך שהוא עותר למחיקת חובותיו אצל הבנק, להשבת כספים שהיו ברשותו עובר להלוואה, לפיצוי על נזקים שנגרמו לו לטענתו בעקבות מערכת נסיבות זו שהביאה לפיטוריו ולהתדרדרות מצבו הבריאותי והנפשי, פיצוי בגין אבדן הכנסה עתידית, פיצוי בגין עגמת נפש ועוד כהנה וכהנה, סך כל סכום תביעתו הוא 670,470 ש"ח.

מנגד טוען הבנק, כי גור, שהיה בקיא בשוק ההון, ביצע פעולות קניה ומכירה של ני"ע, זמן רב טרם מתן ההלוואה, באופן עצמאי ועל פי מיטב שיקול דעתו וללא שקיבל כל ייעוץ שהוא מן הבנק. לטענת הבנק, כל הפעולות בחשבון נעשו מבחירתו הבלעדית של גור וחלקן אף בניגוד לעמדתו המפורשת של הבנק, תוך שגור מודע היטב לסיכויים ולסיכונים הכרוכים בהשקעותיו הספקולנטיות בטיבן. תביעת הבנק היא לתשלום חוב שנותר בחשבון על סך 30,281.51 ש"ח.

ד.         מעמדו של גור בחשבון

ברי, מתיאוריו של גור, כי חשבון הבנק בו עסקינן נפתח על שם האם, לאה, מטעמים "אסטרטגיים" ולפי שחשש מעיקול שיוטל על החשבון הקיים על שמו, כאשר למעשה שימש חשבון זה לצרכיו של גור בלבד, שעשה בו כבתוך שלו תחת מסווה "ייפוי הכוח הכללי" שניתן לו מאת אמו. גור הבהיר שאמו המנוחה לא היתה מעורה כלל בנעשה בחשבון ומעולם לא ביצעה בו כל פעולה שהיא לאחר פתיחתו. מן ההיבט המהותי, היה למעשה גור בעליו בפועל של החשבון.

במישור הפורמלי, שימש גור כערב להתחייבויות אמו בחשבון, ועל כך אין מחלוקת. משנפטרה האם, היא החייבת העיקרית, רשאי הבנק לחזור אל הערב, גור, אף מבלי שיזקק לתביעת החייב העיקרי [סעיף 8(3) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ