אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 9241/07

פסק-דין בתיק א 9241/07

תאריך פרסום : 28/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9241-07
04/09/2008
בפני השופט:
ר' כרמל

- נגד -
התובע:
צורי בת שבע
עו"ד ד' גנסין
הנתבע:
1. צנדלר מרגלית
2. הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב

עו"ד כרמלי אריה
פסק-דין

1.     התובעת, ילידת 24/12/1940, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 25/7/00. התובעת הגישה תביעתה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. אין מחלוקת באשר לחבות הנתבעות לפיצוי התובעת בגין נזקיה והמחלוקת הנה בנוגע עם גובה הנזק בלבד.

2.     מלכתחילה, הוגשה התובענה לבית משפט השלום. אולם, לאחר שהתמנו על ידי בית משפט השלום ארבעה מומחים רפואיים, ולאחר שהתקבלו חוות דעתם של המומחים הרפואיים, פנתה התובעת בבקשה להעברת הדיון לבית משפט זה, זאת נוכח חישובה את נזקיה והערכתה כי נזקיה עולים (במעט ממש), על תקרת סמכות בית משפט השלום. בית משפט השלום נענה לבקשת התובעת והורה על העברת התובענה לבית משפט זה, אולם, יצויין כבר בשלב זה שהתובעת, בסיכומיה, העריכה את מכלול נזקיה בסך של 1,480,808 ש"ח.

מומחים רפואיים

3.     לצורך הערכת פגיעותיה של התובעת כתוצאה מהתאונה, התמנו ארבעה מומחים רפואיים: מומחית בתחום האורטופדי, ד"ר מיכל עמית כהן, מומחית בתחום הנפשי, ד"ר ילנה סטולוב, מומחה בתחום א.א.ג., פרופ' י' אלידן ומומחית בתחום השיקומי, ד"ר א' פרבר.  מבין ארבעת המומחים, נחקרה אך ד"ר פרבר בבית המשפט.

4.     חוות הדעת האורטופדית:

מחוות דעת זו עולה כי: "התובעת נפגעה במהלך התאונה בירך ימין (באיזור הברך) ונגרם לה שבר אינטרקונדילרי. התובעת טופלה על ידי ניתוח החזרה פתוחה וקיבוע עם מסמר תוך לשדי רטרוגרדי וברגים אינטרפגמנטריים". בפרק הסיכום והמסקנות בחוות הדעת נאמר, בין היתר: "בבדיקה הליכה עם צליעה, הגבלה ביישור הברך הימנית עם רגישות מקומית בעיקר פטלופמורלית, חריקה בזמן תנועה, דלדול קל של שרירי הירך וקצור של 1.5 ס"מ מימין... ישנם שינויים שחיקתיים קלים במפרק, בחלק הקדמי מדיאלי נראה פרגמנט שהתחבר עם תזוזה. ההחלמה הייתה ארוכה. ברקע מחלת פרקים מתקדמת ועל רקע זה קושי בשיקום. לדעתי יש לקבוע בשל הפגיעה בברך נכות זמנית בגובה 100% למשך 6 חודשים ובגובה 50% למשך 6 חודשים נוספים. נכות צמיתה: בגובה 15% בשל הפגיעה בברך בהתחשב בשינויים השחיקתיים, דלדול השרירים, הגבלת היישור וקיצור..."

5.     בסיכומיו, הפנה ב"כ התובעת לשאלת הבהרה אשר הופנתה למומחית ד"ר  עמית-כהן, על ידי ב"כ הנתבעות, במסגרתה נשאלה ד"ר עמית-כהן האם לאור מחלת הפרקים הקשה ממנה סבלה התובעת, ללא קשר לתאונה ולאור גילה, לא היה מקום לשקלל את מצב הברך עקב התאונה עם מחלת הפרקים "אשר ממילא הייתה גורעת מתפקוד הברך גם אלמלא התאונה". בתשובתה לשאלה זו, אמרה ד"ר עמית-כהן כי התובעת אובחנה, עובר לתאונה, כסובלת מפיברומיאלגיה ומדלקת פרקים, מחלות הפוגעות בפרקים שונים: "אולם בחומר הרפואי לא ראיתי התייחסות מפורשת לברך הימנית. סביר שלא הייתה פגיעה בולטת בברך. מצד שני, במצב כנ"ל התמודדות עם הפגיעה בברך קשה יותר מכיוון שדרגת התפקוד הבסיסית נמוכה ויש קושי להעזר בידיים. לכן נראה לי כי הפגיעה פגעה בצורה משמעותית ברמת התפקוד הבסיסית שהייתה לה לפני החבלה".

6.     חוות הדעת בתחום הנפשי:

 התובעת נבדקה על ידי המומחית בתחום הנפשי (כמו גם על ידי יתר המומחים) לאחר שחלפו כשש שנים מיום אירוע התאונה, ולפני המומחית, ד"ר סטולוב, עמדו נתונים רבים  באשר למצב התובעת ולאירועים השונים אותה חוותה מאז התאונה (כגון פטירת אחותה של התובעת שהייתה דמות משמעותית עבור התובעת). בפרק הסיכום קובעת המומחית: "הנבדקת סובלת מהפרעת התסגלות עם מצבים דיכאוניים - חרדתיים בעקבות תאונת הדרכים... הפרעה זו גרמה להחמרה של מחלתה שהיא סובלת ממנה במשך שנים רבות (פיברומיאלגיה). אפשר להגדיר את הנכות בה לוקה הנבדקת כ - 15% לצמיתות... קיים קשר סיבתי ישיר בין הנכות שלוקה בה הנבדקת היום לבין האירוע של תאונת דרכים... גב' צורי זקוקה לטיפול פסיכוטרפויטי (שיחות פסיכוטרפויטיות, טיפול קוגנטיבי - התנהגותי) בשילוב עם טיפול תרופתי על ידי נוגדי דיכאון. היא לא הייתה בתקופה של אי כושר".

7.     חוות הדעת בתחום א.א.ג:

 המומחה, פרופ' אלידן, מזכיר בחוות דעתו כי גם לפני התאונה סבלה התובעת, מבעיות שמיעה באוזן שמאל ומסחרחורת. המומחה מצא כי לתובעת 10% נכות בגין ירידה בשמיעה, אך נוכח "סיפור קודם של ירידה בשמיעה באוזן שמאל (לפני התאונה) יש לדעתי לזקוף רק 5% על חשבון התאונה. 5% נכות בגין הטינטון באוזן שמאל...".

8.     חוות הדעת בתחום רפואת השיקום:

לאחר התייחסות למצבה הרפואי של התובעת, ציינה ד"ר א' פרבר כי הנה מסכימה למסקנותיה של ד"ר עמית-כהן כפי שאלה פורטו בחוות דעתה של ד"ר עמית-כהן. ד"ר פרבר פירטה בחוות דעתה את צרכיה של התובעת במספר נושאים: טיפול רפואי: תרופות - משככי כאבים מדי פעם. פיזיוטרפיה - חימום ותרגילים לשמירת טווח תנועה וחיזוק שריר קוודריצפס פעם בשנה (10 - 12 טיפולים). טיפול נפשי תמיכתי, פעם בשבוע למשך שנה "על מנת לעזור לה בהתמודדות עם מצבה התפקודי החדש". ציוד ואביזרים: הליכון או מקל הליכה (החלפה אחת ל - 8 - 7 שנים). ד"ר פרבר ציינה כי התובעת אינה זקוקה לכיסא גלגלים בשל הפגיעה בברך. דיור: לעניין זה קבעה המומחית כלהלן: "רצוי דירה בקומת קרקע. עם השנים תתקשה יותר ויותר לעלות ולרדת מדרגות. ללא פגיעה בברך הייתה היום מסוגלת לעלות, כפי שעשתה זאת לפני התאונה. זקוקה לחדר רחצה עם מקלחת כך שתוכל להתרחץ בישיבה על כיסא פלסטיק".תחבורה: "מתקשה בנסיעה בתחבורה הציבורית וזקוקה להסעות". באשר לנושא המרכזי, הוא עזרת הזולת , אמרה המומחית: "בתפקוד אישי, זקוקה להשגחה ועזרה קלה בעת הרחצה. מסוגלת להתלבש לבד. עצמאית בשרותים. בהמשך הייתה זקוקה לעזרה בניקיון הבית וקניות ועזרה בסידורים שונים (קופ"ח, תרופות, בנק וכו'").

9.     בסיכומיה, טענה התובעת לפיצוי בגין ראשי הנזק הבאים:

        א.  עזרת הזולת (עבר ועתיד). ב.       נזק לא ממוני (בסך 67,600 ש"ח. קיימת הסכמה לגבי הסכום שחושב לפי נכות בשעור 34.5%, בניכוי גיל ובצירוף 41 ימי אשפוז. בסיכומי התובעת עמד הסכום על סך 67,300 ש"ח, זאת משום חישובו במועד מוקדם יותר). ג. התאמת דיור.ד. ניידות (עבר ועתיד). ה. פיזיוטרפיה. ו. טיפול נפשי. ז.טיפול תרופתי (לעבר ולעתיד).

10.    שורש המחלוקת בין הצדדים נעוץ בקריאת מצבה של התובעת נכון להיום (ולאחר אירוע התאונה). לשיטת התובעת, על אף קשייה  והחוליים בהם לקתה עובר לתאונה, מצבה אפשר לה תפקוד עצמאי ופעילות עצמאית בשגרת חייה. הפגיעה בתאונה, ובעיקר הפגיעה האורטופדית, הפכו את הקערה על פיה וגרמה לה לחוסר יכולת משמעותית בתפקודה, לאובדן עצמאותה, לקשיים בניידות, ובעיקר, לחוסר יכולת לעלות במדרגות לדירתה עד כדי הפיכתה ל"אסירה" בביתה שלה, ומכאן, נוצר צורך להתאמת דיור. מנגד, מבקשות הנתבעות להדגיש  את מגבלות התובעת עובר לתאונה, מחד, והיות הפגיעות, ובעיקר זו האורטופדית, פגיעות מינוריות יחסית, מאידך.

פיצוי בגין 'עזרת הזולת'

11.    כאמור, המומחית בתחום הרפואה השיקומית, ד"ר א' פרבר, הייתה היחידה מבין המומחים אשר נחקרה בקשר עם חוות דעתה. בעדותה, הדגישה ד"ר פרבר את העובדה שלפגיעה בברך משמעות רבה: "ההליכה מאוד קשה, העלייה והירידה של המדרגות מאוד קשים בלי קשר למה שהיה קודם... אנחנו הולכים על הברך, ברך זה אומר שאנחנו לא יכולים לעלות מדרגות אפילו אם קודם היה קשה" (עמ' 22 לפרוט'). משנשאלה המומחית האם אין משמעות לכך שהתובעת נעזרה במקל הליכה לפני התאונה השיבה: "זה מאוד קשה לסחוב סלים, אבל אפשר... רק בקניות גדולות היא תצטרך עזרה. הקניות והסחיבה זה פחות רלבנטי. יותר רלבנטי זה השלוש קומות ברגע שהיא מאוד מוגבלת במדרגות, גם הקניות הופכות למטלה מאוד קשה לה, וזה בעיה של הברך..." (עמ' 22 לפרו'). באשר  להיקף העזרה לה תזדקק התובעת, אמרה ד"ר פרבר כי התובעת תזדקק ל - 4 עד 5 שעות בכל יום כאשר יש לזקוף מתוכן 30% עד 40% למצבה הקודם. עוד הוסיפה ד"ר פרבר כי על אף מצבה של התובעת עובר לתאונה, התובעת עדיין יכולה הייתה לבשל, לערוך קניות ולבצע עבודות בית קטנות לא יסודיות. וכלשונה: "תפקודה לא היה מלא גם טרם התאונה והחמיר בעקבותיה" (עמ' 3 לחוות דעתה).

12.    התובעת, בתצהיר עדותה הראשית, פירטה כי הוכרה כנכה כללית על ידי המוסד לביטוח לאומי בשעור 70% עוד בטרם התאונה (ר' סעיף 4 לתצהירה), אך חרף זאת הייתה אישה עצמאית ובצעה את מטלות משק הבית, לרבות קניות. התובעת פירטה את סבלה מהתאונה, לרבות פגיעות נוספות שנגרמו לה (שברים  בצלעות), את הדיכאון בו היא שרויה, ובעיקר את העובדה שהיא "כלואה" בדירתה הנמצאת בקומה הרביעית ואת העובדה שחודשים רבים היא לא יצאה מפתח דירתה עקב הקושי הרב לעלות ולרדת במדרגות (קיימות 48 מדרגות עד לדירתה). כיום, כך לדבריה, אינה מסוגלת לבצע עבודות ניקיון, קניות ובישולים מסובכים. עוד פירטה כי כיום הנה נזקקת לתרופות (סעיף 19 לתצהירה). התובעת זוכה לעשר שעות סיעוד שבועיות מאת הביטוח הלאומי. לטענתה, הוצאותיה החודשיות בגין תרופות נעות בין 300 ש"ח ועד 700 ש"ח. בחקירתה הנגדית, אישרה התובעת שהסתייעה במקל הליכה גם לפני התאונה, ושהיא סבלה בעבר מסחרחורות, מבעיות בשיווי משקל, ומדלקת פרקים. התובעת אישרה את תוכן תלונותיה לפני ועדות המוסד לביטוח לאומי (לפני התאונה) בדבר קושי לעמוד זמן רב, סיבובי ראש וסחרחורות, העדר שיווי משקל וקשיים בהליכה (עוד בשנים 90 - 95, ר' פר' עמ' 9) (בהסכמה הוגש תיק המל"ל).  בבדיקה ביום 20/1/98 שנערכה על ידי ועדה רפואית של המל"ל, נקבע לתובעת, בגין פיברומיאלגיה - ארטריטיס 40% נכות החל מיום 1/7/97 (ר' הדו"ח, חלק מנספח א' לסיכומי הנתבעות). במהלך חקירתה  של התובעת הוברר כי התובעת נטלה תרופות גם עובר לתאונה, ותרופות עבורן ביקשה פיצוי (קבלות בגין רכישתן צורפו לתצהירה), אינן קשורות כלל לתאונה (ר' עמ' 11 - 12 לפרו') ועל כן באה ההחלטה בדבר הוצאת הקבלות בנוגע להוצאות הרפואיות שצורפו לתצהיר "לאחר שהוברר כי לפחות בנוגע עם חלק מהתרופות בגינן הוגשו קבלות, לא קיים קשר לתאונה". התובעת הבהירה כי אין באפשרותה למכור את דירתה ולרכוש דירה בקומה נמוכה מאחר שדירה כזו יקרה יותר ואין בידי ילדיה לסייע לה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ