אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 922/04

פסק-דין בתיק א 922/04

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
922-04
19/03/2006
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
עראבי סאמר
עו"ד י. הוברמן
עו"ד ס. חטיב
הנתבע:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד א. שור
פסק-דין

פתח דבר

1.            זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) לחייב את הנתבעת בפיצויים בגין נזקי גוף אשר התובע טוען כי נגרמו לו בתאונת דרכים עת רכב על אופניו בכפרו ונפגע על ידי רכב שנמלט.  הנתבעת מכחישה את חבותה וטוענת כי תאונת הדרכים - כפי שהתובע טוען  שנגרמה - לא ארעה.  האם עמד התובע בנטל להוכיח את טענתו כי נפגע בתאונת דרכים בנסיבות הנטענות על ידו?  זו השאלה העיקרית הדורשת הכרעה  ועליה ייסוב פסק דין זה.

טענות הצדדים

2.            בהתאם לכתב התביעה שהוגש ביום 10.10.04, נפגע התובע בתאונת דרכים בתאריך 11.6.04 עת רכב על אופניים ברחובות הכפר ג'דיידה-מכר.  נטען כי בעת שחצה כביש, הגיח רכב בלתי מזוהה ופגע בתובע מאחור  תוך שהתובע מוטח בחזקה ארצה.

3.              בקווים כלליים, גרסתו של התובע הינה כי חצה מעבר חציה בנסיעה על אופניו מצידו הצפוני של הכביש לעבר צידו הדרומי.  היה אור יום, הכביש היה יבש והראות היתה טובה.  לקראת סיומה של  חציית מעבר החציה, הופיע רכב (בו לא הבחין התובע) ופגע בחלקם האחורי של אופני התובע.  התובע הועף ונפל על הכביש ולא הספיק לראות את מספר רישויו של הרכב הפוגע אשר המשיך בנסיעה לכיוון מזרח.  לעזרתו של התובע הגיע הולך הרגל בילאל רשיד שעבר בסמיכות. בילאל רשיד התקשר והזמין אמבולנס וכן התקשר למשטרה, אך מהמשטרה נאמר לו כי אינם יכולים להגיע למקום.  התובע פונה באמבולנס לבית החולים.  לטענתו, נגרמו לו נזקי גוף שונים ובגינם עותר הוא כי הנתבעת תחוייב בתשלום פיצויים.  

גדר המחלוקת

4.            לאור הכחשת הנתבעת את ארוע הפגיעה כנטען על ידי התובע, נקבע כי בשלב הראשון תוכרע שאלת החבות על פי חוק הפלת"ד.  הנתבעת אינה שוללת אפשרות כי התובע נפגע בתאונת דרכים, אולם טוענת כי הפגיעה לא היתה בנסיבות הנטענות על ידי התובע כי אם, כנראה, בהתנגשות של רכב עם רכב (עמוד 1 לפרוטוקול הדיון מתאריך 16.6.05).  על פי הנתבעת, התובע רכש רכב מסוג "אופל" לפני התאונה ונפגע עת שנהג ברכב זה ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה תקף. 

ראיות התובע

5.            לצורך הוכחת טענותיו, העיד התובע בעצמו, וכן העידו מטעמו העדים בילאל רשיד ורמי משה.    

6.              התובע חזר בעדותו על גרסתו באשר לנסיבות התאונה כפי שזו מופיעה בכתב תביעתו.  חרף זאת, עדותו בחקירתו הנגדית חיזקה במספר נקודות דווקא את גרסת הנתבעת. בעדותו התברר כי הוא ניסה להסתיר את היותו הבעלים של רכב רכב מסוג "אופל".  התובע אישר כי היה בבעלותו רכב מסוג זה  אולם טען כי הרכב נרכש שישה חודשים אחריהתאונה (עמודים 7-8 לפרוטוקול מיום 22.11.05).  אף כי הרכב היה בבעלותו, הודה התובע בחקירה נגדית כי הטעה את החוקר מטעם הנתבעת כאשר ציין בפניו שהרכב אינו שלו כי אם של שכנו (עמוד 10 לפרוטוקול).  עוד הודה התובע בחקירתו הנגדית כי במועד ביקור חוקר מטעם הנתבעת אצלו (לאחר התאונה), היה רכב ה"אופל" לאחר תאונה (עמודים 8-9 לפרוטוקול).  כן אישר כי במועד התאונה לא היה ברשותו רשיון נהיגה בר תוקף (עמוד 10 לפרוטוקול) כתוצאה מאי תשלום קנסות, דבר שנתמך על ידי תעודת עובד ציבור ממשרד התחבורה אגף הרישוי שהוגשה על ידי הנתבעת (מוצג נ/4).

7.            השוטר רמי משה העיד מטעם התובע על שיחת טלפון שקיבל ממנו ביום התאונה.  העד ציין כי יש לו היכרות קודמת עם התובע, הנובעת מעבודת שטח מסויימת.  בתצהיר עדותו הראשית, ציין העד כי ביום 11.6.04 בשעה 18:30 התקשר אליו התובע ומסר לו כי נפגע קשות מרכב אשר ברח וביקש כי תישלח ניידת למקום התאונה.  בחקירתו הנגדית הודה העד כי אין בידיו תרשומת של השיחה עם התובע וכי ללא תרשומת כזו לא יכל היה לזכור את תאריך ושעת השיחה שקיבל מהתובע.  עוד יודגש שלפי רישומי המשטרה לא נתקבלה כל הודעה על התאונה במועד שבו נטען כי התרחשה (מוצג נ/6). משכך, אין בעדותו של רמי משה לתמוך בגרסת התובע.  בחקירתו הנגדית סיפר כי התובע אמר לו בשיחת הטלפון שנפגע מרכב שברח.  כשנשאל האם נאמר לו על ידי התובע שנפצע עת שרכב על אופניים - השיב העד, שהתובע "נפגע ע"י רכב שברח.  הוא נפגע מרכב" (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 4-5).  בשים לב לדבריו אלו של העד, ולהודייתו כי תאריך השיחה אינו זכור לו, יש לקבוע כי עדותו של השוטר רמי משה אינהמהווה ראיה לכך שהתובע נפגע על ידי רכב נמלט בתאריך 11.6.04 עת רכב על אופניו.   

8.            העד רשיד בילאל סיפר בתצהיר עדותו הראשית כי ביום 11.6.04 בשעות הערב היה עד לכך שהתובע עף באויר עם אופניו.  העד לא ראה את הפגיעה עצמה, אולם כן ראה שמדובר ברכב קטן לבן שאת מספר רישויו לא הצליח לראות.  לדבריו התקשר למשטרה ולאמבולנס.  במשטרה השיבו לו כי אינם יכולים להגיע מאחר וישנו ארוע.  בחקירתו הנגדית (עמודים 25-26 לפרוטוקול מיום 22.11.05), ציין כי הרכב הפוגע "עשה חרקות וברח משם".  עוד אמר כי הרכב הפוגע לא בלם או ניסה לעצור (עמוד 27 לפרוטוקול, שורה 22).  עדותו של העד בילאל אינה מהימנה ולא עומדת במבחן ההגיון והשכל הישר.  את רעש החריקה שבא מהרכב הפוגע אין ליחס לרעש הנובע עקב בלימה, שכן העד העיד כי הרכב לא בלם.  ואם היה זה רעש האצה (כגון רעש הצמיגים)?  בהאצה כזו - כגון לצורך המלטות מזירת התאונה - היה צורך רק אם הרכב האט או עצר לקראת הפגיעה או מיד אחריה.  כאמור - בילאל העיד כי האטה או עצירה כזו לא היו.  גם טענתו לפיה צלצל למשטרה מיד לאחר התאונה, נסתרת במזכר של המשטרה (מוצג נ/6) לפיו בדו"חות הממוחשבים שלה לא בא זכר לתאונה הנדונה מיום 11.6.04.  לאור כל אלה, איני רואה ליחס לעדותו של בילאל רשיד מהימנות ויש לקבוע כי אין בה כדי להוות ראיה להוכחת נסיבות התאונה הנטענות על ידי התובע.

9.       אף כי מטענות התובע ניתן היה להסיק שמדובר בנסיבות חמורות של תאונת "פגע וברח", ואף כי אשפוזו לאחר התאונה נמשך 12 ימים, מצא  התובע לנכון למסור הודאות במשטרה רק בחלוף יותר מחודש לאחר מועד התאונה הנטען.  גם רשיד בילאל, שטען שהיה עד לארוע, מסר הודעה מטעמו רק בתאריך 4.8.04.  באשר לאופניים עליהם רכב התובע ואשר לטענתו התעקמו כולן עקב התאונה (עמוד 16-17 לפרוטוקול מיום 22.11.05), הובאו אלה על ידי אחיו של התובע למשטרה רק בחלוף מעל לחודש לאחר התאונה, והשוטר שבפניו הוצגו ציין לגביהם רק שגלגלם האחורי היה מפורק (מוצג ת/1). 

ראיות הנתבעת

10.        מטעם הנתבעת העידו החוקר סעיד ג'ואד (ביום 5.3.06), עבאסי מוחמד מהראן (ביום 10.1.06) וכן הוגש בהסכמה תמליל של דבריו של אדהם כיאל (מוצג נ/8).  

11.        החוקר סעיד ג'ואד העיד כי ביצע חקירה עבור הנתבעת.  במסגרת חקירותיו הלך לבית התובע ושם ראה רכב מסוג "אופל" חונה בחזית הבית עם פגיעה קשה בחזית וכן עם פגיעות במקומות אחרים. החוקר רשם את מספר רישוי הרכב כפי שהופיע בלוחיות הרישוי.  לאחר ששוחח עם התובע על התאונה, פנה החוקר לבית שכנו.  כשחזר מבית השכן אל התובע, נוכח החוקר כי לוחות הרישוי שעל הרכב - הוסרו (עמודים 12-13 לפרוטוקול מיום 5.3.06).  עדות החוקר ג'ואד לא נסתרה על ידי התובע בדרך כלשהי ומצאתיה מהימנה, שכן דבריו השתלבו עם הודייתו של התובע לפיה הרכב עבר תאונה ולפיה ניסה להסתיר מהחוקר את בעלותו ברכב.

12.        בתמליל, מספר אדהם כיאל לחוקר הנתבעת סעיד ג'ואד, כי התובע מסר לו שנפגע במהלך התנגשות בין שני רכבים (עמוד 3 לתמליל, שורות 1-4).  דברים אלו נאמרו לחוקר כארבעה חודשים לאחר התאונה (עמוד 13 לפרוטוקול מיום 5.3.06).  התובע טוען בסיכומיו כי אין לייחס משקל לדבריו של אדהם כיאל, שכן יתכן וזה סיפר על תאונה אחרת מזו שעסקינן בתיק דנן - וראיה לכך היא שאדהם כיאל סבר שלתובע יש רכב מסוג "רנו" ולא רכב "אופל" (עמוד 2 לתמליל).  לטענה זו אתיחס בהמשך.

13.        העד עבאסי העיד כי מכר מכונית מסוג "אופל" לתובע בתחילת שנת 2004, וכי התובע נותר חייב לו סך של 1,500 ש"ח בגין עסקת מכר זו (עמודים 3-4 לפרוטוקול מיום 10.1.06).  כאשר נמכר לתובע, לא היה לרכב ביטוח והיה כנראה חסר רשיון רכב (עמודים 4-5 לפרוטוקול מיום 10.1.06).  לטענת העד עבאסי, התעכב התובע ברישומו כבעלים של הרכב.  בחלוף 4 חודשים ממועד המכר הודיע העד לתובע כי בכוונתו לבקש מרשות הרישוי לבטל את רישום הרכב (עמוד 6 לפרוטוקול).  בפועל, בקשה כזו הוגשה לרשות הרישוי בתאריך 31.1.05  (מוצג ת/2).  העד נסע לכפרו של התובע כדי להמריצו להשלים את העברת הבעלות (עמוד 6 לפרוטוקול) ושם ראה כי הרכב לאחר תאונה, אף כי לא היה במצב כזה עת נמכר לתובע (עמוד 4 לפרוטוקול).  עדותו של העד עבאסי היתה מהימנה.  אכן, התובע נותר חייב לו סכום מסויים בגין מכר הרכב, אולם לא התרשמתי כי העד היה מונע ממניעים אחרים כלשהם כלפי התובע, שיהיה בהם להשפיע על אמיתות גרסתו.  התובע הצביע בסיכומיו על פער הזמנים שבין אזהרת העד לתובע בנוגע לביטול רישום הרכב - אזהרה שניתנה 4 חודשים לאחר המכר (היינו,  לא יאוחר מהמחצית הראשונה של שנת 2004, וזאת בהתחשב בגרסת העד עבאסי לפיה בוצע המכר בראשית 2004), לבין מועד ביטול הרישום בפועל (ינואר 2005).  בכך ניסה התובע להראות כי טענת העד לפיה נרכש הרכב על ידי התובע בראשית 2004, היינו לפני התאונה דנן, אינה נכונה.

14.        לטעמי אין לקבל טענה זו של התובע שכן יש לשים לב כי בניגוד לטענת התובע בסיכומיו, העד לא אמר בעדותו כי ביצע בפועלאת ביטול הרישום כעבור 4 חודשים מביצוע המכר, אלא רק שאמרלתובע בחלוף 4 חודשים כי בכוונתו לעשות זאת אם הלה לא יסדיר את העברת הבעלות (עמוד 6 לפרוטוקול).  עוד הצביע התובע בסיכומיו על סתירה בדברי העד בנוגע לתקופת בעלותו של העד ברכב עובר למכירתו לתובע: בתשובה לשאלה בחקירתו הנגדית, לא שלל העד כי הרכב היה בבעלותו שנה וחצי, ואילו בתעודת עובד ציבור של רשות הרישוי (מוצג ת/2) צויין כי העד רשום כבעליו של רכב מיולי 2003 - היינו, חצי שנה לפני מועד המכר הנטען על ידי העד.  בענין זה מקובלת עלי טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה מוצג ת/2 הנ"ל מהווה ראיה רק למועד בו נרשםהעד כבעליו של הרכב.  תיתכן אפשרות לפיה הרכב היה בבעלות העד לפני יולי 2003 (הוא המועד הנקוב במוצג  ת/2), אולם היה עיכוב ברישומו כבעלים, בדיוק כפי שארע במקרהו של התובע.  משכך, אין בטענות התובע כדי לשלול את מהימנות עדותו של עבאסי.    

סיכום

15.        התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו, וגרסת הנתבעת - לפיה התובע לא נפגע בנסיבות המתוארות על ידו כי אם אולי בהתנגשות בין שני רכבים - נראית מסתברת יותר.  ובמה דברים אמורים?  גרסת התובע לא זכתה לחיזוק חיצוני כלשהו: לא היתה כל תרשומת במחשב המשטרה באשר לתאונה, וזאת על אף טענת התובע כי הארוע דווח למשטרה.  עדותם של עדי התביעה בילאל  והשוטר משה לא תמכה בגרסת התובע.  גם העובדה שהתובע הגיע לחדר מיון, ביום התאונה, כאשר הוא סובל משפשופים שטחייםבברך ובמרפק (מוצג ת/3) אין בה כדי להוכיח כי התובע נפגע בנסיבות הנטענות על ידו.  התובע טען כזכור כי עף באויר ואז הוטח בחזקהעל הקרקע (סעיף 3א לכתב התביעה; סעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית).  ניתן היה לצפות כי נפילה כזו תגרום ליותר משפשוף שטחי. 

16.        הנתבעת, מצידה, הצליחה לשלול את גרסתו של התובע ולהראות כי קיימת אפשרות  הגיונית וסבירה יותר שהתובע נפגע בתאונה בין שני רכבים - לא היתה מחלוקת כי התובע היה בעליו של רכב מסוג "אופל", בעל מספר רישוי הזהה לזה שנרשם על ידי החוקר.  למרות בעלותו של התובע ברכב ה"אופל" הנ"ל, עשה ניסיונות להסתיר עובדה זו. בעדותו של התובע התברר כי ציין בפני החוקר שאינו בעליו של הרכב.   מעדותו של החוקר עלה גם כי במהלך ביקורו אצל התובע ושכנו הוסרה לוחית הרישוי מרכב ה"אופל" שעמד בחצר ביתו של התובע.  פעולה זו נעשתה כנראה על ידי התובע או מי מטעמו, וכשהיא מצטרפת לנסיונו של התובע להסתיר מהחוקר כי הוא בעליו של הרכב,  ניתן לפרשה כנסיון לטשטש את מעורבות הרכב בתאונה דנן.  יתרה מזו - הוכח כי התובע והרכב שבבעלותו היו מעורבים בתאונה בין רכבים: דבריו של אדהם כיאל, בן כפרו של התובע, לחוקר  - לפיו ידוע לו שהתובע נפגע בתאונה בין שני רכבים - לא נסתרו, ולאדהם לא היה מניע כלשהו להציג מצג שווא בענין זה.  אכן, אדהם סבר שלתובע רכב מסוג "רנו" (ולא "אופל") - אולם בדבריו אלו אין כדי לשלול אפשרות לפיה התובע נפגע בתאונת דרכים בין שני רכבים כלשהם.  לא היתה מחלוקת כי במועד לאחר התאונה נצפה רכב ה"אופל" עם פגיעות.  

17.        הוכח שלתובע לא היה רשיון נהיגה תקף במועד התאונה, וכי לפחות פעם אחת, לפני התאונה דנן,  נהג ברכב ללא ביטוח ורשיון תקפים והיה מעורב בתאונה בין רכבים (עמוד 5 לפרוטוקול מיום 22.11.05).  בנוסף, כאשר נרכש על ידי התובע, היה הרכב ה"אופל" ללא ביטוח וללא רישוי.  נסיבות אלו מחזקות את האפשרות שהתאונה דנן ארעה כאשר התובע נהג ברכב ללא רשיון וללא ביטוח חובה.     

18.        כדי להצליח בתביעתו, על התובע להוכיח את נסיבות התאונה - כפי שאלה נטענות על ידו - בראיות של ממש.  לא די שיוכיח כי קיימת אפשרות שנסיבות התאונה הנטענות על ידו התקיימו.  עליו להראות - בראיות קבילות -  שגרסתו באשר לנסיבות התאונה מסתברת יותר מגרסתה של הנתבעת. 

19.        הגרסה המסתברת יותר הינה כי התובע נפגע עת נהג ברכב, כנראה רכב ה"אופל", ללא רשיון נהיגה או ביטוח תקפים באופן שנפל לגדר החריגים שאינם זכאים לפיצויים לפי חוק הפלת"ד.  קבלתן של תביעות מהסוג דנן המוגשות נגד קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, מבלי שהונחה על ידי התובע התשתית הראייתית הנדרשת, תביא לעקיפת הוראות חוק הפלת"ד המחריגות את הזכאות לפיצויים ולשימוש בכספי הקרן, שכספיה הם כספי הציבור, באופן המנוגד לזה הקבוע בחוק הפלת"ד.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ